מה משותף לצום גדליה ולט' באב?
הגמרא משווה את מיתתו של גדליה בן אחיקם לחורבן בית המקדש. "שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו". איך הייתה נראית ההיסטוריה אם ישמעאל לא היה רוצח את גדליה בן אחיקם?
עוד על צום גדליה:
- מתי יוצא הצום?
צום גדליה עוסק ברציחתו של גדליה בן אחיקם, איש צדיק שהופקד על ידי השלטון הבבלי על השרידים שנשארו בישראל, אחרי חורבן בית המקדש הראשון והגלות. הרצח התרחש ב-ג' בתשרי, שנת 3339 לבריאת העולם. בספר מלכים מסופר על ישמעאל בן נתניה שרצח את גדליה בן אחיקם בעורמה ובאכזריות.
גדליה פעל לגיבוש השרידים וארגון החיים היהודיים בארץ מחדש אחרי החורבן, באישור מלך בבל. אחרי החורבן, כשנראה שהכל, הכל הלך לאבדון, הכל נחרב, התעודדו שארית הפלטה היהודית שהצליחו להשאר בארץ ישראל וגם בארצות השכנות.
אט אט התקבצו היהודים מהמקומות אליהם ברחו, אל גדליה בן אחיקם. גדליהו נשבע להם שייטב להם אם יישארו בארץ ויתארגנו מחדש לקיום חיים יהודיים תחת שלטונו של נבוכדנצר מלך בבל: "וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם" (ספר מלכים ב פרק כה, פסוק כד). במסירות, ובלא לאות, העמיד את עצמו לרצות את הבבלים, ובכך להוריד את הלחץ מעל שאר העם אשר איתו. הוא הפך את עצמו למגן אנושי לשארית הפליטה שבארץ ישראל (ספר ירמיה פרק מ).
אך המצב הזה לא מצא חן בעיני בעליס, מלך עמון. הוא רצה לפעול לסיכול האוטונומיה היהודית הקטנה והחלשה שניסתה להתגבש בארץ ישראל. ולשם כך הוא שלח דווקא יהודי. ישמעאל בן נתניה. ישמעאל היה מזרע המלוכה, ובעליס ניצל את קנאתו של ישמעאל, בגדליה בן אחיקם שקבל את ה'מלוכה' על שארית הפליטה.
היו שידעו מכך, ואף ניסו להזהיר את גדליה: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ" אך גדליה, סרב להאמין: "וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם" (ירמיה מ, יד). מדוע סירב? ליבו הזך מאן להאמין שיהודי ירצה לרצוח אותו, ובכך לכלות את שארית הפליטה היהודית המסכנה, בשעת צרה כה גדולה.
הוא סרב להצעתו של יוחנן בן קרח, שפרס בפניו את המשמעות הקשה שתהיה לאמון שהוא נותן בבני אדם: "וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע, לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה?!". אך, גדליה סרב לאפשר דבר שכזה. גם כשהחשש של חורבן שארית הפליטה עומד על המאזנים: "וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אַל תַּעֲשֵׂ \תַּעֲשֵׂה\ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה! כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל!".
כיצד לפעול במצב כזה – להאמין למזהירים מפני הרצח, ולהציל את שארית הפליטה, או לדחות את החשדות, ולהמשיך בתום לב? גדליה בן אחיקם בחר בדרך השניה. הוא נרצח בשפלות על ידי ישמעאל בן נתניה. ישמעאל בא אל גדליה בעורמה, הציג עצמו כאוהב שבא לסעוד עימו, אולי לדון יחד בעניני העם, ובשפלות רצח אותו ואת אנשיו. חורבן שארית הפליטה הגיע.
כיצד היינו אנחנו נוהגים במצב כזה? כיצד אנו פועלים במקרה של חשדות שעולים אצלינו ביחס לאחרים? כל זה מעניינו של צום גדליה. במבט לאחור, גדליה בן אחיקם היה צריך לחשוש לדברים ששמע. לא להאמין, אך לא לתת אמון מוחלט בישמעאל. אולם באותו זמן, גדליה לא יכול היה להאמין שישמעאל יעשה את המעשה הבלתי ייאמן הזה.
דווקא משום נוראותו של המעשה, הוא היה לא אפשרי בעיניו. השאלה העולה מכך היא מה המחיר אותו אנחנו נהיה מוכנים לשלם בחיינו האישיים על מנת לשמור על תום הלב של עצמנו. מה המחיר שנהיה מוכנים לשלם על מנת לשמור על האמון שלנו בבני אדם?
הפסוקים בספר זכריה משווים את מיתתו של גדליה בן אחיקם, לחורבן בית המקדש. על כך אומרת הגמרא במסכת ראש השנה (דף יח) "שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו". החורבן שהומט על עם ישראל, על ידי מיתת איש צדיק כגדליה בן אחיקם - שקול בעיני המקרא כחורבן הבית.
איך הייתה נראית ההיסטוריה אם ישמעאל בן נתניה לא היה רוצח את גדליה בן אחיקם? האם היה מצליח במשימה הבלתי אפשרית שנטל על עצמו לגבש את שארית הפליטה ולהמתין לקיום בנין הבית שנועדה לשבעים שנה לאחר מכן? ומה שחשוב יותר, איך אנחנו נוביל את ההיסטוריה מהמקום שניתנה בידינו, והלאה, האם נחזיר את האמון בבני האדם? האם נקומם את הבית?
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
