קו ההגנה: דמעות תנין בתקשורת
בין הקווים המקבילים של תקשורת ויצרני מניפולציות, עובר קו ישר של ריצה לטלוויזיה בבכי תמרורים בניסיון להונות את הציבור

הנשיא לשעבר משה קצב בנאום במסיבת העיתונאים צילום: אדי ישראל
ניתן להזכיר את שני הנאומים המשודרים של הנשיא קצב, שכוונו אל דעת הקהל, כדי ליצור משקל נגד להחלטות הפרקליטות, או את הופעותיהם הטלוויזיוניות של ההורים בפרשת "בני הטובים".
הם סנגרו על ילדיהם, שנאשמו באונס קבוצתי, בטענה כי הם "נורמטיביים", וידעו לספר שהנאנסת "עשתה זאת מרצונה", או בשפת הרחוב "נתנה" לאחר שהתבקשה בנימוס "נורמטיבי"..
כל עורך דין פלילי יכול להעיד כי חלק גדול מעבודתו ה"טרום בית דין" נעשה בתקשורת, כדי
ליצור לחץ תקשורתי ואווירה ציבורית אוהדת, כחלק מרכזי בעבודת ההגנה על מרשיו. כאן
מתברר שה"פרה רוצה להיניק לא פחות משרוצה העגל לינוק", דהיינו – התקשורת מציבה מצלמה ומיקרופון מול כל נאשם, מתלונן, או עורך דין, כדי ליצור באמצעותם דראמה, כפי שהטלוויזיה אוהבת לחולל, וכפי שהתאווה לרייטינג מכתיבה.
המטרה הושגה
אמנם האירוע המרכזי במשחק "בית המשפט והתקשורת" ניטש באחרונה ב"פרשת עמנואל", כשההורים מדקלמים לכל מיקרופון אפשרי מנטרות על חינוך, רבניהם פורצים בבכי תמרורים על "הפגיעה האנושה בדת ישראל" וילדיהם מייבבים בדמעות על מה שחרדים הכריזו בתקשורת "קריאת ילדים מידי הוריהם, כפי שקרה כבר בעבר בתקופה הנאצית". איש אינו מזדעזע מההשוואה, שכן המטרה הושגה והדימוי עבר.
לאחר ששכחה מעט הסערה בפרשת עמנואל, וה"ספרדג'וקיות" יצאו
לחופשת הקיץ בידיעה
שמעמדן לא ישתפר לאחריה - צצה פרשת טל מור, שפגע וברח, ועכשיו, אני מאמין שבכוח
היצירה שלו, ולא חלילה בעצת עורכי דינו – הוא מייבב בכי תמרורים מול מצלמות הטלוויזיה, וקובל בעצב תהומי: "אני כל כך מצטער.
אני לא יודע איך אוכל להסתכל למשפחה של רוכב האופניים בעיניים". וואלה מסכון. הבחור ששק שרצים תלוי על גבו, מנסה לעורר סימפטיה ציבורית באמצעות דמעות תנין וטקסט תיאטרלי מעורר פלצות.
יש די רחמנים בקרבנו

חרדים מחוץ לכלא מעשיהו צילום: דני מרון
גם סיפורו על החבטה בגדר ההפרדה כביכול, אינו מתיישב עם העובדה שהשמשה הקדמית של מכוניתו מרוסקת. אז מה? המוסיקאי הצעיר מיילל בקרשצ'נדו נול המצלמה והמיקרופון, כדי שמישהו יקנה את התדמית המקווה. יש די רחמנים בקרבנו, שעלולים ליפול בפח התדמית – תרמית.
אני מקווה בשביל המסכן שלא יזדקק להסתכל בעיניים של משפחת חשין, שעליה הוא מתייסר, מכיוון שבית המשפט ולא התקשורת, יכלא אותו לשנים רבות, בהן יראה בעיקר סורגים ולא את עיני משפחת חשין האבילה.