עם לבדד ישכון – וככה גם המדיה שלו
עם כל הכבוד להצלחה של "בטיפול", סרט טוב או סדרת טלוויזיה מושכת צריכים להיות מסוגלים לחצות גבולות ולדבר לא רק עברית
בטיפול האמריקאי של HBO יח''צ
התקשורת הישראלית מאבדת פרופורציות כשהיא מדווחת על ההצלחה חובקת העולם כביכול של סרטים, סדרות טלוויזיה ושחקנים מקומיים. מי שמקור האינפורמציה שלו הוא המדיה המקומית עלול להגיע למסקנה שגל גדות מתחרה בלינדסי לוהן על תואר "הכוכבת הצעירה הלוהטת של הוליבוד", ש"עג'מי", "לבנון" ו"ואלס עם בשיר" הם שוברי קופות בינלאומיים, ושסרטים דוקומנטאריים ישראליים הם תפוחי אדמה לוהטים בפריים- טיים של כל מדינה שמכבדת את עצמה (ואותנו).
האמת הרבה יותר מתונה: גל גדות מקבלת תפקידים, אבל היא בוודאי לא מתקרבת (עדיין) לראש הפירמידה; "עג'מי", "לבנון" ו"ואלס עם בשיר" הוצגו בכמה מדינות, אבל קשה לומר ש"אווטר" צריך לחשוש ממתחרים; סרטים דוקומנטאריים ישראליים מוקרנים פה ושם, אבל אפשר לקבוע בוודאות שרוב האנשים בעולם טרם זכו לראותם. במשפט אחד – המדיה שלנו לא כל כך מצליחה בעולם הגדול, כשהיא דוברת עברית.
כדי לא להישמע קודר צריך להוסיף שמדינות רבות ניסו להפוך ליצואניות מדיה, אבל רק בודדות הצליחו. לארצות הברית ולבריטניה ישנם יתרונות יחסיים הנובעים מהשימוש בשפה האנגלית, ערכי הפקה גבוהים, ניסיון עשיר וקהל בינלאומי שהתמכר ליצירות.
מכשול השפה
לעומת זאת, למדיה דוברת עברית אין כמעט סיכוי להצליח בחו"ל. גם כשאנחנו מנסים לדבר אנגלית המבטא מפריע. דווקא כאשר מגיעים לפורמטים - דהיינו יצוא של שלד לתוכנית – אנחנו זוכים להצלחות מרשימות יחסית.
"הכספת" הוקרנה בקרוב לעשרים מדינות; "אורי גלר מחפש את היורש" הגיע עד לפריים טיים של רשת NBC; הגרסה האמריקאית (דוברת אנגלית ועם שחקנים אמריקאים) של "בטיפול" זכתה בפרסי אמי. במלים אחרות
– אנחנו חזקים ברעיונות ופחות טובים בתוכניות מוגמרות.
ובכל זאת – אנחנו מתעקשים להמשיך ולהפיק סדרות טלוויזיה וסרטים בעברית, שהסיכויים שלהם להצליח בעולם הגדול נמוכים. מדוע אנחנו עושים זאת? סיבה אחת היא שהיוצרים המקומיים מוגנים כלכלית על ידי הרגולטור, שמחייב את ערוץ 2, ערוץ 10 והכבלים להשקיע ביצירותיהם ולשדר אותן, ולכן הם אולי לא מרגישים צורך כלכלי דחוף להצליח בחו"ל.
קיבעון יצירתי
ואלס עם באשיר - הסרט הזר הטוב? צילום: יח''צ
לדעתי האישית, הסתמכות כמעט מוחלטת על השוק המקומי ועל השפה העברית מוטעית, כי היא גורמת לקיבעון יצירתי, וזה עוד לפני שהזכרנו את תרומתה האפסית למאזן התשלומים. סרט טוב או סדרת טלוויזיה מושכת צריכים להיות מסוגלים לחצות גבולות בינלאומיים ולדבר לא רק עברית. אין זה אומר שאין מקום לשדר תוכניות בעברית מעת לעת, אבל לקהל הישראלי לא יזיק לשמוע קצת יותר אנגלית בטלוויזיה, וגם לצפות בתוכניות זרות. זה בוודאי יסייע לנו לגמגם פחות כשאנחנו נוסעים לחו"ל, ויעשיר את עולמנו התרבותי.
רצוי שתעשיית הטלוויזיה המקומית תתמקד בייצור פורמטים - היכן שיש לנו הצלחות מוכחות – ותשקיע פחות בהפקת סרטים בעברית, שמתמקדים בנושאים צרים, שהסיכוי שלהם להיות משודרים בהצלחה מעבר לים נמוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם