נוסעים בזיגזג: יש פתרונות תחבורה אחרים
שינוי אופן התקצוב, נטישת הרכבים הפרטיים, עידוד נתיבי התחבורה הציבורית והקמת מאגר מידע אחיד. עמותת "תחבורה היום ומחר" מגישה לשר התחבורה כמה רעיונות למימוש מטרות המשרד
לגבי תאונות הדרכים - מחקרים מלמדים כי לכל אחד מאיתנו סיכוי של פי ארבעה ויותר להיהרג בתאונת דרכים כנוסעי מכונית פרטית בהשוואה לנסיעה באוטובוס או ברכבת.
באשר לקיצור הטווחים בין מרכז לפריפריה - שרי תחבורה מדברים לא אחת על שיפור איכות הכבישים לצורך הרחבת המדינה מגבולות "גדרה- חדרה". אך המציאות הניבטת מכבישי ישראל היא של "מדינה בפקק".
הסיבה העיקרית לפקקים בישראל היא נסיעה ממקום המגורים למקום עבודה מרוחק . 85% מהנסיעות בכבישי הארץ ביום, הן נסיעות כאלה המכונות בעגה המקצועית "יוממות". ברור כי הרחבת הקשר לפריפריה באמצעות כבישים תגביר את העומס בכניסה לערי המרכז גם בימים בהם אין האפיפיור מתעד לבקר בירושלים.
ועוד לא אמרנו מילה על הנזק הסביבתי. כל מי שביקר בלוס אנג'לס מכיר את הרטינה המקומית על ה"ערפיח" - אותה עננת זיהום המרחפת על העיר. זיהום האוויר מפליטת גזי רכב בתל אביב ובירושלים(כל עיר בנפרד) זהה לזהה של העיר לוס אנג'לס.
מתוך ההיצע התחבורתי הקיים גיבשנו עבור השר החדש כמה רעיונות למימוש מטרות המשרד:
כבר מספר שנים שמשרד התחבורה מצביע על הצורך בקידום תחבורה ציבורית. לאורך השנים נרשמה גם עלייה בתקצוב הניתן לתחבורה ציבורית. תקציב משרד התחבורה ב-2009 מצביע על נסיגה לאחור. הפער בין ההשקעה בכבישים חדשים לעומת ההשקעה בתחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות ורכבות קלת) הולך וגדל.
חשוב לזכור: המימון לכבישים יוצא מן הקופה הציבורית, בעוד פתרונות לתחבורה ציבורית
ואולי נהפוך את פריסת העוגה? מדוע שהמדינה לא תתמקד במימון פרויקטים תחבורתיים חשובים כמו רכבות קלות, ושדווקא מימון הכבישים יעשה על-ידי גורמים חיצוניים? ואם יוביל הדבר לצמצום ההשקעה בכבישים ועימו לצמצום הרכבים הפרטיים בכבישים? האם לא נצא מכך נשכרים?
ברחבי העולם המערבי, הפנימו כי ה"יוממות" (הנהיגה לעבודה ממרחק) מבזבזת את זמנו ומרצו של העובד ומזיקה לסביבה. כמה פתרונות יצירתיים הוצגו זה מכבר: בבריטניה למשל, מעניקות חברות לכל עובד שרוצה בכך רכב מהחברה וחנייה מובטחת, אך בכל יום בו הוא מוותר על הגעה עם הרכב לעבודה ולא מחנה בחנייה הוא מקבל תוספת תשלום למשכורת. בצרפת בחרו ב- "רכב שיתופי": העובדים מתחלקים יחד לנסיעה ברכב פרטי אחד הממומן על ידי החברה.
העדפה לנסיעה בתחבורה ציבורית מהווה אתגר לא קטן וברור שללא תמיכה ממסדית קשה יהיה להפנים בישראל יוזמות כאלה. הקלות במיסוי היא דרך אחת, כמו גם הכנת תוכניות תחבורה של חברות לעובדיהן.
הנסיעה בתחבורה הציבורית כיום לא תמיד מהירה יותר בתוך הערים הגדולה. אנחנו מכירים את התמונה: רכבים פרטיים מתפתים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורי. אנחנו מכירים גם את הטיעונים המקובלים של "מסיגי הגבול": "רק רציתי לפנות ימינה; "אנחנו חמישה ברכב ולכן מותר לנו לנסוע בנתבי התחבורה הציבורית".
ולכן יש צורך באכיפה נוקשה יותר של החוק הקיים ובחידודו בכדי להבטיח נתיבי תחבורה ציבורית פנויים. מובטח לנו כי בעתיד יאומצו מערכות אלקטרוניות למעקב אחרי נהגים סוררים, אך גם כאשר חזון זה יתממש, גם המערכת האלקטרונית תתקשה להתמודד מול תירוציו של הנהג הישראלי.
קשה להאמין, אך אין בנמצא (גם לא באינטרנט) מסגרת ממסדית ואמינה, המרכזת את דרכי ההגעה לרחבי הארץ באמצעות תחבורה ציבורית. מערכת המחברת בין רכבת לאוטובוס, בין "דן" ל"אגד", מטרופולין וחברות נוספות.
מדובר בפרויקט קטן מבחינה תקציבית אך מסובך בניהולו ובעיקר- זקוק לריכוזו של גוף חיצוני ומחויב לקהל כמשרד התחבורה.
הישראלים אוהבים להגיע לעבודה ברכבם הפרטי. 62% מהם עושים זאת מדי יום. לא קל להטמיע שינויים בהרגל יומיומי כל כך, אך זיהום האוויר וההמתנה המיותרת בפקקים מסבים נזק סביבתי וכלכלי שרק ילך וייגבר. רק בשנה האחרונה- למרות המשבר הכלכלי- נוספו לכבישי ישראל 200 אלף רכבים חדשים. כל זאת כשהפתרונות החלופיים מצויים מתחת לאף, בתחבורה ברת קיימה: באוטובוס היישן והטוב ,ברכבת, וברכבת הקלה. זה ירוק יותר וזה חסכוני יותר.
בתמיכת משרד התחבורה, מנהיגה עמותת "תחבורה היום ומחר" בימים אלה תחרות בין מעסיקים שכותרתה "מגיעים לעבודה בירוק". במסגרת התחרות מתחרים מעסיקים על פתרונות יצירתיים לצמצום ה"יוממות" של עובדיהם בכבישים.
ההרשמה לתחרות נמשכת בימים אלה עד לסוף חודש יוני. במהלך התחרות תעמיד העמותה לרשות המתמודדים כלים לתכנון תוכניות תחבורה על פי מודלים בינלאומיים המיושמים בהצלחה בארה"ב ואירופה. בין הפרסים שיינתנו לזוכים: תוכנה לניהול נסיעות משותפות לעובדים, אופנוע חשמלי מסוג EVT, ושעות ייעוץ בנושאי סביבה ירוקה. פרטים נוספים על התחרות באתר.
הכותבת, תמר קינן, היא מנכ"ל "תחבורה היום ומחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
