תל אביב, עיר עם תנועה בלי הפסקה
הרכבת עוד לא קלה. החנייה עדיין בלתי מושגת וכלי רכב פרטיים לא מתביישים ומשתמשים בנתיבי התחבורה הציבורית. לכבוד יום ההולדת של תל אביב יצאנו לסיור מיוחד שלא מופיע במדריך החגיגות

תל אביב מציינת בימים אלה 100 שנה לקיומה בשורה של אירועים - "לילות לבנים", מופעי פארק ואפילו פסטיבל אקולוגי. אך אם שוך תרועת הפסטיבלים יחזרו תושבי העיר למציאות בה נדרש חולץ פקקים לכבישי העיר ולא לבקבוקי השמפניה. למציאות בה העיר הלבנה נאבקת בפיח והלילות הלבנים המוקדשים בעיקר לחיפוש החנייה הסיזיפי.
◄ הכתבה הקודמת בסדרה: נוסעים בזיגזג: יש פתרונות תחבורה אחרים
המציאות שונה בתכלית מן הטרוניה המקובלת: עיריית תל אביב עסוקה מאוד בקידום התחבורה הפרטית בשטחי העיר. החדשות? זה הולך לפגוע בכולנו. יצאנו לסיור, עם שלוש תחנות בעיר, שלא מופיע במדריך חגיגות ה-100.
כשאתם נכנסים מרמת גן, חולון או רמת אביב למרכז העיר הביטו ימינה. לנתיב המסומן בקו צהוב מקווקו. הוא מוגדר כנתיב לתחבורה ציבורית ועבור מרבתנו מדובר בהמלצה בלבד. עם אנו מארחים שלושה אנשים נוספים ברכב, אנו אפילו זכאים לנוע במסלול הזה.

מספר הרכבים הפרטיים הנעים בקווי התחבורה הציבורית (נת"צ בשפה המקצועית) עומד על פי חמישה-שבעה (תלוי בשעות) מאשר תחבורה ציבורית. אך לנתיבים האלה תפקיד חשוב בצמצום הפקקים.
משרד האוצר הצהיר בשנה שעברה כי הגנה על נתיבי התחבורה הציבורית מפני רכבים פרטיים שוררים והוספת נתיבים נוספים תביא לחיסכון בזמן של עד 50% בנסיעה בתחבורה ציבורית. עם אוטובוסים יעילים יותר, ניתן לייחל לפחות כלי רכב
בכל עיר מתוקנת בעולם מקובל לקבוע תקני חניה- תקנות המבהירות איזה היקף של שטח יוקצע לחניה. האומדן המקובל הוא מספר מקומות חניה ל-1000 מ"ר במרכז העיר. תקני החנייה בתל אביב מעודדים מקומות חנייה במרכז העיר, יותר מכל עיר מערבית אחרת. תקני החנייה מצביעים על 25 מקומות חנייה ל-1000 מ"ר. יותר מפי שתיים מבלוס אנג'לס.

מעורר גאווה? לא ממש. בערים הגדולות בעולם הבינו את המחיר שגובה הריצה האינסופית, ההישגית והתחרותית של אורח החיים העירוני . הרצון להחזיק ב-"הכי גדול, הכי נוצץ והכי מרכזי", גבה ועדיין גובה מחיר סביבתי כבד: יותר רכבים בכבישים משמעו יותר פקקים, זיהום ורעש.
לכן בחרו בערים רבות להחליף את מדיניות סיפוק הביקושים(יותר כבישים ליותר רכבים) במדיניות של ריסון וניהול ביקושים. תקני החנייה במרבית העולם המפותח תלויים בשלושה גורמים: המיקום המרחבי של העסקים, סוג שימושי הקרקע, והנגישות בתחבורה ציבורית- היכן שקיימת נגישות לתחבורה הציבורית, אין צורך להרבות במקומות חנייה.
בישראל לא השתנו תקני החנייה מאז 1983, תקופה בה הביטו בגאווה על המשק הישראלי ההולך וגדל ומפנק עצמו ברכבים פרטיים. מדיניות צריכת הרכבים הלכה ותפחה ועמה הנזק הסביבתי הבלתי נתפס: אחד הגזים הקטלניים ביותר הנפלט מרכבים נקרא 10PM. כבר כעת מעריכים מומחים כי כ-300 איש מאזור גוש דן מתים מדי שנה ממחלות שמקורן בשאיפות יתר של 10PM ודומיו.
הערכות אחרות צפו בראשית העשור כי בין השנים 2000-2020 תגדלנה פליטות חלקיקי גז קטלניים (pm10 )מרכבים פרטיים בשיעור של 45%. מובן כי בשנת 2000הוכרה פחות תופעת הליסינג התפעולי ממקומות העבודה המוסיפה לכבישי הערים למעלה ממאה אלף רכבים מדי שנה. עידוד תחבורה ציבורית כבר אמרנו?
אחרי שהפכה כמעט לאגדה אורבאנית, דומה שהרכבת הקלה בתל אביב הולכת ורוקמת עור וגידים, והמנהרות הנפערות ברחובות העיר הן עדות לכך. בכל מערכת בחירות מוזכרת הרכבת הקלה כפיתרון- חלקי לפחות- לעומסי התנועה במרכז העיר. בצדק.

אלא שחזון המטרו התל אביבי עוד רחוק ממימוש: מילת המפתח בכל פרויקט מסוג זה היא "מכרז". מכרז לזכיין פרטי שיממן את הקמת התשתית. הזיכיון ניתן, הזכיין יצא לדרך, הדחפורים צילקו את הכבישים, ואז פרץ המשבר הכלכלי. הבנקים סוגרים את הברז לזכיין, אין מקורות מימון נזילים והפרויקט ב"המתנה".
שני לקחים כבר עולים ממקרה הבוחן הזה: אין לנו אלא לסמוך על תקציב ממשלתי. אם צמצום הרכבים במרכז גוש דן הוא אינטרס כלכלי וסביבתי של המדינה (ואין ספק שהוא אכן כזה) ראוי היה שאת עלויות הרכבת הקלה תממן המדינה ובאותה הזדמנות- תגייס את מקורות המימון הפרטיים דווקא לנתיבי התחבורה הפרטית.שנית, אחת הסיבות לעלותו הגבוהה של הפרויקט היא החלטת העירייה שבמרכז העיר תפעל הרכבת הקלה, כרכבת תחתית. מדוע? מחשש כי רכבת עילית תפגע בתנועת הרכב הפרטי במרכז העיר, אותו רכב פרטי שאת נוכחותו תנסה הרכבת התחתית לצמצם! ובינתיים, הרכבת הקלה עוד לא כאן, תעלת בלאומיך ממש כן.
אז מה בכל זאת עושים בכדי לקרב את עיר גוש-דן לאחיותיה במערב? דווקא מן המגזר העסקי צומחות יוזמות ברוכות ויצירתיות ללא תלות במדיניות הממשלתית. בחברת ההשקעות איי.בי.איי למשל יזמו חלוקת קורקינט ממונע לעובדים שמוכנים לוותר על מקום החניה שלהם. בבנק לאומי בסניף יהודה הלוי העובדים משתמשים בשאטלים למעבר בין מרכז המחשבים של החברה לסניף המרכזי . חברת Car2go מציעה לקהל הנהגים רכב להשכרה על-פי שעה. העבר כרטיס אשראי והרכב שלך לשעה של סידורים או יותר.
הצצה לפתרונות יצירתיים לנסיעה בעיר ניתן יהיה להכיר בסיור מנחם יותר מזה המוצע כאן, שמפעילה עמותת "תחבורה היום ומחר". הסיור יתקיים ביום רביעי ה-24.6 בין השעות 9:00-12:00 במסגרתו יסיירו המשתתפים במספר מקומות עבודה במרכז תל אביב שכבר עברו שינוי תחבורתי ירוק. היכן משכירים רכב לשעה בתל אביב ; איך משכנעים עובדי בנק להגיע באופנים לעבודה והיכרות עם בית קפה תל אביב המשכיר אופניים ללקוחות הן חלק מן הנקודות בסיור. הרשמה (ללא תשלום) בכתובת דואר אלקטורני זו, פרטים נוספים באתר.
הכותבת, תמר קינן, היא מנכ"ל "תחבורה היום ומחר".







נא להמתין לטעינת התגובות







