הוצאת רכב: איך נגמול את הישראלים ממכונית צמודה?
תחרות חדשה תנסה להראות שכן אפשר למצוא פתרונות חבורה אחרים בדרך לעבודה. נסיעות משותפות, החזרי הוצאות על חסכון בקילומטרז' ומשרד מפנק ליד תחנת הרכבת-הם התחנה הראשונה בכיוון. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': לעג למרשרש
- לא עוצר בירוק, חלק ג': מבזבזת קופה

את התחרות הגה ומנהל ארגון "תחבורה היום ומחר," ואל קו הזינוק מוזמנים לגשת מעסיקים ומקומות עבודה מכל גודל ותחום. המטרה: לשנות את הרגלי הנסיעה של העובדים, להפחית את כמות הקילומטרז' שלהם, לגרום להם לנטוש את הרכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית, אופניים, הליכה ברגל או נסיעות משותפות. ההרשמה פתוחה עד סוף החודש באתר.
השימוש היומיומי במכונית פרטית כאמצעי הגעה לעבודה הוא המכה הקשה של התחבורה הישראלית - רכב פרטי צובר במוצע כ-16 אלף קילומטר, רכב עבודה כ-35 אלף - ומכאן גם של זיהום האוויר, תאונות הדרכים (על כל קילומטר נסיעה ברכב פרטי נהרגים כמעט פי שישה בני אדם לעומת קילומטר רכבת,( פליטות גזי החממה והיקף המותניים של הנהגים (והנהגות.(
אנחנו נוהגים לנחם את עצמנו בהנחה שבעולם המערבי זו צרת רבים, אבל העובדות מספרות אחרת. בישראל מגיעים כ-62 אחוז מהעובדים למקום העבודה ברכב פרטי, כ-16 אחוז בתחבורה ציבורית, והשאר בהליכה, הסעה ודו-גלגלי. לשם השוואה, בעיר פרימיטיבית כמו לונדון, מגיעים 12 אחוז מהעובדים למשרד ברכב פרטי (חמישית מבישראל,(! ואילו 81 אחוז מואילים בטובם להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית.
נוח לנו להאשים בהרגלים הקלוקלים שאימצנו את הממשלה הרופסת, התשתיות הכושלות, התחבורה הציבורית הלא יעילה. הכל נכון, אבל מתברר שלא צריך לחכות שהעולם ישתנה כדי לשנות אותו. אנשי "תחבורה היום ומחר" בחרו לפנות אל המעסיקים ועובדיהם משום שחלק ניכר מעיוותי התחבורה בישראל נובעים ממסורת של הסדרים משונים שנהוגים במקומות העבודה.
ליסינג הוא אולי הבולט ביניהם. "נוצרה מציאות שבה עובדים שנוסעים מעט מסבסדים עובדים שנוסעים הרבה," אומרת תמר קינן, מנכ"ל העמותה, "מי שלוקח את האוטו לאילת ומי שנוסע 15 קילומטר משלם אותו דבר. אין שום תמריץ לחסוך בנסיעות ובדלק."
כדי לתקן את העיוות הזה כבר עברו כמה חברות בישראל, למשל "אינטל," לליסינג דיפרנציאלי: לכל עובד מוקצב יעד קילומטרים חודשי. בסוף החודש הוא מקבל דוח המפרט את ביצועיו, שבעקבותיו באה ההתחשבנות: אם נסע פחות מההקצבה הוא מקבל את העודף לחשבון הבנק; ואם נסע יותר - יראה את הקיזוז בתלוש המשכורת. לשיטה הזו יש השפעה פלאית על הרגלי הנסיעה של העובדים.
כדי לסייע למעסיקים לגבש תוכנית קילומטרז' חסכונית, חיברו ב"תחבורה היום ומחר" מדריך בן 60 עמודים שניתן להורדה
גם בארץ כבר יש הצלחות. תמר קינן אומרת שהמודעות גדולה במיוחד בקרב חברות בינלאומיות. "אפלייד מטיריאלס" צמצמה בתוך שנה את הקילומטרז' ביותר מ-20 אחוז (מ-45 אלף קילומטר ל-35 אלף בממוצע שנתי לרכב,( כחלק מהיערכות לצמצום של 20 אחוז בפליטות עד ;2020 "צ'ק פוינט" מיקמה את משרדיה בקרבת תחנת הרכבת "השלום" בתל אביב ומסרבת לספק רכב לעובדים, ואילו באינטל חיפה משתתפים כ-250 עובדים בתוכנית קאר פול - נסיעות משותפות לעבודה.
קינן אומרת שלדעתה מדובר בעיתוי מצוין לשינוי בדיסקט התחבורה הישראלי: "בזמן פריחה כלכלית ואווירה של בזבוז קשה להניע ארגונים לכיוון הזה," היא אומרת, "זה נתפס כמו אורח חיים סגפני. אבל בימים כאלה, לכולם ברור שעדיף לחסוך בדלק ובהוצאות חניה מאשר לפטר עובדים." עכשיו רק נותר לראות אם ההיענות של המעסיקים תאשש את התאוריה האופטימית הזו.