הכלב גוסטב שובר שמירה
בשביל מה אדם מגדל את כלביו וחתוליו? מוריד אותם, מוציא אותם, מלטף אותם, מאכיל ומשקה אותם אם ברגע האמת הם מפשלים? כך כשלו גוסטב והחברים במילוי תפקידם
גנב בדלת והכלב ישן אריק סולטן
בערב הגיע עכבר. נכנס גם הוא מחלון המטבח, התעלם במפגיע מהכלב, התעלם מהחתול השחור, שעסק בענייניו, והתעלם מהעיוורת, שלא ראתה אותו. העכבר הסתובב בבית שאנן וטוב לב ועשה
בו כבתוך שלו. אנחנו שמרנו על קור רוח: הילה התעלפה ואני ברחתי.
אחרי שהכול נגמר, הילה הבינה מה קרה. היא תמיד מבינה קודם. "מערך בעלי החיים בבית קרס,"
הודתה. הס הושלך בסלון. איפה השופט וינוגרד כשצריך אותו? רק הצליל המרגיע של נחירותיו השקטות של גוסטב הפר במעט את השלווה. מאיפשהו למעלה נצצו עיניו הצהובות של השחור. עיניה של העיוורת עצומות. ציוצים חלושים, אולי של העכבר, הגיעו מכיוון המטבח.
בשביל מה אדם מגדל את כלביו וחתוליו? מוריד אותם, מוציא אותם, מלטף אותם, מאכיל ומשקה אותם, מרפא אותם וצוחק עליהם? בשביל מה כל זה, אם אי אפשר להתעורר לרגע ולנבוח כשגנב נכנס הביתה, או לתפוס עכבר? בעיקר, כשאתה חתול?
אין צדק. אגב, אם אלונה בדיוק נרדמת לחצי שעה בצהריים, ואנחנו מה-זה צריכים את ההפסקה הזו, ועובר רוכב אופניים מאתיים מטר מהבית, בשקט מוחלט, גוסטב יפרוץ בנביחות שבר קולניות שיעירו מיד את אלונה, וגם את השאול. אבל לא באמצע הלילה, כשגנב חודר הביתה. הרי זה מאוחר. גוסטב ישן. שיבוא בשעות העבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
