הבית // בית עם חלון ענק הצופה לבתי היישוב, לגבעות הציוריות ולטבע, בשכונת מצפה ישי. הם נכנסו לבית בעל קומה אחת כזוג צעיר עם שתי מזוודות, ומאז נולדו הבנים ונוספה הקומה השנייה. בקומת הכניסה סלון, מטבח וגינה מרווחת עם פינת מנגל.
"חיי היומיום שלנו מתנהלים בחוץ – ארוחות עם הילדים, שיחות, משחקים". בקומה התחתונה נמצאים ארבעת חדרי השינה, וגם לה יש גינה נפרדת עם עצי פרי ובריכה, "שהצילה אותנו בסגרים".
בוקר טוב // אלון ומירה קמים בשש וחצי, ואלון מעיר את הילדים ומכין כריכים לכולם. הם אוכלים קורנפלקס עם חלב, או לוקחים קורנפלקס בשקית כשהם ממהרים. הקטנים יוצאים בהסעות בשבע ורבע, ואחרי ששאר הילדים יוצאים אלון ומירה שותים יחד קפה.
הילדים // נבו עובד עם אלון בחנות הרהיטים, מדריך בבני עקיבא ומתנדב. אליה לומד בכיתה י"א בישיבה באלוני־הבשן ומכיר כל מטר בגולן, אבל חוזר הביתה בכל סוף שבוע. אסף לומד בכיתה ח' בישיבת השומרון בקרני־שומרון ופעיל בבני עקיבא. "הוא עמד לחגוג בר מצווה, אבל לצערנו ביטלנו את השבת המשפחתית בשל הקורונה והבידודים. זה מצער, אבל נחגוג במקום זאת בערב חגיגי לכולם בקרוב". נדב לומד בכיתה ג' בבית הספר נחשון בקדומים.
הכלב // מירה: "אייס נמצא איתנו כבר חמש שנים. הילדים ביקשו לאמץ אותו ולקחו עליו אחריות. הם מתחלקים בטיפול בו. התפקיד שלי הוא רק לפקח שלא יהיו פספוסים".
שירות // אלון מנהל את חנות הרהיטים TAKE IT בפתח־תקווה, שמוכרת שולחנות, ספות וכיסאות, וגם אביזרים לבית. "אלו רהיטים זולים יחסית, כי אנחנו דואגים להביא סחורה טובה. אני מאמין שהקניות באתר שלנו ובאולם התצוגה צריכות להיות מהנות, פשוטות ומשתלמות. חשוב לי שהלקוחות יהיו מרוצים ויחזרו".
עזרה // מירה היא עובדת סוציאלית בעלת תואר שני, שעוסקת בתחום בריאות הנפש. היא עובדת באגף לבריאות הנפש של עמותת עזר מציון בבני־ברק, יוצאת בשמונה וחצי ומגיעה בתוך שעה בלי פקקים או שעה וחצי עם פקקים. "אני אוהבת את מה שאני עושה ומתחברת לאוכלוסייה המתמודדת. עבדתי בתחומים שקשורים לשירותי סל שיקום, וכיום אני מנהלת את מרכז 'בלב ובנפש', שמלווה מתמודדי נפש בכל שלב, מרגע שאדם מרגיש שמשהו קורה לו בנפש ועד לקליטה שלו בשירותי השיקום".
סטיגמה // הקשיים בטיפול וההנעה להשתקם ולטפל מושפעים מאוד מהסטיגמה הקהילתית והאישית שמוטלת על מתמודדי הנפש. "במרכז נותנים להם יד ועוברים איתם את התהליך – מזהים חסמים, מאתרים עוצמות ומסייעים בבירוקרטיה. מקרים קשים עוברים על שולחני, ואם תשאלו מאיפה אני שואבת את הכוח, אז התשובה שלי היא: מהצוות המדהים של האגף כולו, הכולל מגוון שירותי שיקום בקהילה. האווירה אצלנו משפחתית, אכפתית ומקצועית. ועוד לא אמרתי מילה על העמותה כולה. זו עבודה בסביבה שהיא בית – בית לנו העובדים וכמובן בית חם ודואג לאנשים המתמודדים עם אתגרי הבריאות ולמשפחותיהם".
מרומניה // אלון גדל ברעננה להורים שעלו מרומניה בגיל צעיר. הוא אח בכור לשלוש אחיות. הוא למד בישיבת ההסדר בקרני־שומרון ואז עבר לעבוד בקדומים.
מסנט־לואיס // מירה גדלה באלקנה להורים מסנט־לואיס שעלו ארצה מארה"ב אחרי שחזרו בתשובה ("הם עלו לבד וגידלו פה ילדים לבד, והם מושא להערצה"). יש לה שלוש אחיות ואח. היא למדה באולפנה, שירתה כמורה חיילת, ולמדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן.
ההיכרות // כשאלון היה בן 31 ומירה בת 26 הם הכירו דרך חברים משותפים של ההורים. "בתוך חודש מההיכרות שלנו כבר החלטנו להתארס". לאלון היה ברור שהוא לא יוצא עם אמריקניות, בגלל הקשיים שלו עם האנגלית, אבל כשהם שהכירו, הוא ויתר על העקרון. עם האנגלית עזרו לו שיעורי התורה של טד, אבא של מירה.
עוד חתונה // בתוך חצי שנה אחרי שנישאו התחתנו גם אחיה ואחותה של מירה. "הרגשנו בסרט נע או במבצע של אחד פלוס אחד פלוס אחד".
טרשת נפוצה // לפני כ־15 שנה חלתה מירה בטרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את מערכת העצבים של עצמו. "חשוב לי להעלות את המחלה הזאת למודעות. היא גרמה לי להזדקק לעזרה, אף שאני במהות שלי בנאדם שעוזר לאחרים. זו מחלה שמתגלה בגיל צעיר יחסית, בדרך כלל. אני גיליתי אותה אחרי שכבר נולדו לי שני ילדים, ואחר כך נולדו הילדים הבאים. לא שיתפתי אף אחד בסביבה שלי עד לפני שבע שנים, כשהחלה הידרדרות ולא הייתה לי ברירה אלא לשתף. התסמינים כבר נראו לעין וגם הסוד היה קשה מאוד ונוראי. ברגע שגיליתי החיים נעשו קלים יותר".
התמודדות // היא מתניידת בעזרת קביים וקלנועית, ובעזרת אלון והילדים מצליחה לנהל את חייה ולהמשיך לעזור לאחרים. "גם הצוות בעבודה עוטף אותי, ועושה הכול כדי להקל עליי. יש לי המון נחישות, כוח רצון ואמונה, ואני ממשיכה כרגיל בעבודה ומלווה מתמודדי נפש. יש הרבה עזרה מהמשפחה המורחבת והרבה חברים טובים שעוטפים אותי".
אלון: "מירה מצליחה לשלב בין כל המשימות של בית ועבודה ולהמשיך לעשות טוב ולהשפיע טוב".
