כטב"ם אוקראיני ממריא לעבר בית זיקוק בעומק רוסיה. נתיב הטיסה שלו נקבע מראש, וכך גם המשימה שעליו לבצע. אלא שבמהלך השעות הארוכות שהוא עושה באוויר, המציאות בשטח עשויה להשתנות. מידע חדש יכול להתקבל, תנאי המשימה עשויים להשתנות, והתוכנית שנקבעה לפני ההמראה כבר אינה בהכרח המתאימה ביותר. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיה ישראלית, שעשויה לאפשר לאוקראינה להפיק יותר מכלי הטיס הבלתי מאוישים שלה.
לפי דיווחים שהתפרסמו בשבוע האחרון ברוסיה, באוקראינה ובאיטליה, הצבא האוקראיני החל להשתמש במסופי תקשורת לוויינית של חברת hiSky הישראלית בכטב"מים ארוכי טווח, המשמשים לתקיפות בעומק רוסיה. המערכות מאפשרות לקיים קשר עם כלי טיס גם במרחקים גדולים, ללא תלות ברשת התקשורת הלוויינית של סטארלינק, שבבעלות חברת SpaceX של אילון מאסק.
לוויין של חברת סטארלינק עובר מעל טקסס, 2021 | צילום: איי.פי
הדיווחים הראשונים הגיעו ממקורות צבאיים רוסיים, שטענו כי איתרו ציוד של החברה הישראלית בכטב"ם אוקראיני. בהמשך פורסמו תמונות של רכיבים אלקטרוניים שלכאורה פורקו מהכלי, ועליהם סימונים המזוהים עם hiSky.
הכי מעניין
העיתון האיטלקי "לה רפובליקה" דיווח כי על אחד הרכיבים הופיעה תווית הנושאת את סמל החברה הישראלית וכתובת של מפעל ייצור במחוז קזרטה שבדרום איטליה. ואולם, לא ברור כיצד הגיע הציוד לאוקראינה, ואם סופק ישירות לצבאה.
בינתיים, אין אישור רשמי מאוקראינה או מהחברה הישראלית לעצם השימוש המבצעי במערכות. מומחה התקשורת הצבאית האוקראיני סרגיי בסקרסטנוב, המוכר בכינוי "פלאש", התייחס לפרסומים והבהיר כי אינו מאשר ואינו מכחיש אותם.
מה היתרון של המערכת הישראלית?
כדי להבין את חשיבותה האפשרית של הטכנולוגיה, צריך להבין תחילה את אחת המגבלות של הכטב"מים המשמשים לתקיפות ארוכות טווח.
כלי טיס שאינו מקיים קשר רציף עם מפעיליו נדרש להסתמך במידה רבה על הוראות שנקבעו לפני ההמראה. ברגע שהוא יוצא לדרכו, היכולת לעדכן את המשימה שלו מוגבלת.
חיילי חטיבת חרטיה האוקראינית מפעילים כטב"מים בחזית הלחימה במחוז חרקוב שבאוקראינה, 29 באוקטובר 2026 | צילום: אנדריי מריינקו / AP
מערכת תקשורת לוויינית דו־כיוונית משנה את התמונה. גם כאשר מדובר בחיבור איטי יחסית, היא מאפשרת עקרונית להעביר הוראות ונתונים במהלך הטיסה, בלי להזדקק לקשר רדיו ישיר עם מפעיל הנמצא במרחק מאות קילומטרים.
מדובר בהבדל משמעותי בין כלי טיס שפועל באופן עצמאי לפי תוכנית קבועה לבין כלי טיס שאפשר להתאים את משימתו למידע חדש. לא תמיד יש צורך בשידור וידאו רציף או בהעברת כמויות גדולות של נתונים. למשימות מסוימות עשויה להספיק תקשורת מצומצמת בהרבה.
לפי ניתוחים של מומחי מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), זהו היתרון העיקרי שעשויה להעניק מערכת hiSky לאוקראינה: לא בהכרח שליטה מלאה בכטב"ם מרחוק, אלא האפשרות לשמור על קשר גם לאחר שיצא לדרכו, ולהעביר לו עדכונים בעת הצורך.
מכאן נובעת גם האפשרות לשפר את ניצול כלי הטיס הקיימים. במקום להסתמך לחלוטין על התכנון המוקדם, ניתן עקרונית להתאים משימות להתפתחויות חדשות. עם זאת, עדיין לא הוכח שאוקראינה עושה שימוש כזה במערכת הישראלית, או שהשימוש בה כבר הביא לשיפור ביעילות התקיפות.
למה לא להשתמש בסטארלינק?
מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022 הפכו מערכות סטארלינק לאחד מאמצעי התקשורת המרכזיים של הצבא האוקראיני. הרשת, המבוססת על אלפי לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, מספקת תקשורת מהירה יחסית גם באזורים שבהם תשתיות התקשורת הקרקעיות נהרסו.
אלא שהתלות בחברה אמריקנית אחת יצרה גם מגבלות. שירותי סטארלינק אינם זמינים באופן חופשי בכל שטח רוסיה, והחברה הגבילה את האפשרות להשתמש בחלק משירותיה לצרכים צבאיים מסוימים.
בדרכו להיות הטריליונר הראשון: מנכ"ל ספייס אקס, אילון מאסק | צילום: AFP
בחודש שעבר אף הוטלו מגבלות מהירות על השימוש במערכת סטארשילד, הגרסה הצבאית של סטארלינק. המגבלות שיבשו חלק מפעילות הכטב"מים האוקראיניים, לפני שהוסרו בהמשך.
המצב הזה יצר עבור קייב צורך בחלופות שאינן תלויות בהחלטות של מאסק או של הממשל האמריקני.
המערכות של hiSky פועלות באופן שונה. החברה הישראלית אינה מפעילה מערך לוויינים משלה בהיקף של סטארלינק, אלא מפתחת מסופי תקשורת המסוגלים להשתמש בתשתיות של מפעילי לוויינים אחרים.
לפי המפרטים שפורסמו, מערכת SmartLITE SIRIUS 16×16 משתמשת באנטנה שטוחה המכוונת את עצמה באופן אלקטרוני. היא מיועדת בין היתר לפלטפורמות ניידות, לרבות כלי טיס בלתי מאוישים.
קצב העברת הנתונים שלה נמוך מזה של סטארלינק, והתקשורת עשויה להתאפיין גם בהשהיה ארוכה יותר. לכן אין מדובר בתחליף מלא לכל יכולותיה של הרשת האמריקנית. עם זאת, היא עשויה לספק פתרון לצורכי תקשורת ושליטה ובקרה שאינם מחייבים רוחב פס גבוה.
החברה הישראלית והקשר האיטלקי
hiSky היא חברת טכנולוגיה ישראלית שמשרדיה בראש העין. החברה מפתחת מערכות תקשורת לוויינית קומפקטיות עבור שימושים אזרחיים וביטחוניים, ובהם כלי טיס, כלי שיט, כלי רכב ויחידות הפועלות באזורים מרוחקים.
עוד כתבות בנושא
בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה בתחום הביטחוני, והיא מציגה פתרונות לתקשורת מאובטחת עם פלטפורמות מאוישות ובלתי מאוישות.
לפי הדיווחים, חלק ממערכות החברה מיוצרות באיטליה. העובדה שרכיבים הנושאים סימונים ישראליים ואיטלקיים לכאורה אותרו בכלי טיס אוקראיני משכה תשומת לב ברוסיה, אך אינה מוכיחה כשלעצמה שהחברה הישראלית או הרשויות באיטליה היו מעורבות במישרין באספקת ציוד לצבא אוקראינה.
הפגיעה בתעשיית הנפט הרוסית
הדיווחים על המערכות הישראליות מגיעים בזמן שאוקראינה מגבירה את תקיפות הכטב"מים שלה נגד מתקני אנרגיה ותשתיות ברוסיה.
לפי דיווח של סוכנות רויטרס מ־10 בנובמבר, מתקפות אוקראיניות שהחלו בסוף אוקטובר פגעו בפעילותם של תשעה מבין 35 בתי הזיקוק הגדולים ברוסיה. שני מקורות בתעשייה העריכו כי המתקפות פגעו בכ־30 אחוזים מכושר זיקוק הנפט במדינה, אף שהפגיעה בפעילות בפועל נמוכה יותר.
להבות ועשן מיתמרים מבית זיקוק בדרום־מזרח מוסקבה, בעקבות מתקפת כטב"מים נרחבת של אוקראינה, 20 בספטמבר 2026. | צילום: UGC via AP
באוקראינה רואים בתקיפות הללו דרך לפגוע בהכנסות האנרגיה של רוסיה וביכולתה לממן את המלחמה, וכן תגובה למתקפות הרוסיות על תשתיות האנרגיה האוקראיניות.
האם הטכנולוגיה הישראלית כבר מסייעת להפוך את התקיפות הללו ליעילות יותר? גורמים רוסיים טוענים שכן, אך לא הוצגו ראיות עצמאיות שמאפשרות לקשור בין המערכות של hiSky לבין תקיפות מסוימות או למדוד את השפעתן על תוצאותיהן.
ובכל זאת, עצם האפשרות שאוקראינה מחפשת ומפתחת חלופות לתקשורת הלוויינית של סטארלינק מלמדת על שינוי חשוב במלחמה. בשדה קרב שבו כלי טיס בלתי מאוישים יכולים להגיע למרחקים עצומים, לא רק הטווח וכמות חומר הנפץ קובעים, אלא גם היכולת לשמור על קשר עם הכלים לאורך המשימה.
אם יאומת השימוש במערכות hiSky, יתברר שטכנולוגיה ישראלית ממלאת תפקיד נוסף במלחמה באוקראינה, הפעם בתחום התקשורת הלוויינית שמאפשרת לכלי טיס בלתי מאוישים לפעול הרחק ממפעיליהם.
עוד כתבות בנושא
