למרות המלחמה הממושכת, הוצאות הביטחון הכבדות והטלטלות הפוליטיות, ישראל טיפסה למקום ה־25 בדירוג הכלכלות הגדולות בעולם, לעומת המקום ה־27 בשנה שעברה. לפי התחזית העדכנית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שפורסמה באוקטובר 2026, התוצר המקומי הגולמי של ישראל צפוי להגיע השנה לכ־747 מיליארד דולר, לעומת כ־617 מיליארד דולר בשנת 2025.
הנתון מציב את ישראל לפני מדינות כמו שוודיה, אירלנד, סינגפור ואיחוד האמירויות, ומיד אחרי ארגנטינה ובלגיה. התוצר לנפש צפוי להגיע לכ־72,400 דולר, נתון גבוה יחסית גם בקרב מדינות מפותחות.
נמל אשדוד | צילום: לירון מולדובן
כיצד הצליחה הכלכלה הישראלית לטפס בדירוג דווקא אחרי שנים של מלחמה, גיוס מילואים נרחב ופגיעה בענפים שונים במשק? התשובה משלבת צמיחה כלכלית אמיתית, התחזקות של המטבע הישראלי ומנגנון דירוג שמושפע גם משערי החליפין.
הכי מעניין
הגורם הראשון הוא הצמיחה במשק. קרן המטבע מעריכה כי הכלכלה הישראלית תצמח ב־4.5 אחוזים בשנת 2026, לאחר כמה שנים שבהן המלחמה והשלכותיה הגבילו את הפעילות הכלכלית. המשק נהנה מהתאוששות בפעילות העסקית, מהמשך פעילותו של ענף ההייטק ומהביקוש העולמי לטכנולוגיות ישראליות, ובהן גם טכנולוגיות ביטחוניות.
אלא שהצמיחה הריאלית אינה מסבירה לבדה את הקפיצה החדה בשווי התוצר בדולרים. כאן נכנסת לתמונה התחזקות השקל.
הבורסה לניירות ערך בניו יורק | צילום: AP
הדירוג העולמי מחושב לפי התוצר של כל מדינה בדולרים אמריקניים. לכן, כאשר השקל מתחזק מול הדולר, שווי הפעילות הכלכלית הישראלית עולה במונחים דולריים, גם אם לא חל שינוי בהיקף המוצרים והשירותים המיוצרים בישראל.
בשנת 2025 התחזק השקל ב־6.7 אחוזים בממוצע מול הדולר, ובמהלך הרבעון השני של 2026 נרשמה התחזקות נוספת של 5.9 אחוזים. אומנם ברבעון השלישי השקל נחלש מעט, אך לשינויים בשער החליפין יש השפעה משמעותית על שווי התוצר הישראלי בדולרים.
כך נוצר מצב שבו התוצר של ישראל צפוי לגדול בכ־21 אחוזים במונחים דולריים בתוך שנה, אף שהצמיחה הכלכלית הריאלית נמוכה בהרבה. ההבדל נובע משילוב של עליית מחירים, שינויים בשערי החליפין והתרחבות הפעילות הכלכלית.
עובדי הייטק בחברה ברמת גן | צילום: AP
לכך מצטרפת גם העובדה שהדירוג הוא יחסי. ישראל אינה נמדדת רק לפי ביצועיה, אלא גם בהשוואה למדינות אחרות. כאשר המטבע של מדינה מתחרה נחלש, או כאשר כלכלתה צומחת בקצב איטי יותר, ישראל יכולה לעקוף אותה בדירוג. הפער בינה לבין שוודיה, המדורגת במקום ה־26, עומד על פחות משני מיליארד דולר בלבד, ולכן שינויים בשערי המטבעות עשויים להשפיע על הדירוג גם בהמשך.
עם זאת, יש הבדל בין כלכלה גדולה לכלכלה חזקה. דירוג התוצר הנומינלי מודד את היקף הפעילות הכלכלית במונחים דולריים, אך אינו משקף בהכרח את רמת החיים של האזרחים, את יוקר המחיה, את הפערים החברתיים או את מצבה של הקופה הציבורית.
כך למשל, קרן המטבע צופה כי הגירעון הממשלתי של ישראל יעמוד השנה על 5.8 אחוזים מהתוצר, והחוב הציבורי יגיע לכ־68.8 אחוזים מהתוצר. לצד זאת, המשק ממשיך להתמודד עם מחסור בעובדים, פערי פריון והוצאות ביטחון גבוהות.
בנק ישראל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
גם בנק ישראל הצביע לאחרונה על הבדל בין הצמיחה הכוללת במשק לבין הפעילות הכלכלית המתבצעת בפועל בישראל. חלק מהגידול בתוצר נובע מפעילות ייצור של חברות ישראליות בחו"ל, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, שאינה משקפת בהכרח התרחבות דומה בתעסוקה ובייצור המקומיים.
למרות ההסתייגויות, העלייה בדירוג העולמי ממחישה את היקפה של הכלכלה הישראלית ואת יכולתה לשמור על פעילות משמעותית גם בתקופה ביטחונית מורכבת. השאלה לשנים הבאות תהיה אם ישראל תצליח לתרגם את הצמיחה ואת הישגי ההייטק לשיפור ברמת החיים של כלל האזרחים, ולא רק לעלייה במיקומה בטבלת הכלכלות הגדולות בעולם.
עוד כתבות בנושא
