מה עושים כשנכנסים למינוס? חותכים בהוצאות ומגדילים הכנסות. כשמדובר במשק בית, כנראה שהתקציב לוולט ייחתך, סוף השבוע המפנק בצימר בגליל יידחה, ואולי גם נתחיל סוף־סוף ללמד את ילדי השכנים קצת שיעורים פרטיים באנגלית ומתמטיקה. מה לא עושים? חותכים את הקניות של כהן השכן. כי, מה יעזור למשק הבית שלי אם כהן יקנה פחות בסופר?
אלא שמה שעובד במשקי בית לא עובד במדינות. במשק הבית אין מי שיחתוך בהוצאות חוץ מאתנו. במדינה, יש אחרים. בסקר דעת קהל מתחילת אוקטובר נמצא כי 60 אחוזים מהצרפתים מודאגים מהחוב במדינה. אבל רק 30 אחוזים חושבים שכל הציבור הצרפתי צריך לשלם כדי להתמודד עם הבעיה. מי כן צריך לשלם לדעתם? הפוליטיקאים, משרדי הממשלה, החברות הרווחיות ביותר והעשירים כמובן. בשמאל הצרפתי קוראים לזה ״צדק מיסויי״. ספק אם זה מה שיעזור לצרפת.
מהומות בצרפת | צילום: איי.אף.פי
צרפת שרחובותיה סוערים בסופי השבוע האחרונים, נמצאת בבעיית חוב רצינית: יחס החוב לתוצר המקומי הגולמי, צומח בהתמדה וצפוי לחצות את רף 120 האחוזים בשנת 2027. הגרעון התקציבי נפוח, כ־5 אחוזים מן התמ״ג, ופריז מתקשה לחתוך אותו. ובהחלט יש איפה לחתוך: ניתן לסגור משרדי ממשלה, לצמצם בהוצאה הביטחונית, להסיר את ההצמדה לאינפלציה של פנסיות ומשכורות במגזר הציבורי. אלא שמה שחסר בצרפת כיום, הוא מנדט ציבורי לעשות זאת, או הנהגה שמוכנה לבצע את הנדרש.
הכי מעניין
לבעיית החוב הצרפתית אבות רבים: ב־2018 עמנואל מקרון הוביל קיצוצים רחבים במס הצרפתי, בתקווה שאלו יביאו לצמיחה של המשק. מס העושר צומצם, מיסים על נדל״ן גם, וכך גם הוסרו מסים על ייצור. אלא שב־2020 משבר הקורונה דרש מן הממשלה הצרפתית לדחוף את היד עמוק לכיס ומאידך, ההכנסות ממסים שהיו אמורות לחזור הודות לצמיחה כלכלית, לא התממשו. המדינה הצרפתית נותרה עם גרעון שמעריכים ב־60 מיליארד אירו, בין 2018 ל־2023.
עוד כתבות בנושא
מאז, המצב רק מחמיר. הגרעון קפץ אך הצמיחה הכלכלית לא. חוב תופח ומשק מדשדש משמעותם שהיכולת של המדינה, גם כשמדובר במעצמה כלכלית כמו צרפת, להמשיך ולשלם את החוב - יורדת. ודאי לאור עליות הריבית, שנדרשות עקב אינפלציה במחירי האנרגיה.
מי נגע לי בפנסיה
למשבר הכלכלי, תוסיפו משבר פוליטי. ב־2024 מקרון החליט על בחירות בזק אחרי שמפלגתו הפסידה בבחירות לפרלמנט האירופי למפלגתה של מארין לה פן. הפרלמנט לפני 2024 היה מפוצל, ללא קואליציה עם רוב מוחלט. בחירות הבזק רק החמירו את המצב. הפרלמנט הפך מפוצל אף יותר, עם שלושה גושים עוינים זה לזה: השמאל, המרכז־ימין של מקרון והימין של לה פן.
מאז הבחירות קמו כבר שלוש ממשלות במינוי של מקרון. שתיים מהן נפלו בסוגיות הקשורות לתקציב. הממשלה הנוכחית שרדה רק אחרי שהגיעה להבנות עם השמאל, כולל הקפאת רפורמה בפנסיות שטלטלה את צרפת ב־2023. גם אם המצב מחייב, הצרפתים לא אוהבים שנוגעים להם בפנסיות (ובעצם, מי כן?).
המצב היום הוא כזה: הממשלה צריכה להעביר את תקציב 2027 לפני סוף דצמבר, אחרת צרפת תרוץ על חקיקת חירום. באפריל 2027 יערכו הבחירות לנשיאות ולאחריהן הנשיא החדש, ככל הנראה, יפזר את הפרלמנט וידרוש בחירות חדשות לפרלמנט. היום לאף גוש אין רוב. יתכן ואחרי ניצחון במרוץ לנשיאות אחד הגושים יצליח להשיג שליטה גם בפרלמנט.
אנליסטים וחברות הדירוג מצפים שהתקציב בצרפת יעבור. אם לא, והממשלה תיפול - צרפת תכנס לכאוס תקציבי ופיננסי: משכורות ופנסיות לא יוצמדו לאינפלציה, ואפקטיבית יקוצצו. השוק, שגם ככה מתמחר את החוב הצרפתי בשיא, רק יקפיץ עוד את התשואות על אג״ח ממשלת צרפת, מחמיר את מצבה התקציבי. הגוש שיפיל את התקציב לא יקבל דבר חוץ מלרשת מדינה במשבר, אם יזכה בבחירות לנשיאות.
אז הציפייה היא שהתקציב יעבור, אבל השאלה הגדולה יותר היא מה יהיה הלאה. לפי הסקרים מארין לה פן תנצח גם מועמד מן השמאל וגם מועמד מן המרכז. מצביעים רבים מגוש המרכז, שבעבר היו מוכנים להתאגד כדי להפיל מועמד מן הימין, היום פתוחים יותר לרעיון של הצבעה ללה פן. מפחיד אותם יותר ניצחון של השמאל.
אולם בעוד במרכז מתרגלים לרעיון, בשמאל הצרפתי מאותתים כי בחירה בלה פן תהיה בלתי לגיטימית ולא תזכה בתמיכתם. כ־30 אחוזים מן הצרפתים חושבים שמרי אזרחי יהיה תגובה לגיטימית במקרה של בחירה בלה פן, ורבים מהם ישתתפו בשביתה כללית אם היא תזכה. פרשנים רבים רואים במהומות הנוכחיות, שהחלו בשל מחאת תלמידי תיכון, איתות של מנהיגי השמאל למציאות שתשתרר אם וכאשר לה פן תבחר. כך שגם אם באפריל היא תזכה בנשיאות, הניצחון כנראה יבשר רק על עוד שלב במשבר שאופף את צרפת.
לעוד טורים של ניצן דוד פוקס
