יוקר המחיה עומד במרכז בחירות אמצע הכהונה בארה"ב, אך מסע הבחירות עצמו שובר שיאים בהוצאות. האמריקנים שייצאו מחרתיים (יום שלישי) לקלפיות, ורבים מהם מתקשים לעמוד בעלויות המחיה המאמירות, היו עדים לקמפיין שעלותו הסתכמה עד כה בלפחות 11.6 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים של ועדת הבחירות הפדרלית ושל גופי מעקב דוגמת AdImpact.
זהו מסע הבחירות היקר בהיסטוריה, ועלותו עולה אפילו על זו של הבחירות לנשיאות לפני שנתיים, ששברו בעצמן את שיא ההוצאות דאז. ברוב מדינות אירופה, לעומת זאת, חלות מגבלות על הוצאות הבחירות. בצרפת, למשל, הסתכמו הוצאות הקמפיינים בבחירות לנשיאות ב־2022, ב־90 מיליון דולר בלבד. עלות הבחירות לפרלמנט בבריטניה הייתה גבוהה רק במעט.
בית הקונגרס האמריקני | צילום: שאטרסטוק
גם בארה"ב חלות מגבלות על הסכומים שמועמדים רשאים לגייס ישירות מתורמים יחידים. אלא שב־2010 נפרצו הסכרים בעקבות פסק הדין בעניין "סיטיזנס יונייטד": בית המשפט העליון התיר מימון קמפיינים פוליטיים ללא הגבלת סכום, כל עוד הם לא מתואמים עם המועמדים עצמם. השופטים קבעו כי האיסור שהיה בתוקף עד אז סותר את התיקון הראשון לחוקה, המגן על חופש הביטוי.
הכי מעניין
מאז מממשים בעלי ההון את חופש הביטוי הזה בהזרמת סכומי עתק לטובת מועמדים, המצופים להכיר להם תודה לאחר שייבחרו. הפעם הגיעה התופעה לשיאים חדשים, בהובלת אילון מאסק. רק לפני שנה וחצי ביקש האיש העשיר בעולם להקים מפלגה שלישית בעקבות הסכסוך עם טראמפ, כדי להעניש את הרפובליקנים ולגרוע קולות ממפלגתם.
אילון מאסק | צילום: Brendan Smialowski / AFP
כעת כבר העביר הטייקון לפחות 446 מיליון דולר לטובת מועמדי מפלגתו של הנשיא. זהו סכום התרומות הגבוה ביותר שהעניק אי פעם תורם יחיד, כמעט פי שניים מהסכום שמאסק עצמו תרם לטובת טראמפ בבחירות לנשיאות ב־2024. בגיוס התרומות הישירות למועמדים, הכפוף למגבלות, בולטים דווקא הדמוקרטים. ניצחונם עשוי להטות לטובתם את מאזן הכוחות בסנאט.
בראש הרשימה ניצב ג'יימס טלריקו, שגייס כמעט 150 מיליון דולר. לפי הסקרים, הוא עשוי לגבור על קן פקסטון בטקסס, הנחשבת למעוז רפובליקני. אחריו מדורגים הסנאטור ג'ון אוסוף מג'ורג'יה ושרוד בראון, שעשוי לשוב ולייצג את אוהיו בסנאט, שנתיים לאחר שאיבד את מושבו. ובצמרת נמצא גם עבדול א־סייד: מועמד מוסלמי בעל עמדות שמאל רדיקליות.
עבדול א־סייד | צילום: איי.אף.פי
א־סייד אינו מקבל תרומות מחברות או מארגונים, ומסתמך על תרומות של אזרחים פרטיים בלבד. אלא ש־53 מיליון הדולר שגייס מתגמדים לעומת המיליארדים שמזרימים מוקדי כוח שונים לוועדות הפעולה הפוליטיות העצמאיות, המכונות "סופר־פאק". המיליארדרים ממלאים תפקיד מרכזי במימון הקמפיינים שמנהלות הוועדות הללו, ונחלצים לעזרתם של מועמדים שנקלעו לקשיים.
מעבר למסעות פרסום לקידום המועמדים המועדפים עליהם, הם מממנים גם מתקפות נגד יריביהם. בשבועות האחרונים הוציאו בעלי ההון לפחות 2.7 מיליארד דולר: יותר מ־1.7 מיליארד דולר הופנו לתמיכה במחנה השמרני, ו־832 מיליון דולר לתמיכה בדמוקרטים. שלושה מארבעת "תורמי־העל", שכל אחד מהם השקיע במסע הבחירות יותר מ־100 מיליון דולר, תומכים ברפובליקנים.
הבחירות בארצות הברית. | צילום: AFP
לצד מאסק בולטים בני משפחת יוליין מוויסקונסין, העוסקים בתחום השילוח ותרמו 150 מיליון דולר, ואיש הפיננסים ג'ף יאס מפנסילבניה, שתרם 110 מיליון דולר. בשמאל מוביל ג'ורג' סורוס, שתרם 102 מיליון דולר, ואחריו מייקל בלומברג עם 84 מיליון דולר. ריד הופמן מלינקדאין, שותפו לשעבר של מאסק ואיל הטכנולוגיה היחיד שנרתם בהיקף נרחב לתמיכה בדמוקרטים, השקיע בכך 41 מיליון דולר.
ובכן, מתוך הסכום הזה הופנו 18 מיליון דולר לתמיכה בטלריקו בטקסס. בשלב זה נכנס מאסק למאבק על אותו מושב בסנאט, והזרים 168 מיליון דולר לטובת פקסטון. סכומי העתק הללו כבר השפיעו על תוצאותיהן של מערכות בחירות רבות. אלא שהצפה בהיקף כזה של כסף ותשדירי בחירות, מזהירים הפרשנים, עלולה גם לפעול לרעת המועמדים שנועדה לקדם: גם לכסף הגדול יש גבול בקלפי.
עוד כתבות בנושא
