המרוץ לתפקיד מזכ"ל האו"ם מתחמם, ובמרכזו שתי דמויות בעלות קשר מעניין לישראל: רבקה גרינשפן, יהודייה מקוסטה ריקה ובת לניצולי שואה, שמובילה כעת בהצבעות המקדימות במועצת הביטחון, ופרידון סינירליולו, שר החוץ הטורקי לשעבר ושגרירה לשעבר של טורקיה בישראל, שהגיש את מועמדותו בתמיכתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
ביום שישי האחרון (30 באוקטובר) נערכה במועצת הביטחון ההצבעה המקדימה השביעית לבחירת מחליפו של אנטוניו גוטרש, שיסיים את כהונתו בסוף השנה. גרינשפן, לשעבר סגנית נשיא קוסטה ריקה וכיום מזכ"לית ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח (UNCTAD), זכתה בתמיכתן של 11 מתוך 15 המדינות החברות במועצה, לעומת ארבע שהביעו התנגדות. זהו ההישג הטוב ביותר שלה עד כה, לאחר שבהצבעה הקודמת קיבלה תשעה קולות תומכים.
מזכ"ל האו"ם היוצא, אנטוניו גוטרש | צילום: EPA
אלא שלמרות התמיכה הרחבה, בחירתה עדיין אינה מובטחת. כדי להתמנות לתפקיד נדרש מועמד לקבל לפחות תשעה קולות במועצת הביטחון, ללא וטו מצד אחת מחמש החברות הקבועות: ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת. בהצבעה האחרונה לא הובחנו קולות המעצמות משאר הקולות, ולכן לא ברור אם אחת מהן עדיין מתנגדת למועמדותה. בהצבעה הקודמת שתי חברות קבועות התנגדו לה.
הכי מעניין
ההיסטוריה היהודית של המועמדת
גרינשפן, בת 71, נולדה בקוסטה ריקה להורים יהודים שנמלטו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. הוריה הכירו לאחר המלחמה במחנה מעצר בקפריסין, לאחר שניסו להגיע לארץ ישראל ונעצרו בידי הבריטים. בני משפחתה של אמה נרצחו בשואה.
רבקה גרינשפן מקוסטה ריקה, המועמדת לתפקיד מזכ"לית האו"ם, משתתפת בדיון אזורי על עתיד הנהגת האו"ם במונטווידאו, אורוגוואי, 3 באוגוסט 2026. ב-7 באוקטובר דווח כי גרינשפן, לשעבר סגנית נשיא קוסטה ריקה, מובילה במרוץ לתפקיד לאחר שזכתה בפעם הרביעית בתמיכה הרבה ביותר בהצבעות המקדימות, לפי מקור דיפלומטי | צילום: סנטיאגו מצארוביץ', AFP.
לגרינשפן גם קשרים משפחתיים לישראל. אחותה עלתה ארצה, ואחייניה שירתו בצה"ל. אם תיבחר, היא תהיה האישה הראשונה והיהודייה הראשונה שתכהן כמזכ"לית האו"ם.
עם זאת, זהותה היהודית אינה מלמדת בהכרח על עמדותיה המדיניות. גרינשפן הביעה בעבר ביקורת על הפעילות הצבאית הישראלית בעזה וקראה להפסקת אש ולשחרור החטופים. בתקופת כהונתה בראש UNCTAD פרסם הארגון דוחות ביקורתיים על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, שייחסו לה אחריות רבה למשבר הכלכלי בעזה וביהודה ושומרון.
המועמד של ארדואן מכיר היטב את ישראל
התפתחות נוספת במרוץ התרחשה בסוף השבוע, כאשר טורקיה הודיעה על הגשת מועמדותו של פרידון סינירליולו, בן 70, המשמש כיום מזכ"ל הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE).
סינירליולו כיהן כשגריר טורקיה בישראל בשנים 2002–2007, ובהמשך שימש כשגריר ארצו באו"ם בין 2016 ל־2023. בשנת 2015 כיהן במשך כמה חודשים כשר החוץ הטורקי.
פרידון סינירליולו, מזכ"ל הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), במסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, לאחר פגישתם במוסקבה, רוסיה, 11 במרץ 2025 | צילום: מקסים שמטוב, AP.
שגריר טורקיה באו"ם, אהמט יילדיז, אישר כי המועמדות הוגשה בתמיכתו של ארדואן. הנשיא הטורקי קורא זה שנים לשינוי מבנה מועצת הביטחון ולצמצום כוחן של חמש החברות הקבועות בה.
מועמדותו של סינירליולו עשויה לעורר התנגדות בישראל, לנוכח היחסים המתוחים בין המדינות והקשר שלו לארדואן. גם יוון, החברה כיום במועצת הביטחון, עשויה להערים קשיים על המועמד הטורקי. עם זאת, לא פורסמה עד כה עמדה ישראלית רשמית בנוגע למועמדותו.
גם איחוד האמירויות במרוץ
מועמדת נוספת בעלת זיקה ישירה לישראל היא לאנה נוסייבה, שרת מדינה באיחוד האמירויות ולשעבר שגרירת המדינה באו"ם. היא הצטרפה למרוץ ב־21 באוקטובר, ובהצבעה הראשונה שבה השתתפה, ביום שישי, קיבלה שבעה קולות תומכים, שישה מתנגדים ושני קולות נמנעים מהבעת עמדה.
לאנה נוסייבה, עוזרת שר החוץ של איחוד האמירויות לעניינים מדיניים ושליחת שר החוץ, נואמת בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, 27 בספטמבר 2025. נוסייבה, דיפלומטית ממוצא פלסטיני, נמנית עם המועמדות הבולטות במרוץ לתפקיד מזכ"ל האו"ם, ומקדמת רפורמות בארגון ופעילות למען השלום | צילום: צ'רלי טריבאלו, AFP
נוסייבה הייתה מעורבת במגעים המדיניים עם ישראל לאחר הסכמי אברהם. היא גינתה בעבר את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והדגישה את חשיבות שימור היחסים עם ישראל, אך גם הביעה התנגדות חריפה להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון והזהירה כי מהלך כזה עלול לפגוע בנורמליזציה האזורית.
במרוץ משתתף גם רפאל גרוסי מארגנטינה, העומד בראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ומוכר בישראל בעיקר בשל תפקידו בפיקוח על תוכנית הגרעין האיראנית. גרוסי קיבל בהצבעה האחרונה תשעה קולות תומכים, ואילו קרולין רודריגס־בירקט מגיאנה קיבלה שמונה.
לפי ההליך שנקבע באו"ם, מועצת הביטחון צריכה להגיע להסכמה על מועמד ולהמליץ עליו לעצרת הכללית, שבה חברות 193 מדינות. המזכ"ל החדש אמור להיכנס לתפקידו ב־1 בינואר 2027, לכהונה של חמש שנים.
רבקה גרינשפן מקוסטה ריקה, המועמדת לתפקיד מזכ"לית האו"ם, משתתפת בדיון אזורי על עתיד הנהגת האו"ם במונטווידאו, אורוגוואי, 3 באוגוסט 2026. ב-7 באוקטובר דווח כי גרינשפן, לשעבר סגנית נשיא קוסטה ריקה, מובילה במרוץ לתפקיד לאחר שזכתה בפעם הרביעית בתמיכה הרבה ביותר בהצבעות המקדימות, לפי מקור דיפלומטי | צילום: סנטיאגו מצארוביץ', AFP.
עבור ישראל, לבחירה תהיה משמעות מדינית חשובה. המזכ"ל אינו קובע לבדו את החלטות העצרת הכללית או מועצת הביטחון, אך הוא מחזיק בסמכויות ניהוליות וביכולת להשפיע על סדר היום המדיני, על פעילות מוסדות הארגון ועל אופן ההתייחסות לסכסוכים בינלאומיים. לאחר שנים של עימותים פומביים בין ישראל לגוטרש, זהותו של מחליפו עשויה להשפיע גם על היחסים בין ירושלים למטה האו"ם בניו יורק.
עוד כתבות בנושא
