מחר (שלישי) יצאו אזרחי ישראל לקלפיות לראשונה מאז 7 באוקטובר. לרגע נדמה שהעולם כולו מצטמצם לפתק אחד, למעטפה ולשאלה מה יעלה בגורלנו בבוקר שאחרי.
אבל בזמן שאנחנו סופרים מנדטים, גם מעבר לגבולותינו סופרים קולות: מספטמבר ועד דצמבר עוברת עונת הבחירות בין יבשות, מטלטלת ממשלות ומעמידה מנהיגים למבחן. אלה המדינות שכבר הכריעו בקלפי, ואלה שעוד מחכות לתורן מאחורי הפרגוד.
אדם נכנס לקלפי לבחור | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
שוודיה: הבחירות לפרלמנט ב־13 בספטמבר
הכי מעניין
שלושה מושבים בלבד הפרידו בין הגושים: ארבע מפלגות האופוזיציה זכו ב-176 מושבים, לעומת 173 לגוש שתמך בראש הממשלה אולף קריסטרסון. הסוציאל-דמוקרטים שמרו על מעמדם כמפלגה הגדולה ביותר, עם 99 מושבים, וקריסטרסון הגיש את התפטרותו לאחר ספירת הקולות. כעת ניצבת האופוזיציה בפני המבחן הבא: להפוך את הניצחון הדחוק בקלפי לקואליציה מלוכדת שתוכל גם למשול.
ראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, נושא דברים באירוע ליל הבחירות של מפלגת המתונים, לאחר הבחירות לפרלמנט השוודי, 13 בספטמבר 2026 | צילום: Reuters
רוסיה: הבחירות לפרלמנט ב־18-20 בספטמבר
בבחירות הראשונות לדומה מאז הפלישה הנרחבת לאוקראינה ב-2022, רוסיה המאוחדת שמרה על אחיזתה האיתנה בפרלמנט: לפי התוצאות הרשמיות, היא גרפה 349 מתוך 450 המושבים והבטיחה לעצמה רוב המאפשר לקדם גם שינויים חוקתיים. הקרמלין הציג את הניצחון כהבעת אמון במלחמה, אך התוצאה התקבלה במערכת פוליטית הנתונה לשליטה הדוקה, שבה גם מפלגות האופוזיציה המרכזיות בפרלמנט מיישרות קו עם השלטון בסוגיות היסוד.
הקרמלין, רוסיה | צילום: שאטרסטוק
מרוקו: הבחירות לפרלמנט ב־23 בספטמבר
מפלגת האותנטיות והמודרניות, PAM, סיימה ראשונה עם 97 מושבים מתוך 395, אך הנתון הבולט היה דווקא שיעור ההצבעה: 38% בלבד. ברקע עמד תסכול מהאבטלה, מיוקר המחיה וממצב השירותים הציבוריים. בראש הממשלה שהוקמה באוקטובר עומדת פאטמה א-זהרא אל-מנסורי, האישה הראשונה בתפקיד. כעת היא תידרש לתרגם את הניצחון לשיפור בחיי התושבים, לצד השקעות עתק לקראת מונדיאל 2030, בעוד בית המלוכה שומר בידיו השפעה מכרעת על ההחלטות האסטרטגיות.
מלך מרוקו מוחמד וראש ממשלת מרוקו פאטמה זהראא אל-מנסורי | צילום: AFP
סאו טומה ופרינסיפה: הבחירות לפרלמנט ב־27 בספטמבר
מושב אחד בלבד הפריד בין שתי המפלגות הגדולות: MLSTP-PSD זכתה ב-24 מתוך 55 מושבי הפרלמנט, ו-ADI סיימה עם 23. אף אחת מהן לא השיגה רוב מוחלט, וההכרעה עברה לידי המפלגות הקטנות. כעת, כוחן במגעים הקואליציוניים גדול ממספר מושביהן: הן שיקבעו מי יקים את הממשלה הבאה ועל איזה רוב היא תישען.
חופי סאו טומה ופרינסיפה | צילום: שאטרסטוק
לטביה - הבחירות לפרלמנט ב־3 באוקטובר
בין הדאגה לכיס לחשש מפני רוסיה, העניקו הבוחרים ניצחון ברור לרשימה המאוחדת של ראש הממשלה אנדריס קולברגס, התומכת בסיוע לאוקראינה. יוקר המחיה והביטחון עמדו במרכז מערכת הבחירות במדינה הבלטית, שמלחמת רוסיה באוקראינה מעיבה על תחושת הביטחון שלה. התוצאה משקפת רצון לשמור על הקו הביטחוני לצד הציפייה למענה למצוקות הכלכליות מבית. ועדת הבחירות אישרה את התוצאות ב-16 באוקטובר.
משמאל: ראש ממשלת לטביה אנדריס קולברגס, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב, ראש ממשלת אסטוניה קריסטן מיכאל, ראש ממשלת נורווגיה יונאס גאר סטורה ונשיא ליטא גיטנאס נאוסדה מצטלמים לסלפי במהלך פסגת אוקראינה ומדינות צפון אירופה והבלטיות בקייב, יום ראשון, 23 באוגוסט 2026 | צילום: AP
בוסניה והרצגובינה - הבחירות הכלליות ב־4 באוקטובר
בבוסניה והרצגובינה, יום בחירות אחד מצייר מפה פוליטית בכמה שכבות: מהפרלמנט הארצי והנשיאות המשותפת ועד מוסדות שתי הישויות המרכיבות את המדינה והאספות הקנטונליות של הפדרציה. האתגר מתחיל כשהקלפיות נסגרות: לחבר בין מוקדי הכוח הללו ולאפשר להם לתפקד יחד. ועדת הבחירות קבעה את התוצאות ב-24 באוקטובר, אך נכון ל-26 באוקטובר עדיין ניתן היה להגיש ערעורים ובקשות לספירה חוזרת, והאישור הסופי עוד היה לפניהן.
דגל בבוסניה והרצגובינה | צילום: שאטרסטוק
ברזיל - הבחירות לנשיאות ב־4 וב־25 באוקטובר
לואיז אינסיו לולה דה סילבה ניצח בקלפי, אך הקרע בברזיל נותר עמוק. הנשיא נבחר מחדש לאחר שגבר בסיבוב השני על פלביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו, בהתמודדות שבמרכזה עמדו יוקר המחיה, הביטחון, המדיניות החברתית והיחסים עם ארצות הברית. בולסונארו סירב לקבל את התוצאות בעקבות החלטה שיפוטית להאריך את שעות ההצבעה בשל קשיי תחבורה ומזג אוויר סוער. לולה אמנם השאיר את הנשיאות בידי השמאל, אך כעת יצטרך למשול במדינה מפולגת ולפעול מול קונגרס בעל רוב שמרני מובהק.
נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, בארמון פלאנלטו בברזיליה ב-16 בספטמבר 2026; ואת המועמד לנשיאות מטעם הימין בברזיל, פלאביו בולסונארו, באולם "מרקנזיניו" בריו דה ז'ניירו | צילום: AFP
צ'כיה - הבחירות לסנאט ב־9-10 וב־16-17 באוקטובר
שליש ממושבי הסנאט עמדו לבחירה, אך תנועתו של ראש הממשלה אנדריי באביש, ANO, נותרה בידיים ריקות. הבחירות לחידוש 27 מתוך 81 המושבים הסתיימו במפלה לבאביש, והאופוזיציה הפרו-מערבית שמרה על השליטה בבית העליון. ממשלתו נותרה על כנה, אך גם משקל הנגד שניצב מולה: סנאט שבכוחו להשפיע על שינויים בחוקה ועל מינוי שופטי בית המשפט לחוקה.
ראש ממשלת צ'כיה, אנדריי באביש | צילום: AP
בולגריה - הבחירות לנשיאות ב־25 באוקטובר וב־1 בנובמבר
המרוץ לנשיאות בולגריה נותר פתוח: הנשיאה המכהנת איליאנה יוטובה ואנדריי גיורוב, ראש הממשלה הזמני לשעבר, עלו לסיבוב השני בפער קטן. לאחר ספירת 95% מהקולות זכתה יוטובה ב-34.6%, לעומת 32% לגיורוב. במדינה הסובלת מחוסר יציבות פוליטית, גם המאבק על התפקיד הייצוגי בעיקרו מקבל משקל רב. המלחמה באוקראינה, הביטחון בים השחור והמצב הכלכלי עמדו במרכז הקמפיין, אך רבים מהבוחרים נשארו בבית: שיעור ההצבעה הנמוך במיוחד העיד על עומק הניכור מהמערכת הפוליטית.
הבחירות בבולגריה | צילום: AP
סרביה - הבחירות לפרלמנט ב־25 באוקטובר
מהרחובות אל סף השלטון: התנועה שצמחה ממחאות הסטודנטים בסרביה השיגה ניצחון היסטורי, ואלכסנדר ווצ'יץ' הכיר בהפסדו. המחאות פרצו בעקבות קריסת הסככה בתחנת הרכבת בנובי סאד ב-2024, והפכו למאבק רחב בשחיתות ובתפקוד מוסדות המדינה. כעת ניצבת התנועה המגוונת בפני מבחן חדש: לתרגם את כוח המחאה לממשלה מתפקדת ולגבש קו מוסכם גם במדיניות החוץ. בעת כתיבת הסקירה טרם פורסמו התוצאות הסופיות.
המונים חוגגים מחוץ לבניין הפרלמנט בבלגרד, בירת סרביה, לאחר שאלכסנדר ווצ'יץ', מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (SNS), הודה בהפסדו בבחירות לפרלמנט, יום ראשון, 25 באוקטובר 2026 | צילום: ארמין דורגוט / AP
ארצות הברית - בחירות אמצע הכהונה ב־3 בנובמבר
שמו של דונלד טראמפ לא יופיע על פתקי ההצבעה, אבל מרחב הפעולה שלו בשנתיים הבאות מונח על הכף. כל מושבי בית הנבחרים וחלק ממושבי הסנאט עומדים לבחירה, לצד תפקידים רבים במדינות ארצות הברית. הנשיא יישאר בבית הלבן בכל תוצאה, אך רוב דמוקרטי באחד מבתי הקונגרס עשוי לבלום את יוזמותיו ולהגביר את הפיקוח והחקירות על ממשלו. ברקע המאבק על וושינגטון עומדות הדאגות שמלוות את הבוחרים בבית: יוקר המחיה, הבריאות, ההגירה והמכסים.
כל האפשרויות פתוחות, נא להישאר במתח. הנשיא טראמפ בעצרת בחירות במונטנה, שלשום | צילום: AFP
גרנדה - הבחירות לפרלמנט ב־5 בנובמבר
15 מושבים, שמונה לניצחון: בגרנדה, הדרך להרכבת הממשלה עוברת במספר קטן של מחוזות בחירה. ראש הממשלה דיקון מיטשל, ממפלגת הקונגרס הדמוקרטי הלאומי, הקדים את הבחירות ומבקש מהציבור לחדש את האמון בו על סמך הישגי ממשלתו, ובהם הצעדים להתמודדות עם יוקר המחיה. מולו ניצבת המפלגה הלאומית החדשה, המבקשת לשוב לשלטון. במרוץ כזה, כל מחוז עשוי להטות את הכף.
גרנד אנס, גרנדה | צילום: שאטרסטוק
ניו זילנד - הבחירות לפרלמנט ב־7 בנובמבר
בניו זילנד, הדרך לשלטון עוברת גם דרך המפלגות הקטנות. ראש הממשלה כריסטופר לקסון, מהמפלגה הלאומית, מבקש כהונה שנייה, בעוד הלייבור בראשות כריס היפקינס נאבקת לחזור להנהגה. צמיחה חלשה, אינפלציה ויוקר המחיה מכבידים על הבוחרים, והסקרים אינם מעניקים יתרון ברור לאחד הצדדים. בשיטת הבחירות המעורבת, השאלה מי יצליח לגייס שותפים עשויה להיות מכרעת לא פחות מהמאבק על הקולות. ההצבעה המוקדמת נפתחה ב-26 באוקטובר.
כריסטופר לקסון , ראש ממשלת ניו זילנד. | צילום: DAVID GRAY / AFP)
כף ורדה - הבחירות לנשיאות ב־15 בנובמבר
שישה מועמדים מתחרים על הנשיאות בכף ורדה, ובהם הנשיא המכהן ז'וזה מריה נבש, המבקש כהונה נוספת בתמיכת PAICV. מולו ניצבת בין היתר ז'ואנה רוזה, הנתמכת בידי התנועה לדמוקרטיה. הפעם ההכרעה היא על זהות ראש המדינה; מאזן הכוחות שעליו נשענת הממשלה נקבע בבחירות נפרדות לפרלמנט. ואם אף מועמד לא ישיג את הרוב הדרוש, המרוץ יימשך לסיבוב שני.
ספינת התענוגות MV Hondius עוגנת בנמל בפראיה, כף ורדה | צילום: P Photo/Arilson Almeida
ספרד - הבחירות המוקדמות לפרלמנט ב־29 בנובמבר
משבר הדיור שלח את ספרד לקלפיות: לאחר שהפרלמנט דחה שני צווים ממשלתיים בנושא וחשף את שבריריות הרוב שלו, הכריז פדרו סנצ'ס על בחירות מוקדמות. הוא מגיע אליהן כשברקע פרשות המעיבות על ממשלתו, מתיחות עם שותפיו ושמאל מפוצל. מנגד, המפלגה העממית בראשות אלברטו נונייס פייחו מבקשת לחזור לשלטון ובוחנת שיתוף פעולה עם ווקס. ההכרעה תהדהד גם מעבר למדריד: ניצחון הימין ישנה את הכיוון הפוליטי של אחת המדינות הגדולות באיחוד האירופי.
מדריד - מחאת ענק נגד ראש הממשלה פדרו סנצ'ס | צילום: AFP
גמביה - הבחירות לנשיאות ב־5 בדצמבר
בגמביה, המאבק על הנשיאות הוא גם מבחן לדמוקרטיה שעדיין מבקשת להכות שורש לאחר שלטונו הממושך של יחיא ג'אמה. הנשיא אדאמה בארו מבקש כהונה שלישית ומציג את הבחירה בו כהצבעה בעד המשכיות וקִדמה. מולו ניצבים יריבים ובהם אוסיינו דארבו וטאליב בנסודה, המבקשים להציע חלופה לשלטונו. מעבר לתחרות בין המועמדים, על הפרק עומדות שאלות יסוד: עשיית צדק עם קורבנות המשטר הקודם, אמון במוסדות המדינה והאפשרות לחילופי הנהגה.
עוד כתבות בנושא
