צרפת התעוררה הבוקר (ראשון) לרחובות הרוסים, לאחר שהפגנות נגד יוקר המחיה הידרדרו לעימותים אלימים עם המשטרה, למעשי ביזה נרחבים ולהצתות ברחבי המדינה. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו דיווח על 1,200 עצורים ו־150 שוטרים שנפצעו במהומות, שהתרחשו כשישה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, שבהן ייבחר מחליפו של עמנואל מקרון.
צילום: AFP
המהומות פרצו לאחר שבועות של הפגנות שמוסגרו כמחאות סטודנטים ותלמידי תיכון. בפריז הוצתו מכוניות, חנויות נפרצו ונבזזו, ובכמה ערים הותקפו מבני ציבור. ראש עיריית פריז, עמנואל גרגואר, אמר כי רחובות שלמים בעיר נחרבו.
לקורנו, שגינה את "העוצמה הקיצונית" של האלימות, אמר כי "זה נס שמספר הנפגעים אינו גבוה יותר".
הכי מעניין
האירועים החלו בשולי הפגנות נגד יוקר המחיה שנערכו בפריז ובערים נוספות. לפי משרד הפנים הצרפתי, כ־550 אלף בני אדם השתתפו במחאות, ואילו איגוד העובדים CGT העריך את מספרם בכ־800 אלף.
המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובמכת"זיות נגד מפגינים שיידו חפצים וירו זיקוקים לעבר השוטרים. בעיר סנט אטיין שבדרום המדינה איבד נער בן 17 את כף ידו הימנית מפגיעת רימון לפיזור הפגנות.
שריפה מכלה את בניין העירייה בלימוז', צרפת | צילום: AFP
חנויות נבזזו, בנייני עירייה הוצתו
במהלך ההפגנות ולאחריהן הסתובבו ברחובות קבוצות צעירים רעולי פנים, שהתעמתו לסירוגין עם כוחות המשטרה, הציתו שריפות ופרצו לחנויות סגורות כדי לבזוז את תכולתן. עשרות חנויות נבזזו בפריז, במרסיי, בניס, בנאנט, בבורדו, בלימוז', בליל, בטולוז ובשטרסבורג. בין העסקים שנפגעו היו מרכולים, בתי מרקחת, חנויות יוקרה, חנויות בגדים, אופטיקה, קוסמטיקה ומוצרי אלקטרוניקה.
כתבי סוכנות הידיעות הצרפתית בפריז תיעדו קבוצות של כחצי תריסר צעירים שפעלו באופן מאורגן. כשהם עוטים מסכות וכפפות, הם ניתקו תחילה את מצלמות האבטחה, ולאחר מכן ניפצו את חלונות הראווה ופרצו לחנויות.
גם מבני ציבור הפכו למטרות. בניין העירייה בלימוז', שנבנה לפני יותר מ־140 שנה, נהרס ברובו בשריפה שהציתו מפגינים רעולי פנים לאחר שפרצו לתוכו, כך מסר נציג הממשל הבכיר באזור. בנייני עירייה במרסיי ובליל נפרצו והושחתו אף הם. בבורדו הושחת מתחם משטרתי, ובליון הציתו מפגינים את לשכת התיירות.
התמונות מצרפת עוררו תגובות גם מחוץ למדינה. סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי־די ואנס, הטיל את האחריות למהומות על מדיניות ההגירה. "הליברלים במערב ייבאו את העולם השלישי לצרפת ולמדינות אחרות בשם הגיוון והחמלה. הם התעלמו משאלות יסוד של השתלבות והתאמה", כתב ואנס ברשת X.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הבטיח לנקוט יד קשה נגד המעורבים במהומות. לדבריו, "מי שביצעו מעשי ונדליזם, תקפו משרדי ממשל או בתי עסק, או השתתפו בביזה – אפילו בבנייני העירייה שלנו – יועמדו לדין וייענשו".
האלימות הפכה במהירות גם לנושא מרכזי במערכת הבחירות לנשיאות, שייערכו באפריל ובמאי הקרובים. מנהיגת הימין הלאומי מארין לה פן גינתה את "המתפרעים" וטענה כי מפלגתו של יריבה מהשמאל הרדיקלי, ז'אן־לוק מלנשון, "העניקה לגיטימציה לאלימות". היא הבטיחה להגן על אזרחי צרפת "מפני האלימות של השמאל הקיצוני".
מלנשון, שתמך בגלוי בהפגנות ובמחאות הסטודנטים שקדמו להן, קרא למפגינים להתרחק ממעשי הביזה, שלדבריו "מנוגדים לדרכי הפעולה שלנו".
עוד כתבות בנושא
הפגנות נרחבות בצרפת על רקע יוקר המחיה | צילום: AFP
"זו המהפכה, אנחנו כובשים את הבסטיליה"
תנועת "האפודים הצהובים", שהובילה לפני שמונה שנים הפגנות נגד ממשלת מקרון בעקבות התוכנית להעלות את המס על הדלק, הייתה בין הגורמים שקראו להשתתף במחאות יום שבת, תחת הכותרת "צהובים וצעירים".
במוקד המחאה עמד יוקר המחיה, שהחריף בין היתר בעקבות המלחמה במזרח התיכון, אשר תרמה לזינוק באינפלציה באירופה ובמדינות נוספות. "נמאס לנו לעבוד בפרך תמורת שכר זעום, בזמן ששכר הדירה שלנו ממשיך לעלות", אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית המורה רג'ין מונפרואה, שהשתתפה בהפגנה בשטרסבורג.
אבל המפגינים לא מחו רק על מצבם הכלכלי. בפריז צעדו עשרות אלפי בני אדם ברחובות מזרח העיר וצפונה. חלקם קראו "כולם שונאים את המשטרה" ו"מקרון, תתפטר". קמיל אלאהיאן, תלמיד תיכון בן 18, הסביר כי יצא להפגין "מכל כך הרבה סיבות – הבחירות שמתקרבות ב־2027, הפוליטיקאים שמשקרים, והעשירים ביותר שצוברים עוד ועוד הון בעשר השנים האחרונות".
כמה מהמפגינים אף השוו את המחאה למהפכה הצרפתית של 1789. "זו המהפכה – אנחנו כובשים את הבסטיליה!", צעקו מפגינים במרסיי בשעה שפרצו למשרדי ראש העיר.
בעיר לה רושל שבמערב המדינה צעדו מפגינים מאחורי שלט שעליו נכתב "מהפכה או מוות", ובמונפלייה שבדרום נפרש מעל כיכר מרכזית שלט כחול ענק עם הכיתוב "העם ינצח".
"הממשלה רועדת, ובצדק. כשהעם הצרפתי כועס, הוא לא מרפה", אמר לעיתונאים בפריז ריאד ראני, העומד בראש ארגון נציגי תלמידי התיכון LSU.
עוד כתבות בנושא
