יוון קראה לאיחוד האירופי לאפשר למדינות החברות להשעות באופן זמני את קבלת בקשות המקלט במהלך גלי הגירה חריגים, בטענה שהכללים הקיימים אינם מספקים כלים מספקים להתמודדות עם הגעה המונית של מהגרים.
ההצעה הוצגה ביום חמישי בפני שרי הפנים של מדינות האיחוד שהתכנסו בלוקסמבורג, ונראה כי כבר זכתה לתמיכה מצד כמה מדינות. יוון מצביעה במיוחד על האירועים שאירעו בקיץ האחרון בסאוטה, המובלעת הספרדית בצפון אפריקה, כדוגמה למצב שבו המערכת האירופית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד עם גל פתאומי בהיקף גדול.
מהגרים צועדים לאורך קו החוף, סמוך לגדר הגבול המפרידה בין מרוקו לבין סאוטה – המובלעת הספרדית בצפון אפריקה – בדרכם חזרה למרוקו | צילום: AFP
"אנחנו צריכים למצוא דרך חוקית שלא להכניס אותם להליך המקלט", אמר שר ההגירה ההולנדי בארט ואן דן ברינק. לדבריו, במקרים כמו זה שאירע בסאוטה יש להתייחס לאירוע כאל סוגיה של ניהול גבולות ולא כסוגיה של מקלט.
הכי מעניין
הדיון מתקיים על רקע שינוי עמוק במדיניות ההגירה באירופה. מאז משבר הפליטים של 2015, שבו הגיעו ליבשת יותר ממיליון בני אדם, התחזקו מפלגות לאומיות ומפלגות ימין, וממשלות רבות הקשיחו את מדיניותן באמצעות חיזוק גבולות, הרתעה והרחבת הליכי ההחזרה. במקביל, מספר הכניסות הבלתי־סדירות לאיחוד ירד השנה ב־35%, בעוד שמספר המוחזרים עלה בכ־8% במחצית הראשונה של השנה.
בספרד מעריכים כי יותר מ־72 אלף מהגרים נכנסו לסאוטה בסוף חודש יולי. רובם כבר שבו למדינות שמהן הגיעו, אך כ־10,000 עדיין נותרו במקום. האירוע חיזק במדינות שונות באיחוד את הדרישה למדיניות נוקשה יותר.
מימין לשמאל: שר ההגירה והקליטה של יוון, תאנוס פלווריס; שר המקלט וההגירה וסגן ראש ממשלת הולנד, בארט ואן דן ברינק; ושר ההגירה והקליטה של דנמרק, מורטן בדסקוב, במסיבת עיתונאים משותפת לאחר פגישת שרי ההגירה והקליטה של קבוצת חמש המדינות בקופנהגן, דנמרק, 4 בספטמבר 2026 | צילום: ליסלוט סברואה / Ritzau Scanpix / AFP
שר ההגירה היווני תאנוס פלווריס אמר כי אמנת ההגירה החדשה של האיחוד, שנכנסה לתוקף ביוני, אמנם שיפרה את יכולת המדינות להתמודד עם זרמי הגירה, אך אינה מספקת מענה למקרי קיצון.
"במקרים כאלה צריך להגביר את הפיקוח בגבול ולהשעות את המקלט", אמר פלווריס לעיתונאים לפני ישיבת שרי המשפטים והפנים בלוקסמבורג.
ההצעה מגיעה כשבועיים לאחר שנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הודיעה כי הנציבות תציג מסגרת חירום חדשה שתאפשר למדינות להגיב לגלים פתאומיים של מהגרים. עם זאת, נציב ההגירה של האיחוד, מגנוס ברונר, הבהיר כי כל צעד יצטרך להתיישב עם המשפט הבינלאומי.
"אירופה זקוקה לאמצעים כדי להגן על גבולותיה בכל עת. כאשר תנועות אוכלוסייה מתוכננות והופכות לנשק נגדנו, זו כבר לא רק סוגיית הגירה אלא סוגיית ביטחון", אמר ברונר, והוסיף כי האיחוד ימשיך לכבד זכויות יסוד וערכים בסיסיים.
מהגרים במתקן המהגרים הסגור סינטיקי, סמוך לסרס שבצפון יוון, 10 בספטמבר 2026. המחנה, שהוצג בידי ממשלת יוון השמרנית כמתקן "לדוגמה" במימון האיחוד האירופי, עומד במוקד מחאות חוזרות על תנאי המחיה במקום | צילום: סאקיס מיטרולידיס / AFP
במקביל, שרי האיחוד אישרו תקנות חדשות שיאפשרו למדינות להקים "מרכזי החזרה" מחוץ לשטח האיחוד האירופי. לפי רויטרס, רואנדה כבר קיימה שיחות מקדימות עם כמה מדינות באירופה באפשרות שתארח מתקנים כאלה.
יוון, הולנד, גרמניה, אוסטריה ודנמרק אף מקדמות יחד את המהלך. לפי השר ההולנדי, משלחת מקצועית כבר ביקרה בתחילת ספטמבר במדינה שנבחנת כמקום אפשרי להקמת המרכז, והכוונה היא לזהות את המדינה המארחת עד סוף השנה ולהתחיל בהעברות כבר ב־2027.
עוד כתבות בנושא
