ביום חמישי, 30 ביולי, החלו מצלמות האבטחה לאורך חופי סאוטה, העיר הספרדית הקטנה שבצפון אפריקה, לתעד קבוצות של צעירים הנכנסים למים מן הצד המרוקני של הגבול. בתוך זמן קצר התמלא הים במאות שחיינים, חלקם נאחזים באבובים ובאמצעי ציפה מאולתרים, בניסיון לעקוף את המחסומים ולהגיע לשטח הספרדי.
במקביל הסתערו המונים גם על המעברים היבשתיים. הכוחות המקומיים התקשו לבלום את הזרם, מרכזי הקליטה התמלאו, חנויות נסגרו ותושבים הסתגרו בבתיהם. ממשלת סאוטה ביקשה ממדריד להכריז על מצב חירום, וממשלת ספרד שלחה לעיר חיילים, שוטרים ואנשי המשמר האזרחי. בצד המרוקני הופעלו בשעות הלילה זרנוקי מים, גז מדמיע ואף ירי אזהרה בניסיון לעצור קבוצות נוספות שהתקרבו לגבול.
בתחילה דווח על אלפים בודדים, אך למחרת כבר העריך משרד הפנים הספרדי כי כ־49 אלף בני אדם נכנסו לסאוטה בתוך יממה. בהמשך הוערך מספרם הכולל ב־50 עד 60 אלף, רובם אזרחי מרוקו ומיעוטם ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה. לפחות 72 בני אדם נהרגו, חלקם בטביעה ואחרים בדוחק ובהמולה שנוצרו במהלך ההסתערות.
הכי מעניין
כיצד הצליחו עשרות אלפי בני אדם להגיע ביום אחד אל הגבול ולהציף את סאוטה, ומדוע הרשויות לא נערכו מראש למנוע זאת? כדי להבין את האירוע יש לחזור אל ההיסטוריה של ההגירה לספרד, אל המסגרת המשפטית החלה בגבולותיה ואל המדיניות שהפכה את המדינה לאחת החריגות באירופה ביחסה למהגרים.
אתה יודע לשחות? ברוך הבא!
ספרד נאלצת להתמודד עם הסתערויות על גבולות סאוטה זה זמן רב, ולכן כוחות הביטחון רשאים על פי החוק לבצע ''דחייה בגבול'' ולהחזיר מסתננים מיד ללא פרוצדורה משפטית, כל עוד אלה עברו את קו הגבול. הפעולה מותנית בכך שייתפסו בעודם מנסים להתגבר על מה שהחוק מגדיר ''אמצעי הבלימה של הגבול'': כלומר הגדרות, השערים וכו'.
מהגרים צועדים לאורך קו החוף, סמוך לגדר הגבול המפרידה בין מרוקו לבין סאוטה – המובלעת הספרדית בצפון אפריקה – בדרכם חזרה למרוקו | צילום: AFP
נקודת המפנה הגיעה פחות מחודש לפני ההסתערות. ב־29 ביוני קבע בית המשפט העליון בספרד כי מצלמות, מכ"מים ורחפנים המשמשים לאיתור שחיינים אינם נחשבים לאמצעי בלימה פיזיים ולכן לא נחשבות במסגרת החוק. כך נוצר הבדל מעשי: מי שמגיע דרך הים זכאי להליך מסודר שבו הרשויות נדרשות לזהותם, לבחון בקשות מקלט ולקבל החלטה פרטנית לפני החזרתם.
ההבחנה המשפטית התפשטה במהירות ברשתות החברתיות והצטמצמה למסר פשוט: מי שמצליח לשחות את המרחק הקצר של כ-200 עד 300 מטרים (תלוי בגאות, שלפעמים אפילו תאפשר את המעבר בהליכה) לסאוטה אינו מוחזר מיד ואת ההשלכות ראה העולם כולו.
יש להבין שהאוכלוסייה של סאוטה מונה רק כ-84,000 תושבים, ולכן מספר השופטים הרשאים לעסוק בתיקים המנהלים של המהגרים הוא שניים, שגם ככה נאלצים להתמודד עם עודף תיקי הגירה מהסתננויות קודמות. ועכשיו, לפי הדיווחים האחרונים, מספר המהגרים שחצו ביום חמישי היה כ-60,000. כלומר, אוכלוסיית העיר כולה הוכפלה בן לילה ומערכת המשפט המקומית פשוט לא ערוכה להתמודד איתה.
פדרו סנצ'ס אפה את העוגה וייאלץ לאכול אותה
פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת ספרד ומנהיג המפלגה הסוציאליסטית, מכהן מאז 2018, אך מגיע למשבר המהגרים כשהוא מוחלש פוליטית. מעל ממשלתו מרחפת שורה של פרשות שחיתות. רעייתו, אחיו ובכירים ומקורבים נוספים במפלגה נחקרים בחשד לקבלת שוחד וטובות הנאה. אין זה מפתיע, לכן, שרוב הסקרים חוזים לו הפסד בבחירות הצפויות ל-2027.
ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס | צילום: AFP
לתחושת המיאוס מהנהגתו מצטרפת מדיניות ההגירה השנויה במחלוקת שלו. באפריל פתחה ממשלת סנצ'ס במבצע רחב להסדרת מעמדם של מהגרים. הממשלה העריכה כי כחצי מיליון בני אדם יפנו למסלול, אך עד סגירתו בסוף יוני הוגשו כמעט 1.2 מיליון בקשות. ליותר מ־600 אלף מהמבקשים ניתנו היתרי עבודה זמניים, המאפשרים להם להשתלב באופן חוקי בשוק העבודה בזמן שבקשותיהם נבחנות.
סנצ'ס מציג את המהלך כצורך כלכלי ודמוגרפי במדינה מזדקנת, וטוען כי הוא מגדיל את הכנסות המדינה ומספק כוח אדם לענפים הסובלים ממחסור ואפילו מספק 'העשרה רוחנית' לספרד. הוא מתח ביקורת על מדיניות ההגירה והגירושים של ארה''ב וממקם את עצמו בעקביות לצד יריבי המערב, מתמיכה באיראן וונצואלה ועד להכרה רשמית במדינה פלסטינית וגינוי ה'כיבוש' הישראלי (יש לציין שסאוטה נמצאת בצפון אפריקה והיא שארית של כיבוש ספרדי עתיק). כל אלה עשו אותו לפופולרי במיוחד בקרב האוכלוסייה המוסלמית של ספרד.
הפרצה ספרדית, החשבון אירופי
נכון לעכשיו, רבים מהמרוקאים שחדרו לסאוטה כבר החלו לשוב לארצם, לאחר שהתברר להם כי הכניסה למובלעת הספרדית אינה מבטיחה מעבר לספרד היבשתית או חיים טובים יותר. הרשויות במרוקו מפנות את השבים באוטובוסים לאזורי מגוריהם, בעוד מי שנותרו בסאוטה מתארים מחסור במזון, לינה ביערות וברחובות ויחס עוין מצד חלק מהתושבים. בתי עסק רבים נסגרו בהמלצת התאחדות העסקים המקומית בשל החשש לביטחון, וכמה מהמהגרים סיפרו כי נותרו במשך יומיים בלי אוכל. רבים מהם הודו כי השמועה שלפיה הגבול פתוח הטעתה אותם, וכי החלום להגיע לאירופה התחלף במהירות ברעב, פחד ואכזבה.
אבל האירוע בסאוטה אינו נשאר בעיה מקומית של ספרד. מרגע שהמהגרים נכנסים לשטח ספרדי, הם ניצבים על סף אזור התנועה החופשית של האיחוד האירופי, ולכן גם ממשלות אחרות ביבשת עוקבות בדאגה אחר המתרחש. איטליה למשל כבר דרשה להדק את הבדיקות למגיעים מספרד, ובאיחוד האירופי גבר הלחץ על מדריד להחזיר את השליטה לגבול.
ספרד, כמו שאר אירופה, מתמודדת עם אחוזי ילודה נמוכים ואכן נואשת לכוח עבודה. הרוב המוחלט של אותם המהגרים שפרצו ביום חמישי אכן היו גברים צעירים בין גילאי 18-35, אלה מהם שיקבלו התרי שהיה יתפזרו ברחבי ספרד ואירופה בחיפוש אחר עבודה ואף יעבדו כדי לקבל התרי שהיה למשפחותיהם שנותרו במרוקו. ההשלכות ארוכות הטווח של הכנסת אוכלוסיה צעירה שעוינת את המערב ומחזיקה בתרבות אסלאמית קיצונית כבר ניכרת באירופה ובשאר העולם ורק תחמיר אם לא ילמד הלקח.
כאן טמון לב המשבר: במשך שנים ניסתה אירופה להחזיק בשני קצות החבל, להבטיח הגנה משפטית לכל מי שמגיע לשטחה ובו בזמן למנוע כניסה בלתי מבוקרת. בסאוטה התברר עד כמה האיזון הזה שברירי. די בפסיקה אחת, במסר שמתפשט ברשת ובכמה מאות מטרים של ים כדי להפוך עיקרון משפטי למשבר מדיני.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
