שתי מערכות בחירות שנערכו ביום ראשון האחרון בגרמניה הסתיימו בתוצאות שונות מאוד, אך שתיהן הציבו אתגר בפני הממשלה הפדרלית בראשות הקנצלר פרידריך מרץ. במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה שבמזרח גרמניה הגיעה מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) למקום הראשון, בעוד שבבירה ברלין ניצחה מפלגת השמאל Die Linke, שהכפילה את כוחה בתוך שלוש שנים בלבד.
בשתי המדינות ספגה מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU) של מרץ הפסדים משמעותיים. במקלנבורג-מערב פומרניה היא אף נותרה מחוץ לפרלמנט המקומי, לראשונה בתולדותיה. אולם ניתוחים שפרסמו כלי התקשורת הגרמניים, המבוססים על סקרי עומק של מכוני המחקר, מגלים כי מאחורי התוצאות עומדים גורמים שונים: בעוד שבמזרח גרמניה בלטו מחירי האנרגיה, מדיניות הממשלה כלפי רוסיה והרפורמות בפנסיה, בברלין הפכו מחירי השכירות והמאבק על הדיור הציבורי לנושאים מרכזיים במערכת הבחירות.
מזרח גרמניה: הימין הכפיל את כוחו
על פי התוצאות הרשמיות הזמניות, מפלגת AfD זכתה ב־38.2% מהקולות במקלנבורג-מערב פומרניה, לעומת 16.7% בבחירות הקודמות בשנת 2021. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), בראשות ראש ממשלת המחוז מנואלה שווזיג, הגיעה למקום השני עם 35.5% מהקולות, לאחר שאיבדה כארבע נקודות אחוז.
הכי מעניין
אליס ויידל, יו"ר משותפת של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) ברמה הפדרלית, מגיבה לתחזיות תוצאות הבחירות לפרלמנט מדינת המחוז, באירוע הבחירות של המפלגה בברלין, יום ראשון, 20 בספטמבר 2026 | צילום: AP
אולם הנתון החריג ביותר הגיע דווקא ממפלגתו של הקנצלר. CDU זכתה ב־4.9% מהקולות בלבד, לעומת 13.3% בבחירות הקודמות, ולא עברה את אחוז החסימה העומד על חמישה אחוזים. גם המפלגה הליברלית FDP נותרה בחוץ.
בסך הכול תכהן בפרלמנט המקומי AfD עם 32 מושבים מתוך 71, בעוד שהסוציאל-דמוקרטים יחזיקו ב־29 מושבים, ומפלגות השמאל והירוקים בחמישה מושבים כל אחת. אף ש־AfD קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר, אין לה רוב בפרלמנט, ושאר המפלגות אינן מוכנות בשלב זה להקים עמה קואליציה.
ההתחזקות של AfD אינה מוסברת רק במדיניות ההגירה שלה. מקלנבורג-מערב פומרניה היא המדינה שבה מסתיים צינור הגז נורד סטרים, שחיבר בין רוסיה לגרמניה והיה במשך שנים חלק מרכזי ממערכת היחסים הכלכלית בין המדינות. הפסקת הזרמת הגז הרוסי והשלכותיה הכלכליות הפכו לסוגיה פוליטית משמעותית באזור.
במהלך מערכת הבחירות קראה AfD לחידוש הזרמת הגז מרוסיה, בטענה שהדבר יאפשר להפחית את מחירי האנרגיה. המפלגה גם התנגדה להמשך התמיכה הגרמנית באוקראינה, וקידמה מדיניות הגירה מחמירה יותר.
ראש ממשלת המחוז שווזיג טענה לאחר הבחירות כי ההתנגדות לסיוע לאוקראינה והתמיכה בחידוש פעילות צינור הגז היו בין הגורמים למעבר מצביעים ל־AfD. זאת על רקע הקשרים ההיסטוריים של מזרח גרמניה עם רוסיה, והקשיים הכלכליים שחוותה האוכלוסייה המקומית מאז איחוד גרמניה.
קנצלר גרמניה אולף שולץ עם נשיא אוקראינה ולדומיר זלנסקי. | צילום: AFP
אלא שסקר העומק שערך מכון Forschungsgruppe Wahlen עבור ערוץ ZDF חושף נתון נוסף. 54% ממצביעי AfD אמרו כי הם בוחרים במפלגה בעיקר בשל עמדותיה המדיניות, לעומת 41% שאמרו כי מטרתם המרכזית היא להביע מחאה נגד המפלגות האחרות.
מדובר בנתון משמעותי להבנת השינוי בדפוסי ההצבעה. לצד חוסר שביעות הרצון מהממשלה, יותר מצביעים מזהים את AfD עם העמדות שהם מעוניינים לקדם. בסקר נמצא גם כי בקרב תומכי המפלגה נפוצה תחושת קיפוח אישית, וכי עמדתם כלפי האיום הרוסי שונה במידה ניכרת מזו של מצביעי המפלגות האחרות.
ההבדלים ניכרים גם בחלוקה הדמוגרפית: בקרב גברים זכתה AfD ב־44% מהקולות, לעומת 32% ל־SPD. בקרב נשים התמונה התהפכה, עם 41% לסוציאל-דמוקרטים לעומת 33% ל־AfD. גם בתחום ההשכלה נמצאו פערים: בקרב בעלי השכלה אקדמית זכתה AfD ב־20% מהקולות, לעומת 48% בקרב בעלי השכלה תיכונית נמוכה יותר.
89% מרגישים שהממשלה הבטיחה הרבה וקיימה מעט
בעוד AfD התחזקה, מפלגת הקנצלר מרץ רשמה כאמור את התוצאה הנמוכה ביותר בתולדותיה בבחירות במדינת מחוז. ניתוח שערך השידור הציבורי הגרמני ARD מצביע על משבר אמון בין CDU לבין חלק ניכר מהבוחרים באזור.
קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ | צילום: AP
על פי סקר Infratest dimap, שנערך בקרב בעלי זכות הבחירה במקלנבורג-מערב פומרניה, 89% מהנשאלים הסכימו עם הטענה כי CDU הבטיחה הרבה לפני הבחירות לפרלמנט הפדרלי, אך קיימה מעט מהבטחותיה. 87% סברו שהמפלגה עשתה מעט מדי להפחתת מסים ותשלומי חובה, ו־86% אמרו שהיא אינה מגלה רגישות מספקת לדאגותיהם של אנשים מן השורה.
נתון נוסף מעיד על הקושי של המפלגה להציג מסר ברור לציבור: 81% מהנשאלים אמרו כי כבר אינם יודעים על מה היא עומדת ומה היא מייצגת.
במקביל, רק 13% מהנשאלים ייחסו ל־CDU את היכולת הטובה ביותר לפתור את בעיות הכלכלה. לפי ARD, מדובר בנתון הנמוך ביותר שנמדד למפלגה בתחום זה בבחירות במדינות המחוז.
גם הקנצלר עצמו עמד במוקד הביקורת. 58% מהנשאלים אמרו כי תלו במרץ תקוות גדולות, אך התאכזבו ממנו. בקרב מי שלא הצביעו ל־CDU, יותר מרבע אמרו כי היו עשויים לשקול הצבעה למפלגה אילו מרץ לא היה עומד בראש הממשלה.
הנתונים הללו מתפרסמים על רקע הקשיים הכלכליים בגרמניה ותוכנית הרפורמות שמקדמת ממשלת מרץ. הממשלה מבקשת לבצע שינויים במערכת הפנסיה, להפחית את הבירוקרטיה ולהקל את נטל המס, אך חלק מהצעדים מעוררים התנגדות ציבורית ופוליטית.
מרץ עצמו הגדיר את תוצאות הבחירות במקלנבורג-מערב פומרניה כ"אסון", אך הבהיר כי בכוונתו להמשיך בתפקידו ולקדם את תוכנית הרפורמות.
הסוציאל-דמוקרטים שרדו דווקא באמצעות ביקורת על הממשלה שלהם
בתוך התמונה הזאת מסתתרת תופעה פוליטית מעניינת נוספת: בעוד מפלגת הקנצלר ספגה הפסד היסטורי, שותפתה לממשלה הפדרלית, SPD, הצליחה לשמור על תמיכה גבוהה יחסית במקלנבורג-מערב פומרניה.
על פי ניתוח ARD, אחד ההסברים לכך הוא התנהלותה של ראש ממשלת המחוז מנואלה שווזיג, שבחרה להתרחק מחלק מהמדיניות שמקדמת הממשלה הפדרלית שבה חברה מפלגתה.
עוד כתבות בנושא
שווזיג התנגדה במיוחד לתוכנית לשינוי הסדרי הפרישה המוקדמת של עובדים שצברו 45 שנות תשלומים למערכת הפנסיה. שלושה רבעים מבעלי זכות הבחירה במדינה תמכו בהשארת ההסדר הקיים, אף שנשאלו על האפשרות שהדבר יחייב העלאה של תשלומי הפנסיה.
בקרב מצביעי SPD, לא פחות מ־89% אמרו כי הם מרוצים מכך ששווזיג מותחת ביקורת פומבית על הרפורמות של הממשלה הפדרלית. 49% אף אמרו כי לא היו מצביעים למפלגה אלמלא עמדה שווזיג בראשה.
הנתונים מסייעים להסביר מדוע שתי מפלגות השותפות לאותה ממשלה פדרלית זכו לתוצאות שונות כל כך באותו יום בחירות. בעוד CDU התקשתה להתנתק מהביקורת כלפי הקנצלר, שווזיג הצליחה ליצור הבחנה בעיני מצביעיה בין הנהגת המפלגה המקומית לבין המדיניות הממשלתית בברלין.
בברלין הסיפור אחר: מחירי השכירות הכריעו את סדר היום
בזמן שבמזרח גרמניה התחזקה AfD, בבירה ברלין נרשם מהפך פוליטי בכיוון אחר. מפלגת השמאל Die Linke הגיעה למקום הראשון עם 25.7% מהקולות, לעומת 12.2% בבחירות הקודמות בשנת 2023.
תומכים וחברים במפלגת השמאל מגיבים לתחזיות תוצאות הבחירות לפרלמנט של ברלין, באירוע הבחירות של המפלגה בעיר | צילום: AP
מפלגת CDU, שהובילה את ממשלת העיר היוצאת, ירדה מ־28.2% ל־18.8%. מפלגת AfD הגיעה למקום השלישי עם 16.3%, לעומת 9.1% בבחירות הקודמות. הירוקים זכו ב־14.3%, ואילו SPD הסתפקה ב־12.1% מהקולות.
שיעור ההשתתפות בבחירות עלה ל־74.2%, לעומת 62.9% בשנת 2023.
מפלגת השמאל, שהובלה על ידי המועמדת אליף ארלפ בת ה־45, התמקדה במערכת הבחירות בנושא אחד במיוחד: מצוקת הדיור.
ארלפ הציגה תוכנית להרחבת הדיור הציבורי, להפחתת מחירי השכירות ולהעברת יותר מ־200 אלף דירות הנמצאות בבעלות חברות נדל"ן גדולות לשליטה ציבורית, תמורת פיצוי.
על פי סקר Infratest dimap שנערך ביום הבחירות, 37% מתושבי ברלין ייחסו למפלגת השמאל את היכולת הטובה ביותר לספק דיור במחיר סביר. מדובר בעלייה של 15 נקודות האחוז לעומת הבחירות הקודמות, ובפער ניכר מכל יתר המפלגות.
לשם השוואה, רק 11% מהנשאלים ייחסו את היכולת הזאת ל־SPD, ושמונה אחוזים בלבד ל־CDU.
אולם יש כאן פרט מעניין: ההצעה להפקעת הדירות מחברות הנדל"ן הגדולות אינה נהנית מתמיכה של רוב הציבור. בסקר שנערך ביום הבחירות התנגדו 51% מהנשאלים להפקעת הדירות תמורת פיצוי, בעוד ש־37% תמכו במהלך.
הנתון הזה שונה מתוצאות משאל עם שנערך בעיר בשנת 2021, שבו תמכו כ־59% מהמצביעים בהעברת דירות של חברות נדל"ן גדולות לשליטה ציבורית.
הפער בין התמיכה במפלגת השמאל לבין התמיכה בהצעתה המרכזית מלמד שלא כל מי שהצביע עבורה בהכרח מסכים עם כלל הפתרונות שהיא מציעה. עם זאת, שיעור האמון הגבוה יחסית במפלגה בתחום הדיור מסייע להסביר את הישגה בבחירות.
המהפך הדורי: 51% מהצעירות הצביעו לשמאל
גורם נוסף בהתחזקות מפלגת השמאל בברלין הוא הרכב המצביעים שלה.
ניתוח שערך השידור הציבורי האזורי RBB, המבוסס על סקרי היציאה של Infratest dimap, מצא כי 51% מהנשים הצעירות מתחת לגיל 25 הצביעו למפלגה.
מימין לשמאל: פרנציסקה ברנטנר, יו"ר משותפת של מפלגת הירוקים ברמה הפדרלית; קלאודיה מילר, המועמדת המובילה של הירוקים בבחירות במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה וחברת הבונדסטאג; ואולה קרוגר, יו"ר מפלגת הירוקים במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה, מגיבים לתחזיות תוצאות הבחירות לפרלמנט המקומי באירוע הבחירות של מפלגתם במתחם העבודה המשותף tisch בעיר שוורין שבגרמניה | צילום: AP
בקרב בני 25 עד 34 הגיעה המפלגה לכ־49% מהקולות, ובקרב בני 16 עד 24 היא זכתה בכ־43%. לראשונה הורשו השנה גם בני 16 ו־17 להצביע בבחירות לפרלמנט המקומי בברלין.
מפלגת השמאל הגיעה למקום הראשון בכל קבוצות הגיל שמתחת ל־60, אם כי בקרב בני 45 עד 59 היא חלקה את המקום הראשון עם AfD.
גם החלוקה הגיאוגרפית מלמדת על שינוי משמעותי. מפלגת השמאל, שמזוהה היסטורית עם מזרח גרמניה, הגיעה למקום הראשון גם בחלקה המערבי של ברלין. במזרח העיר היא זכתה ב־27.8% מהקולות, ובמערבה ב־24.1%.
לפי ניתוח RBB, חלק מההתחזקות התרחש בשכונות עירוניות צפופות שנחשבו בעבר למעוזי הירוקים. במקביל, נתוני מעבר המצביעים מראים מעבר של כ־51 אלף מצביעים מהירוקים למפלגת השמאל, לצד כ־36 אלף מצביעים שעברו אליה מ־SPD.
הזווית הישראלית: המחלוקת סביב מפלגת השמאל בברלין
לתוצאות הבחירות בבירה הגרמנית יש גם משמעות מבחינת היחס לישראל והקהילה היהודית בעיר.
ניצחונה של מפלגת השמאל פתח את האפשרות להקמת קואליציה בראשות ארלפ, בשיתוף הירוקים והסוציאל-דמוקרטים. אולם המשא ומתן בין המפלגות צפוי לעסוק גם בטענות לאנטישמיות בחלק מסניפי מפלגת השמאל ובמחלוקות הנוגעות לישראל.
הפגנה אנטי־ישראלית בגרמניה | צילום: אי.פי.איי
לפי רויטרס, שתי השותפות האפשריות לקואליציה דורשות מארלפ להתמודד עם הטענות הללו. המחלוקת התחדדה בעקבות התבטאויות ופעילויות נגד ישראל במהלך המלחמה במזרח התיכון.
ארלפ הבהירה לאחר הבחירות כי בכוונתה להבטיח את ביטחונם של יהודי ברלין לצד יתר הקהילות בעיר, והדגישה כי האדרת אלימות וטרור אינה מקובלת עליה. מנגד, במפלגתה דוחים את הטענות לקיומה של אנטישמיות שיטתית בשורותיה.
הקנצלר מרץ התייחס אף הוא לנושא והדגיש את הצורך במאבק באנטישמיות בגרמניה.
שתי מערכות בחירות, אתגר אחד לממשלה
תוצאות הבחירות במקלנבורג-מערב פומרניה ובברלין אינן מצביעות על שינוי פוליטי אחיד בכל רחבי גרמניה. מדובר בשתי מדינות מחוז שונות מבחינת הרכב האוכלוסייה, המבנה הכלכלי והנושאים המרכזיים שהעסיקו את המצביעים.
המועמד המוביל אולריך זיגמונד ומנהיגי המפלגה טינו כרופאלה ואליס ויידל נואמים בפני חברי המפלגה – על רקע כיתוב המכריז "זה מתחיל כאן" – במהלך מסיבת בחירות של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) לאחר הבחירות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט | צילום: AP/מתיאס שרדר
במזרח, AfD התחזקה על רקע חוסר שביעות הרצון מהממשלה, מחירי האנרגיה והיחס לרוסיה ולאוקראינה. בברלין, מפלגת השמאל הרחיבה את בסיס התמיכה שלה באמצעות התמקדות במצוקת הדיור ובקרב מצביעים צעירים.
עם זאת, שתי מערכות הבחירות ממחישות את הקשיים של המפלגות המסורתיות לשמור על בסיסי התמיכה שלהן בתקופה של אי־ודאות כלכלית. נתוני רויטרס מצביעים על כך שמערכת הבחירות התנהלה על רקע עליית מחירי הדלק בעקבות המלחמה במזרח התיכון, קיצוצים במשרות בתעשייה הגרמנית ושנים של קיפאון כלכלי.
התוצאות גם יוצרות מציאות קואליציונית מורכבת יותר. במקלנבורג-מערב פומרניה מחזיקות SPD, השמאל והירוקים יחד ב־39 מתוך 71 המושבים, כך שהן יכולות להקים ממשלה גם ללא AfD. בברלין החלו המגעים בין מפלגת השמאל, הירוקים והסוציאל-דמוקרטים.
בינתיים, מרץ מתמודד עם השלכות התוצאות גם בזירה הפדרלית. בעוד שותפיו לממשלה דורשים התאמות בתוכנית הרפורמות הכלכליות, הוא הבהיר כי בכוונתו להמשיך לקדם את השינויים שעליהם התחייב.
הבחירות הבאות לפרלמנט הפדרלי מתוכננות לשנת 2029, אך עוד קודם לכן יצטרך הקנצלר להתמודד עם השאלות שהעלו תוצאות הבחירות המקומיות: כיצד להפחית את יוקר המחיה, כיצד לחדש את הצמיחה הכלכלית, וכיצד לשכנע מחדש מצביעים שהביעו אכזבה ממפלגתו.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
