ממשלת גרמניה צפויה להציג היום (רביעי) רפורמה מקיפה בשירותי המודיעין במדינה, שתעניק להם סמכויות חדשות ונרחבות לביצוע פעולות חשאיות ולהתמודדות עם איומים שמקורם מחוץ לגרמניה.
הרפורמה, שנדונה כבר כמה חודשים, נועדה לרכך את המגבלות הנוקשות שהוטלו במשך שנים על שירותי המודיעין הגרמניים, ושבפועל הגבילו אותם בעיקר לאיסוף מידע ולהעברת הערכות ודו"חות למקבלי ההחלטות.
הקואליציה של הקנצלר פרידריך מרץ טוענת כי לנוכח האיומים מצד מדינות עוינות, ארגוני טרור ופושעי סייבר, גרמניה זקוקה לשירותי מודיעין חזקים ובעלי חופש פעולה רחב יותר. בכירים בגרמניה מאשימים את מוסקבה בניהול מערכה "היברידית" נגד המדינה, הכוללת חבלה, ריגול והפצת מידע כוזב. גרמניה היא אחת התומכות הצבאיות הגדולות ביותר של אוקראינה במלחמתה נגד רוסיה.
הכי מעניין
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: AFP
"אנחנו נמצאים בעיצומו של עימות היברידי, לא רק עם רוסיה אלא גם עם שחקנים נוספים", אמר לסוכנות הידיעות AFP מארק הנריכמן, יו"ר הוועדה הפרלמנטרית המפקחת על שירותי המודיעין. "לכן גם שירותי המודיעין שלנו צריכים להתאים את עצמם לזמנים ולהישאר צעד אחד קדימה". לדבריו, הזהירות הרבה שאפיינה את גרמניה במשך שנים הותירה אותה "מאחור", ופגעה ביכולתה לתרום באופן מלא לביטחון אירופה.
הנריכמן הצביע על שורה של אירועים שהתרחשו לאחרונה, ובהם גילוי רחפן עמוס חומרי נפץ בנמל התעופה של לייפציג בשבוע שעבר, כדוגמה לצורך בשינוי. "אנחנו מתמודדים עם יריבים שלא משחקים לפי שום כללים", אמר. "אין להם שום כבוד לחוק ולסדר. המטרה שלהם היא לא רק להפעיל לחץ על המערב, על האיחוד האירופי ועל גרמניה, אלא באופן אידיאלי מבחינתם - להוריד אותם על הברכיים".
רובוט לסילוק פצצות שהוצב על ידי המשטרה בשדה התעופה הגרמני לייפציג-האלה בשקודיץ, מזרח גרמניה, לאחר שרחפן זוהה בקרבת מקום | צילום: AFP
בלי חיסולים
במשך עשרות שנים פעלו שירות הביון הפדרלי הגרמני, BND, ושירות ביטחון הפנים, BfV, תחת מגבלות מחמירות שמנעו מהם במידה רבה לבצע פעולות חשאיות מהסוג שמזוהה עם ה-CIA האמריקני או עם המוסד הישראלי. המגבלות הללו הוטלו בין היתר בעקבות הזוועות שביצעו המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה, וכן בשל החשיבות הרבה שמייחסת החברה הגרמנית להגנה על הזכות לפרטיות.
"שירותי המודיעין הגרמניים היו למעשה, עד לאחרונה, שירותים לאיסוף מידע", הסביר ל-AFP פיטר נוימן, פרופסור ללימודי ביטחון בקינגס קולג' בלונדון. "יש להם כמה סמכויות לאסוף מידע ולתת למקבלי ההחלטות תמונה טובה יותר, אבל הם מוגבלים מאוד במה שמותר להם לעשות עם המידע הזה", אמר.
מאז הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה ב-2022 השקיעה גרמניה סכומי שיא בשיקום ובהרחבת צבאה. הנריכמן ואחרים טוענים שכעת נדרש מהלך דומה גם בשירותי המודיעין. לפי ההצעה, שירותי הביון יוכלו במקרים מסוימים לבצע בעצמם מתקפות סייבר, למשל להשבית מערכות מחשוב זרות המשמשות גורמים עוינים או לחסום העברות כספים.
טנקים של גרמניה | צילום: EPA
גם הסמכויות לאיסוף מידע ולניתוחו יורחבו, הן עבור ה-BND והן עבור ה-BfV. בין היתר, יותר להם להשתמש בבינה מלאכותית כדי לסרוק כמויות עצומות של מידע, ולשמור סוגים מסוימים של נתונים למשך זמן ארוך יותר. חבילת החקיקה משתרעת על פני יותר מ-700 עמודים, והיא מסדירה גם סמכויות שנויות במחלוקת כמו מעקב מקוון ואיתור ומעקב אחר אנשים. במקרים נדירים במיוחד יוכל ה-BND לקבל אישור לבצע פעולות חבלה מחוץ לגרמניה. עם זאת, התנקשויות ופעולות קטלניות אחרות יישארו אסורות לחלוטין לפי החוק הגרמני.
"שירותים חשאיים אמיתיים"
"אנחנו הופכים את סוכנויות המודיעין שלנו לשירותים חשאיים אמיתיים", אמר שר הפנים אלכסנדר דוברינדט לעיתון "בילד". "אנחנו נותנים מענה חדש למפת האיומים ההיברידיים ולניסיונות לערער את היציבות באמצעות חבלה, ריגול, מתקפות סייבר ופעולות חשאיות של מדינות זרות", אמר דוברינדט. לדבריו, הרפורמה תציב את גרמניה "במעמד שווה לזה של שירותי המודיעין השותפים שלנו ברחבי העולם".
נוימן ציין כי לשירותי הביון במדינות רבות מבעלות בריתה האירופיות של גרמניה, ובהן בריטניה, צרפת והולנד, כבר יש "סמכויות רחבות בהרבה". לדבריו, המגבלות הנוקשות שהטילה גרמניה על פעולות חשאיות הקשו לעיתים על שיתוף הפעולה עם שירותי מודיעין של מדינות ידידותיות, והפכו מבצעים משותפים לנדירים. "הגיע הזמן ששירותי המודיעין הגרמניים יקבלו סמכויות דומות לאלה שיש לשירותים במדינות דמוקרטיות אחרות באירופה", אמר.
בניין הMI6 בלונדון | צילום: שאטרסטוק
גם קונסטנטין פון נוץ, חבר פרלמנט מטעם מפלגת הירוקים וסגן יו"ר הוועדה המפקחת על שירותי המודיעין, אמר כי "לנוכח המצב הביטחוני המאתגר כיום, יש הצדקה עקרונית לסמכויות חדשות וחזקות". עם זאת, פון נוץ טען כי נוסח החוק הנוכחי "הולך רחוק מדי", משום שהוא אינו מחזק במקביל את הפיקוח העצמאי על שירותי המודיעין. לדבריו, הוא אף עלול להפר את האיסור הקבוע בחוקה הגרמנית על הענקת סמכויות משטרתיות כלשהן לשירות חשאי. גם הארגון "החברה לזכויות האזרח" הזהיר כי סמכויות המעקב הדיגיטלי החדשות "יפגעו באופן עמוק בזכויות יסוד".
הנריכמן, מנגד, הגן על הרחבת הסמכויות וטען שהיא מוצדקת לנוכח האיומים הנוכחיים. לדבריו, מנגנוני ההגנה המשפטיים והפיקוח הקיימים בגרמניה מבטיחים כי "יש לנו את שירותי המודיעין שנמצאים תחת הפיקוח הכבד ביותר בעולם".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
