רוסיה מגבירה את התקיפות על אוקראינה באמצעות כטב"מים בעלי מנועי סילון, המסוגלים לטוס במהירות כמעט כפולה מזו של הדגמים הישנים. הכטב"מים משוגרים בכמויות גדולות שנועדו להציף את מערכי ההגנה האווירית ולהקשות עליהם להתמודד עם האיום. המהלך מאלץ את אוקראינה להסתגל שוב, במרוץ חימוש טכנולוגי שהולך והופך לאחד המאפיינים המרכזיים של המלחמה.
לפי מקורות אוקראיניים, במהלך אוגוסט לבדו שיגרה רוסיה יותר מ־2,800 כטב"מים כאלה לעבר אוקראינה. בקייב מעריכים כי מוסקבה מסוגלת לייצר עשרות אלפים מהם בשנה. תושבי קייב וערים אחרות כבר התרגלו לאזעקות ליליות, אך בשבוע האחרון הופעלו ההתרעות גם בשעות היום, והן שיתקו את הבירה במשך שעות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי הכטב"מים הסילוניים הם כיום יותר ממחצית כלי הטיס הבלתי מאוישים שרוסיה משגרת כדי לשחוק את אוקראינה. "רק בארבעת הימים האחרונים שוגרו כמעט 1,500 כטב"מים מכל הסוגים - כ־800 מהם היו כטב"מים סילוניים", אמר זלנסקי ביום ראשון.
כטב"ם נפץ ששיגר חיזבאללה נראה סמוך לגבול ישראל עם לבנון במהלך תקיפה של חיזבאללה בצפון | צילום: אייל מרגולין/פלאש90
הדגמים גראן־4 וגראן־5, שפותחו על בסיס רחפני שאהד האיראניים, מסוגלים להגיע למהירות של כ־400 קמ"ש. בחלק מהמקרים נאלצו הכוחות האוקראיניים להזניק מטוסי קרב בניסיון להתמודד איתם. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הדגיש את חשיבות הברית עם האיראנים במהלך פגישה שקיים ביום שלישי עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן.
הכי מעניין
אחת התקיפות הדרמטיות ביותר בתקופה האחרונה התרחשה ביום שישי שעבר, כאשר כטב"ם רוסי מדגם גראן־4 פגע במחסן תחמושת בכפר מילה, סמוך לקייב. הפגיעה הובילה לשרשרת פיצוצים שנמשכה שעות. לפי שירות הביטחון של אוקראינה, לפחות 38 בני אדם נהרגו באירוע. זו הייתה התקיפה הקטלנית ביותר באוקראינה מתחילת השנה.
כטב"ם חות'י מוצג לראווה בצנעה | צילום: EPA
לדברי סרגיי בסקרסטנוב, יועצו של זלנסקי לענייני טכנולוגיות ביטחוניות, רוסיה מסוגלת לייצר כיום כ־3,000 כטב"מים סילוניים בחודש. "בחודש שעבר, לפי הנתונים שלנו, היו 1,500 תקיפות באמצעות כלי טיס סילוניים בלתי מאוישים", אמר בסקרסטנוב. "החודש כבר ספרנו 3,000 כטב"מים סילוניים. לפי המידע המודיעיני שבידינו, הרוסים מתכננים לייצר בין 36 אלף ל־40 אלף כלי טיס בלתי מאוישים בשנה – כלומר יותר מ־3,000 בחודש. אפשר לומר בביטחון שהם כבר הגיעו לקצב הייצור הזה".
בסקרסטנוב העריך כי רוסיה תמשיך לייצר גם כטב"מים בעלי מנועי בנזין, אך הדגמים הסילוניים צפויים לתפוס כ־60 אחוז מנפח הייצור, ואילו השאר יהיו דגמים ותיקים יותר, ובהם שאהד־136 וגראן־2.
בעיית היירוט
בחודשים האחרונים הגבירו שני הצדדים את התקיפות האוויריות בעומק האויב, אך המצב על הקרקע נותר ברובו ללא שינוי. אוקראינה ממשיכה לתקוף בתי זיקוק לנפט ברוסיה, ובשתי הזדמנויות אף גרמה למחסור בדלק. רוסיה תוקפת מחסנים באזור קייב, ועוררה חשש למחסור במזון. הבלוג הצבאי הרוסי "ריבאר", שמפעיל מיכאיל זווינצ'וק שעבד בעבר בשירות העיתונות של משרד ההגנה הרוסי, טען כי התקיפות "הבליטו שוב בעיה קריטית של אוקראינה: הכוחות המזוינים הגיעו לנקודת שבירה בכל הנוגע למחסור בטילי קרקע־אוויר".
לפי אחד הפוסטים של זווינצ'וק, הטילים הללו "יקרים ומורכבים לייצור, ולכן השימוש בהם מדי יום אינו מעשי. לעומתם, רחפני גראן מעניקים יתרון מבצעי מיידי... בטווח הארוך, אם יכולות הייצור והשיגור יגיעו עד ל־5,000 יחידות בחודש, יהיה אפשר להשתמש בהם כדי להחריף את המחסור באמצעי ההגנה האווירית ולהגביר את התקיפות בשטח אוקראינה".
כטב"מ | צילום: AFP
אוקראינה שיפרה מאוד את יכולתה להפיל כטב"מים, וגם הגדילה את יכולת הייצור של כטב"מים ארוכי טווח. אך המחסור בטילי הגנה אווירית נותר נקודת תורפה מתמשכת של קייב – ויתרון מתמשך למוסקבה. כעת זלנסקי מפעיל לחץ על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כדי שיספק לאוקראינה מיירטי פטריוט נוספים. לטענת אוקראינה, אלה המיירטים היחידים שמסוגלים לעצור באופן אמין את הטילים הבליסטיים של רוסיה. בחודש שעבר אמר זלנסקי שכדי להתגונן, אוקראינה זקוקה ל־5 אחוזים ממיירטי הפטריוט שמייצרת ארצות הברית, אך בפועל היא מקבלת רק אחוז אחד מהתוצרת.
זלנסקי וטראמפ הגיעו להסדר שאמור לאפשר לאוקראינה לייצר בעצמה מיירטי פטריוט בעתיד. "ניתן להם את הזכות לייצר פטריוט", אמר טראמפ לעיתונאים ביולי, כשהשניים הופיעו יחד בפסגת נאט"ו באנקרה שבטורקיה. "נראה להם איך עושים את זה". בהמשך החודש נסוג טראמפ מהדברים ואמר כי זוהי טכנולוגיה מתקדמת ש"קשה להעביר לאחרים". זלנסקי אמר כי אוקראינה קיבלה לאחרונה מספר קטן של מיירטי פטריוט. הוא לא מסר כמה מיירטים הגיעו למדינה או מי סיפק אותם.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
