הבוחרים בגרמניה הולכים היום (ראשון) לקלפיות בבחירות אזוריות מכריעות במדינת סקסוניה־אנהלט שבמזרח המדינה, אזור שהיה בעבר חלק מגרמניה הקומוניסטית. מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), מפלגת ימין לאומי המתנגדת להגירה צפויה לנצח בפער גדול.
AfD מובילה כבר חודשים בסקרים עם יותר מ־40% מהקולות, ואף שואפת להרכיב לראשונה בתולדותיה ממשלה באחת ממדינות המחוז של גרמניה. עם זאת, האפשרות הזאת עדיין רחוקה מלהיות מובטחת.
כיום נשלטת סקסוניה־אנהלט בידי המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU) של הקנצלר פרידריך מרץ, בקואליציה עם שתי מפלגות קטנות יותר. ראש ממשלת המחוז סוון שולצה מקווה להרכיב שוב קואליציה של כמה מפלגות ולהישאר בשלטון.
הכי מעניין
המועמד של AfD, אולריך זיגמונד | צילום: AFP
כל המפלגות הגדולות האחרות שמרו עד כה על מדיניות של אי־שיתוף פעולה עם AfD, המכונה בגרמניה "חומת האש". המועמד המוביל של AfD במדינה הוא אולריך זיגמונד, בן 35, בעל נוכחות תקשורתית חזקה וקהל גדול ברשתות החברתיות, שמתקבל באירועי הבחירות כמעט כמו כוכב רוק. זיגמונד העריך בביטחון שמפלגתו אף עשויה לזכות ברוב מוחלט. "האחרים הם שהקימו את חומות האש", אמר לעיתון "בילד". "אם אף אחד לא רוצה לעבוד איתנו, פשוט נצטרך לעשות זאת לבד".
תרחיש שבו AfD תשיג רוב ותשלוט לבדה עשוי לטלטל את גרמניה, מדינה שבמשך עשרות שנים השקיעה מאמצים רבים בהתמודדות עם מורשת מלחמת העולם השנייה והשואה, ועד כה הצליחה להשאיר מפלגות ימין חזקות מחוץ למוקדי השלטון המרכזיים.
עוד כתבות בנושא
ניצחון גדול של AfD צפוי גם להגביר את הלחץ על הקנצלר מרץ. הוא הבטיח להניע מחדש את הכלכלה המדשדשת ולהגביל הגירה בלתי חוקית, אך בסקרים הארציים מפלגתו כבר מפגרת גם היא אחרי AfD. "אם AfD תנצח בסקסוניה־אנהלט, המבקרים של מרץ יגבירו את קולם, והקריאות למנהיגות טובה יותר יהפכו לכאלה שאי אפשר להתעלם מהן", אמר וולפגנג שרדר, חוקר מדע המדינה מאוניברסיטת קאסל. עם זאת, שרדר אינו מעריך שמרץ יודח, בין היתר משום שכיום אין מועמד חזק וברור שיכול להחליפו. "ככל שאני רואה, אין קנצלר חלופי", אמר.
"מתקפת גירוש והחזרת מהגרים"
זיגמונד הבטיח להפיל היום את "אבן הדומינו" הראשונה ולהוביל מהמדינה הקטנה, שבה חיים כ־2.1 מיליון בני אדם, מהפכה פוליטית שתוביל את מפלגתו לניצחון ארצי בבחירות של 2029. בין ההבטחות המרכזיות של AfD בקמפיין נמצאות "מתקפת החזרת מהגרים וגירוש", איסור על הנפת דגלי גאווה בבתי ספר ציבוריים והפסקת הקמתן של חוות רוח חדשות.
המועמד של AfD, אולריך זיגמונד | צילום: AFP
המפלגה גם מנצלת תחושות נוסטלגיה כלפי מזרח גרמניה הקומוניסטית ואת התסכול המתמשך מהפער הכלכלי בין מזרח גרמניה למערבה, שנותר משמעותי גם עשרות שנים לאחר נפילת חומת ברלין ב־1989.
האפשרות ש־AfD תקים ממשלה במדינה מעוררת התלהבות בקרב רבים מתומכיה, אך גם חשש בקרב המפלגות המרכזיות וקבוצות מיעוטים. אלפי מתנגדים של AfD השתתפו ערב הבחירות בעצרת במגדבורג, בירת המדינה, תחת הכותרת "פסטיבל הדמוקרטיה".
41% ל־AfD
הסקר האחרון, שפורסם ביום חמישי על ידי רשת השידור הציבורית ZDF, העניק ל־AfD יתרון ברור עם 41% מהקולות. ה־CDU קיבלה בסקר 23%, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD) 8.5% והירוקים 6%. שתי מפלגות קטנות נוספות לא עברו בסקר את אחוז החסימה, שעומד על 5%, ולכן לא היו נכנסות מחדש לפרלמנט המקומי.
תוצאה דומה ביום הבחירות עשויה לאפשר תרחיש שבו ה־CDU ומפלגות נוספות יקימו ממשלת מיעוט, שתסתמך מדי פעם על תמיכה מבחוץ של מפלגת השמאל "די לינקה", שקיבלה בסקר 11.5%.
עוד כתבות בנושא
בימים האחרונים של מערכת הבחירות הופץ ברשתות החברתיות סרטון שעורר חששות מפני זיוף בהצבעה בדואר. בסרטון נטען כי התבצעו מניפולציות בבית אבות, אך הרשויות במדינה דחו את הטענות.
יושבת ראש הפרלמנט הגרמני, יוליה קלוקנר, דחתה בריאיון לשבועון "דר שפיגל" את ההשערות שהעלו אנשי AfD בנוגע למניפולציות בבחירות. "הטלת ספק בבחירות ללא ראיות ממשיות נראית כאילו יש לה מטרה אחת", אמרה. "לזרוע חוסר אמון בכללים שלנו ולקבל את תוצאות הבחירות רק כאשר התוצאה מתאימה".
עוד כתבות בנושא
