שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הכריז בשבוע שעבר על מבצע "נידוי כלכלי" ("Operation Economic Outcast") – מהלך שנועד לנתק את "קווי החיים הכלכליים" של איראן ולבודד אותה מהמערכת הפיננסית העולמית. המהלך מתמקד בחמישה תחומים: נכסים דיגיטליים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות, ומרחיב משמעותית את הסיכון לסנקציות משניות נגד גורמים זרים שיעשו עסקים עם איראן.
בממשל האמריקני הבהירו כי וושינגטון לא מסתפקת בהטלת סנקציות על גורמים איראניים עצמם. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פרסם אזהרה חריפה לכל מדינה שמקיימת עסקים עם טהרן: הצטרפו לחרם - או שתשלמו מחיר כבד. "הברחות נפט, קווי חליפין, העברות מזומנים, חלפנים, כלי שיט, חברות קש - הכול חייב להיעצר עכשיו", כתב בחשבונו ברשת Truth Social. "אנחנו זקוקים לכל בעלות הברית שלנו כדי לבודד ולהכניע את האיום האיראני".
שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט | צילום: איי.אף.פי
בסנט הבהיר כי צוותים של משרד האוצר, מחלקת המדינה והצבא האמריקני כבר מנהלים מגעים עם מדינות ברחבי העולם ודורשים מהן להפסיק פעילויות שהאמריקנים הגדירו כקשורות לרשתות האיראניות. שר האוצר האמריקני אף הזהיר כי גופים שיסייעו לאיראן בהלבנת כספים עלולים להיות מודרים ממערכת הדולר.
הכי מעניין
קומקומי התה שמסבכים את סין
היעד הרגיש ביותר של המדיניות האמריקנית הוא השוק המרכזי של תעשיית הנפט האיראנית – סין.
לפי מינהל המידע של משרד האנרגיה האמריקני (EIA) סין קלטה כמעט 90% מייצוא הנפט הגולמי והקונדנסט האיראני ב-2023. נתוני EIA ל-2024 מצביעים על המשך התלות העמוקה של איראן בשוק הסיני, עם הערכה של כ-1.44 מיליון חביות ביום שנשלחו מאיראן לסין. גם חברות ניתוח נתונים בינלאומיות, כגון Kpler, מציגות תמונה דומה.
מיכליות בנמל קינגדו שבמחוז שאנדונג; סין | צילום: AFP
תחקיר של בלומברג מאשתקד מצא כי חלק מהסחר בנפט איראני מתבצע דרך מסופים פרטיים בסין, המאפשרים לספינות הנתונות לסנקציות אמריקניות לפרוק נפט מחוץ לנמלים המרכזיים ולהמשיך בסחר למרות הסנקציות. בתחקיר אף נמצא כי גם נמלים מרכזיים במדינה ממשיכים לקלוט נפט איראני בהיקפים נרחבים. במקביל, חלק מרכזי מהנפט מגיע לבתי זיקוק עצמאיים סיניים, המכונים "קומקומי תה" (teapots). לפי ה-EIA, כ-90% מייבוא הנפט הגולמי של סין מאיראן נרכש על ידי בתי זיקוק עצמאיים אלה.
לצד הנמלים ובתי הזיקוק מעורבים בשרשרת הסחר גם חברות תיווך ושילוח, ספינות של "צי הצללים" ומנגנוני תשלום, שנועדו לטשטש את מקור הנפט ולצמצם את החשיפה לסנקציות האמריקניות.
מבחינת וושינגטון, זוהי נקודת התורפה: גם אם ארה"ב תצליח לנתק את איראן ממוסדות פיננסיים מערביים, יכולתה של טהרן להמשיך להכניס מטבע זר תלויה במידה רבה ביכולתה למכור את הנפט לסין.
נתיבי צי הצללים: הברחות הנפט של איראן העוקפות את המצור במצר הורמוז | צילום: מסך מיוטיוב
לכן, ההחלטה האמריקנית להרחיב את הסנקציות המשניות מעמידה למעשה את בייג'ינג בפני דילמה.
מחד, סין אינה מעוניינת לוותר על נפט איראני שמגיע במחירים אטרקטיביים ועל הקשרים האסטרטגיים עם טהרן. מאידך, חברות ובנקים סיניים עלולים לאבד גישה למערכת הפיננסית האמריקנית אם וושינגטון תחליט לאכוף עליהם את הסנקציות.
לחץ – אבל לא על הבנק הסיני הגדול
הנקודה המעניינת במהלך האמריקני היא מה שוושינגטון עדיין לא עשתה. בשלב הזה, הסנקציות הוטלו על כמעט 60 חברות, אנשים וכלי שיט, ובהם גורמים בסין ובהונג קונג, אך הממשל נמנע בשלב הראשון מהטלת סנקציות ישירות על מוסדות פיננסיים סיניים גדולים. ברויטרס דווח כי ההימנעות עשויה להיות קשורה גם לרגישות היחסים בין הבית הלבן לבייג'ינג.
במקביל, כבר הוכח בשטח שהסנקציות על חברות סיניות מסוגלות להשפיע בפועל. ברויטרס דווח ביוני כי "Hengli Petrochemical", חברה סינית שבית הזיקוק שלה בעל קיבולת של כ-400 אלף חביות ביום, צמצמה משמעותית את פעילותה לאחר שהוטלו עליה סנקציות אמריקניות בשל רכישת נפט איראני וכי היא מחפשת תחליפים לנפט האיראני במדינות מערב אפריקה ובאזורים נוספים.
מכלית נפט איראנית | צילום: AP
כלומר, המבחן האמיתי אינו עוד אם ארה"ב מסוגלת לפגוע בחברות סיניות קטנות או בבתי זיקוק עצמאיים – אלא האם היא מוכנה להיכנס לעימות עם מוסדות פיננסיים וחברות אנרגיה גדולים בהרבה.
יחסינו לאן?
בתגובה לסנקציות טען משרד החוץ הסיני כי שיתוף הפעולה בין סין לאיראן נעשה "במסגרת החוק הבינלאומי" וכי אין להפריע לו. בייג'ינג אף הגדירה את הסנקציות האמריקניות כ"בלתי חוקיות" והבטיחה לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להגן על האינטרסים הסיניים.
וושינגטון מבקשת להפעיל על איראן לחץ כלכלי מקסימלי, בעוד חלק משמעותי מהיכולת של טהרן לשרוד את הסנקציות נשען דווקא על המדינה שהיא היריבה האסטרטגית המרכזית של ארה"ב.
ההתנגשות בין המעצמות מגיעה פחות מחודש לפני פגישתם המתוכננת של טראמפ ונשיא סין, שי ג'ינפינג, ב-24 בספטמבר, בעוד שתי המדינות מנסות לייצב את היחסים לאחר מלחמת הסחר. במקביל, בסנט צפוי לפגוש את מקבילו הסיני, לאן פואן, במסגרת פגישת שרי האוצר של מדינות ה-G20 ובמקביל הדגיש כי "כל האפשרויות על השולחן" בכל הנוגע לסנקציות על סין בשל המשך רכישת הנפט האיראני.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינגפינג | צילום: AFP
בהיבט הזה, הסאגה האיראנית מתגלה כמבחן כפול עבור טראמפ: האם ניתן לנתק את טהרן ממקורות ההכנסה שלה בלי להסתכן במשבר כלכלי ודיפלומטי רחב יותר מול בייג'ינג?
והשאלה השנייה והרגישה יותר: האם ממשל טראמפ יהיה מוכן לחצות את הרוביקון ולהשית סנקציות על בנקים סיניים גדולים או על חברות אנרגיה מרכזיות בסין – גם במחיר של החרפת העימות מולה?
נכון לעכשיו, האמריקנים עדיין משאירים את הקלף הזה בידיהם. אבל בסנט כבר הודיע כי סנקציות משניות חדשות מתוכננות מדי שבוע, כאשר מוסדות פיננסיים הקשורים לפעילות האיראנית עשויים להיות בין היעדים הראשונים.
עוד כתבות בנושא
