התגבורת הובטחה כבר באפריל, אך היא צפויה להגיע באיחור של כמעט חצי שנה - בדיוק בזמן שבו הרשויות בבלגיה כבר מגדירות את המצב בבריסל כ"חירום לאומי". שר הפנים הפדרלי הכריז על כך בתום ישיבת המועצה לביטחון אזורי: "כולם צריכים לשבת יחד ולבחון אילו צעדים לנקוט".
השר העמיד לרשות מרחבי המשטרה בבריסל מחלקה מכוח העתודה הפדרלי. לדבריו, "הכוחות המיוחדים של המשטרה הפדרלית יחזקו את שיתוף הפעולה עם המשטרות המקומיות", שכבר תוגברו ב־77 שוטרים. אלא שהתגבור הזה רחוק מלהספיק: משבר הפשיעה בבירה הבלגית כבר יצא משליטה.
סחר הסמים בבריסל (כזכור: בירת בלגיה, בירת האיחוד האירופי ומקום מושבו של מטה נאט"ו) הגיע לממדים שמלבים מלחמות בין כנופיות על השליטה באזורי הסחר. התוצאה היא ירי, חיסולי חשבונות ושורה של אירועי פשיעה, שמסכנים יותר ויותר גם אזרחים שאינם מעורבים בהם.
הכי מעניין
בניין הפרלמנט האירופי בבריסל | צילום: EPA
תקרית הירי האחרונה בסן־ז'יל הותירה אדם אחד פצוע ועוררה גל נוסף של זעם. התושבים, שמאסו באלימות, דורשים מהממשלה שלא להסתפק בטיפול בתוצאות של סחר הסמים, אלא לפעול גם נגד הגורמים שמאפשרים את התפשטותו.
התובע הכללי ז'וליין מואניל הודה כי המשטרה עדיין סובלת ממחסור בכוח אדם ובאמצעים. לדבריו, ישנן משרות פנויות, אך הרשויות מתקשות לגייס חוקרים מנוסים לטיפול בתיקי רצח, עבירות פיננסיות וסחר בנשק, כך דיווחה סוכנות הידיעות Belga.
קנטן שוחח גם עם משרד ההגנה על הגברת הנוכחות הצבאית בבריסל. "הייתי רוצה לראות יותר מהם", אמר. בין האפשרויות שנבחנות: הצבת חיילים בתחנות הרכבת והמטרו. בממשלה מדגישים כי מדובר במערכה "לטווח ארוך" - כזו שבלגיה אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד.
מזומנים וסמים שנתפסו במהלך מבצע משטרתי רחב-היקף נגד פשיעה מאורגנת בבריסל | צילום: AFP
שר הפנים תיאם צעדים גם עם המשרד לענייני מקלט והגירה, במטרה לקדם פתיחה של מתקני מעצר סגורים, ועם משרד התחבורה, שבוחן דרכים למעקב אחר קורקינטים חשמליים. בתגובה, ראש עיריית סן־ז'יל, ז'אן ספינט, אמר כי לראשונה זה זמן רב הוא חש פחות לבדו במאבק בפשיעה המאורגנת.
רק לאחרונה מתח ראש העיר ביקורת חריפה על "חוסר נאמנות מצד הממשלה הפדרלית". כעת הוא מברך על מה שכינה "התעוררות לאומית" במאבק בסחר הסמים, שלדבריו "מערער את היציבות ומהווה בעיה למדינה כולה, ולא רק לבריסל ולסן־ז'יל", כך דווח ב־RTBF.
"כאשר אירעו הפיצוצים בחזית בית הספר בכיכר בית לחם, ולאחר מכן תקריות הירי באותה כיכר, הייתה לי תחושה שיש הרבה אמפתיה - אבל מעט מאוד עשייה בפועל", אמר ספינט. "עכשיו אנחנו כבר נמצאים ברמת מודעות אחרת לחלוטין".
משטרת בלגיה | צילום: שאטרסטוק
הסיורים המשטרתיים ברחובות אמנם תוגברו, אך הצבת חיילים בבירה עדיין נתקלת בשורה של מכשולים - ובהם הצורך לגבש הסכמה פוליטית בפרלמנט. לנוכח חילופי ההאשמות בין המפלגות בימים האחרונים, נראה שגם בכך צפוי קושי.
מפלגת MR, מפלגת מרכז־ימין ליברלית, תקפה את ספינט ותיארה אותו כ"ראש עיר שמנהל משא ומתן עם סוחרי סמים כדי שיסתלקו". בסרטון שפורסם ברשת נראה ספינט ניגש לצעירים החשודים בסחר בסמים ומבקש מהם לעזוב את המקום, תוך שהוא מפנה את תשומת לבם לנוכחות המשטרה באזור.
נשיא התנועה הרפורמיסטית שיתף את הסרטון ותקף הן את ספינט והן את המפלגה הסוציאליסטית, שאותה האשים ב"הרס בריסל". הסוציאליסטים מצדם מאשימים את הממשלה הפדרלית בהקצאת משאבים בלתי מספקת ובחוסר מעש - ומזכירים כי דווקא מפלגת MR מחזיקה בתיק משרד הפנים.
צבא בלגיה | צילום: AFP
"החיים שלי ושל תושבי העיר נמצאים בסכנה מתמדת, אבל אני רואה שפוליטיקאים מנצלים את המצב", הגיב ראש עיריית סן־ז'יל. "בכל יום אני ניגש לסוחרי הסמים ומבקש מהם להפסיק, והם תוקפים אותי. הטענה שאני פסיבי היא מבישה".
גם בפרלמנט של בריסל מתלהט העימות הפוליטי. מפלגת N-VA, מפלגת מרכז־ימין פלמית מהאופוזיציה, תוקפת את הסוציאליסטים ודורשת צעדים דחופים בעקבות שלוש תקריות ירי בתוך שלושה ימים בלבד. בכך עלה מספר תקריות הירי בבירה מתחילת 2026 ליותר מ־60.
"תחנת משטרה באנדרלכט ספגה ירי מקלצ'ניקוב", אמר חבר הפרלמנט מטעם N-VA, מתיאס ואנדן בורה. "עד כה התגובה הפוליטית הייתה בלתי מספקת לחלוטין. לתושבי בריסל מגיע לדעת מה הממשלה עושה בפועל כדי לבלום את האלימות הזו".
מטה האיחוד האירופי בבריסל | צילום: EPA
ואנדן בורה עוד ציין כי כל הרשויות המקומיות שנפגעו במיוחד מגל הפשיעה נשלטות בידי השמאל: אנדרלכט, סן־ז'יל, פורסט, מולנבק ובריסל־סיטי. "בכל מקום שבו הדברים משתבשים, מוצאים ראש עיר סוציאליסטי", אמר. "מה הם עושים כדי למלא את משימתם הבסיסית? אולי הגיע הזמן לדרוש מהם דין וחשבון".
הצעדים שעליהם הכריזה הממשלה עדיין רחוקים מלהחזיר את השקט לרחובות בריסל. אחרי עשרות תקריות ירי מתחילת השנה, הרשויות מבינות כי לא מדובר עוד בשורת אירועים נקודתיים - אלא במשבר ביטחוני שמחייב שינוי משמעותי במדיניות.
עוד כתבות בנושא
