אחרי יותר מארבע שנים וחצי של מלחמה, שאלת הבחירות חוזרת לרדוף את אוקראינה. הנשיא וולודימיר זלנסקי, שנבחר ב-2019, ממשיך לכהן מאז שתוקף כהונתו המקורית הסתיים במאי 2024, משום שהחוק האוקראיני אוסר לקיים בחירות תחת משטר צבאי. כעת, על רקע דרישות גוברות מבית ומחוץ, השאלה כבר איננה רק אם אוקראינה צריכה ללכת לקלפיות, אלא אם בכלל ניתן לקיים במדינה בחירות חופשיות, בטוחות והוגנות כל עוד המלחמה נמשכת.
בניין מועצת האיחוד האירופי (משמאל) ובניין נציבות האיחוד האירופי, מוארים ונושאים את צבעי דגל אוקראינה, לאחר טקס לציון יום השנה הרביעי למלחמה של רוסיה נגד אוקראינה בבריסל | צילום: AFP
זלנסקי אמר כי יהיה מוכן לקיים בחירות אם ארצות הברית ובעלות בריתה האירופיות של אוקראינה יוכלו להבטיח את ביטחון ההצבעה. גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתח בעבר ביקורת על העובדה שאוקראינה אינה מקיימת בחירות. מנגד, סקרים מראים בעקביות כי רוב האוקראינים מתנגדים לבחירות כל עוד המלחמה נמשכת.
איך מקיימים בחירות תחת אש?
הבעיה הראשונה היא הביטחון. קו החזית משתרע על פני יותר מ-1,200 קילומטרים במזרח המדינה, בדרומה ובצפונה, אך האיום אינו מוגבל לאזורי הלחימה. מאות כטב"מים וטילים רוסיים תוקפים דרך קבע ערים ויישובים ברחבי אוקראינה, גם במרחק רב מהחזית. מתקפות על תחנות כוח ותשתיות אנרגיה גורמות גם להפסקות חשמל, שעלולות לשבש הצבעה וספירת קולות.
הכי מעניין
בתצלום זה, שסופק על ידי שירותי החירום של אוקראינה, נראים כבאים מכבים שריפה בבניין מגורים בעקבות מתקפה אווירית רוסית בקרמטורסק, מחוז דונייצק, אוקראינה – יום רביעי, 5 באוגוסט 2026 | צילום: שירותי החירום של אוקראינה באמצעות AP
הפרשן הפוליטי וולודימיר פסנקו מעריך כי הפסקת אש אווירית תהיה לכל הפחות תנאי ראשון לדיון רציני בקיום בחירות. וגם אז, לדבריו, יידרשו חודשים של הכנות. אוקראינה תצטרך למעשה לבנות מסגרת משפטית חדשה לבחירות בזמן מלחמה, שתגדיר מועדים, כללים ונהלים. להערכתו, התהליך הזה לבדו עשוי להימשך כחצי שנה.
לכך מצטרף החשש מהתערבות רוסית. מוסקבה כבר טוענת כי זלנסקי אינו נשיא לגיטימי משום שכהונתו הסתיימה במאי 2024, ולכן אינו מוסמך לחתום בשם אוקראינה על הסכמי שלום. בקייב חוששים שבחירות שיתקיימו בתנאי מלחמה יהפכו גם לזירה נוספת לניסיונות השפעה, דיסאינפורמציה וערעור הלגיטימיות של התוצאה.
מיליוני מצביעים מחוץ לבתיהם
גם אם ניתן יהיה להבטיח את הקלפיות, נותרת שאלה בסיסית יותר: איפה בדיוק נמצאים המצביעים?
יותר מ-4.4 מיליון אוקראינים מחזיקים כיום במעמד של הגנה זמנית במדינות האיחוד האירופי. כדי לאפשר להם להשתתף בבחירות, קייב תצטרך להקים מאות קלפיות ברחבי אירופה.
כמעט ארבעה מיליון אוקראינים נוספים הם עקורים בתוך המדינה, לאחר שנאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות הקרבות. עדכון מרשם הבוחרים כך שישקף את מקום מגוריהם הנוכחי יהיה מבצע לוגיסטי רחב ממדים, כזה שידרוש זמן ומשאבים בשעה שחלק גדול ממשאבי המדינה מופנה למלחמה.
פליטים מאוקראינה בנתב"ג, 2022. | צילום: נתי שוחט, פלאש 90
בעיה מורכבת לא פחות היא הצבעתם של החיילים. כמיליון בני אדם משרתים כיום בכוחות הביטחון של אוקראינה, רבים מהם באזורים שבהם מתקיימת לחימה פעילה. כדי לאפשר להם להצביע באופן חופשי וחשאי יהיה צורך באמצעי אבטחה חריגים, וייתכן שגם בשינויי חקיקה.
מעבר לקווי החזית נמצאים מיליוני אוקראינים נוספים. לפי הערכות רשמיות מ-2024, כ-4.5 מיליון אזרחים אוקראינים בגירים נותרו בשטחים הכבושים בידי רוסיה. מוסקבה שולטת כיום בכ-19% משטח אוקראינה ומתכננת לקיים באזורים הללו בחירות משלה, שקייב מגדירה בלתי חוקיות. השאלה כיצד, ואם בכלל, יוכלו תושבי השטחים הכבושים להשתתף בבחירות אוקראיניות נותרת ללא פתרון.
זלנסקי כבר לא לבד
למרות כל הקשיים, הוויכוח סביב הבחירות הולך ומקבל גם ממד פוליטי. אם אוקראינה אכן תלך לקלפיות, זלנסקי יגיע למערכת הבחירות כמועמד מוביל, אבל לא בלתי מנוצח.
בתחילת המלחמה נהנה הנשיא האוקראיני משיעורי תמיכה של כ-90%. מאז ירדה התמיכה בו לכ-60%, בהתאם לסקר. פרשת שחיתות גדולה במגזר האנרגיה בשנה שעברה פגעה במעמדו, אך מאז הוא התאושש והוא עדיין מוביל על רוב הפוליטיקאים הוותיקים.
אחד מיריביו המשמעותיים ביותר עשוי להיות ולרי זלוז'ני, המפקד העליון לשעבר של צבא אוקראינה וכיום שגריר המדינה בבריטניה. גם קירילו בודאנוב, ראש הסגל הנשיאותי ומי שעמד בעבר בראש המודיעין הצבאי, נחשב למועמד בעל משקל.
אליהם הצטרף לאחרונה גם מיכאילו פדורוב, שר ההגנה לשעבר בן ה-35, המזוהה עם רפורמות וטכנולוגיה. פדורוב הודח בחודש שעבר על ידי זלנסקי אחרי שישה חודשים בלבד בתפקיד, מהלך שעורר גל חריג של מחאות רחוב בזמן המלחמה. מאז התחזק מעמדו בסקרים.
מיכאילו פדורוב | צילום: AP
לפי סקר של מכון SOCIS שצוטט בכלי התקשורת האוקראיני NV, זלנסקי זוכה לכ-22% תמיכה, זלוז'ני ל-21% ופדורוב לכ-13%. בסקרים שבחנו אפשרות של סיבוב שני, גם זלוז'ני וגם פדורוב עשויים לגבור על זלנסקי אם יתמודדו מולו ישירות.
השאלה אם אוקראינה יכולה לקיים בחירות בזמן מלחמה איננה אפוא רק משפטית או טכנית. היא נוגעת לביטחון, למיליוני פליטים ועקורים, לחיילים שבחזית ולתושבים שנותרו תחת כיבוש רוסי. ובמקביל, ככל שהמלחמה מתארכת, גם הלחץ הפוליטי גובר.
אוקראינה יכולה אולי להתחיל להיערך לבחירות, אבל כדי להגיע באמת לקלפי היא תצטרך לפתור כמעט כל אחת מהבעיות הגדולות שיצרה המלחמה עצמה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
