אחרי יותר משנתיים שבהן אוניברסיטת קולומביה עמדה במוקד הסערה סביב האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, קבוצה של סטודנטים ואנשי סגל פלסטינים, בהווה ובעבר, תובעת כעת דווקא את האוניברסיטה בטענה כי היא זו שהפלתה אותם, כך דווח הבוקר (רביעי) בסוכנות הידיעות רויטרס. לפי התביעה שהוגשה בניו יורק, קולומביה לא הגנה כראוי על חברי הקהילה הפלסטינית מפני הטרדות, ובמקביל פגעה בהם באמצעות הליכים משמעתיים שלטענתם היו "בלתי הוגנים ומוטים". לפי כלי תקשורת מקומיים, האוניברסיטה סירבה להתייחס לתביעה כל עוד ההליך המשפטי מתנהל, וגם לא השיבה לבקשת תגובה של רויטרס.
התביעה החדשה מגיעה על רקע היסטוריה טעונה במיוחד בקמפוס מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. הפגנות פרו־פלסטיניות בקולומביה הפכו לאחד המוקדים הבולטים של מחאת הקמפוסים בארצות הברית, וכללו מאהל מחאה, השתלטות על מבנה באוניברסיטה ומעצרים רבים. באביב 2025 שוב נאלצה המשטרה להיכנס לקמפוס, לאחר שמפגינים השתלטו על חלק מהספרייה המרכזית והביאו לסגירתה. יותר מ־65 סטודנטים הושעו בעקבות האירוע.
הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת קולומביה | צילום: איי.אף.פי
אלא שבמקביל למחאה נגד ישראל, הצטברו עדויות רבות על היחס ליהודים ולישראלים בקמפוס - עדויות שלא הגיעו רק מארגונים חיצוניים או מממשל טראמפ, אלא גם מוועדת האנטישמיות שהקימה קולומביה עצמה.
הכי מעניין
בדוח שפרסמה הוועדה באוגוסט 2024 נכתב כי לאחר 7 באוקטובר החלו סטודנטים יהודים וישראלים לדווח על מקרים רבים של הטרדות, התעללות מילולית, נידוי ובחלק מהמקרים גם אלימות פיזית. הוועדה שמעה עדויות מכמעט 500 סטודנטים ביותר מ־20 מפגשי הקשבה.
בין המקרים שתועדו בדוח היה סטודנט ישראלי שהותקף פיזית בעת שתלה כרזות עם תמונות החטופים. סטודנט אחר סיפר כי ירקו לעברו וצעקו עליו, וכי אנשים שלמדו ואכלו איתו לפני 7 באוקטובר אמרו לאחר הטבח שהם מקווים שמשפחתו תמות. סטודנטים ישראלים סיפרו גם כי חששו לדבר עברית בקמפוס, וכי סטודנטים אחרים סירבו לעבוד איתם בקבוצות.
אחת הסטודנטיות הישראליות ששירתה בצה"ל סיפרה לוועדה כי מרצה הציג את צה"ל כ"צבא של רוצחים", ולדבריה אמר לה שבשל שירותה הצבאי גם היא צריכה להיחשב לרוצחת. הוועדה תיעדה גם מקרים שבהם סטודנטים ציונים עזבו אגודות וארגוני סטודנטים בגלל האווירה, ובמקרים אחרים אף סולקו מהם במפורש בשל עמדותיהם.
הפגנות אנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק | צילום: Getty Images via AFP
בדוח הופיעו גם דיווחים על איומים ישירים יותר. בין היתר תועד שלט שהופנה לעבר יהודים וישראלים ועליו נכתב כי הם "המטרות הבאות של גדודי אל־קסאם". הוועדה קבעה כי יהודים וישראלים בקמפוס נתקלו בקללות אתניות, סטריאוטיפים אנטישמיים, איומים ותקיפות פיזיות, וכן בהדרה של ציונים מקבוצות סטודנטים.
האוניברסיטה עצמה הודתה בכישלון
היקף הבעיה קיבל בהמשך גם ביטוי מספרי. בסקר מקיף שערכה קולומביה בקרב יותר מ־9,000 סטודנטים על האווירה בקמפוס בשנת הלימודים 2023–2024, רק 34 אחוזים מהסטודנטים היהודים דיווחו על תחושת שייכות חיובית לאוניברסיטה. 62 אחוזים מהם אמרו שלא הרגישו שמקבלים אותם בשל זהותם הדתית, ו־69 אחוזים אמרו שהבעת עמדה בנוגע למלחמה גרמה להם בשלב מסוים להרגיש שהם נמצאים בסכנה אישית.
עם פרסום הנתונים הודתה נשיאת קולומביה בפועל אז, קלייר שיפמן, כי התוצאות מאשרות "מציאות כואבת ובלתי ניתנת להכחשה" וכי האוניברסיטה לא עמדה בערכים ובציפיות שהציבה לעצמה. לדבריה, קולומביה הייתה מודעת זה זמן רב ל"היקף האתגרים העצומים" שעמם התמודדו הסטודנטים היהודים.
עם זאת, אותו סקר מצא שגם סטודנטים מוסלמים חוו תחושות קשות בקמפוס: 53 אחוזים מהם אמרו שלא הרגישו שמקבלים אותם בשל זהותם הדתית, ו־65 אחוזים דיווחו כי הבעת עמדה בסכסוך גרמה להם להרגיש בסכנה אישית. ועדת האנטישמיות עצמה הדגישה כי הבעיות בקמפוס היו מורכבות וכי גם מוסלמים חוו הדרה ולחצים.
שלט עם הכיתוב "פלסטין, בכל האמצעים שיידרשו" - מחאה פרו פלסטינית עם אנטישמיות מרומזת בקמפוס אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. | צילום: בראיין ר. סמית', פלאש 90
בדצמבר האחרון, בדוח הרביעי והמסכם שלה, קבעה ועדת האנטישמיות של קולומביה כי שמעה על "מקרים מטרידים" שבהם לא הוגן החופש האקדמי של סטודנטים יהודים וישראלים בתוך כיתות הלימוד. הוועדה הדגישה כי חופש הביטוי חייב להישמר, אך אינו יכול לבוא על חשבון איסור האפליה.
קנס של 200 מיליון דולר
הסערה הגיעה גם לוושינגטון. ממשל טראמפ הקפיא מאות מיליוני דולרים של מימון פדרלי לקולומביה, בטענה שהאוניברסיטה לא עשתה די כדי להתמודד עם אנטישמיות במהלך ההפגנות הפרו־פלסטיניות. ביולי 2025 הסכימה קולומביה לשלם יותר מ־200 מיליון דולר לממשל במסגרת הסדר שנועד לפתור את החקירות הפדרליות ולהחזיר את רוב המימון שנשלל ממנה.
מאהל המחאה האנטי-ישראלית באוניברסיטת קולומביה. | צילום: EPA
במקביל החמירה האוניברסיטה את הטיפול בהפרות סדר. בשנה שעברה הושעו, הורחקו או נענשו עשרות סטודנטים שהשתתפו בהפגנות פרו־פלסטיניות, וחלקם אף גורשו מהאוניברסיטה או שתאריהם נשללו. ארגוני חופש ביטוי ופעילים פרו־פלסטינים מתחו ביקורת חריפה על הצעדים וטענו כי קולומביה מענישה פעילות פוליטית לגיטימית. המפגינים, ובהם גם קבוצות יהודיות מסוימות, טוענים כי התנגדות למדיניות ישראל ותמיכה בזכויות הפלסטינים אינן כשלעצמן אנטישמיות ואסור לזהותן עם תמיכה בקיצוניות.
כעת מגיע העימות לשלב נוסף. אחרי שהאוניברסיטה נאלצה להתמודד עם חקירות, קיצוץ תקציבי, דוחות פנימיים ועדויות קשות מצד סטודנטים יהודים וישראלים על האווירה בקמפוס, טוענים סטודנטים ואנשי סגל פלסטינים כי דווקא תגובת קולומביה למשבר הפכה אותם לקורבנות של אפליה. בית המשפט בניו יורק יצטרך להכריע אם הטענות הללו מצביעות על הפרת זכויות - או שהצעדים שנקטה האוניברסיטה היו אכיפה לגיטימית של כללי הקמפוס בעקבות חודשים ארוכים של עימותים והפרות סדר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
