המסיבה בעיירת הנופש מאליה בכרתים הסתיימה בתקיפה אלימה. הנערים הישראלים שבילו באי היו בדרך למלון, ושרו להנאתם בעברית צחה. באותו הרחוב עברה קבוצה של מקומיים, וברגע שקלטו את העברית החלו לקלל את הנערים ולאיים עליהם. הישראלים לא ידעו שזו נקודת הפתיחה לליל בלהות. על פי דו"ח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, התוקפים רדפו אחריהם לשטח המלון, והחלו לזרוק לעברם בקבוקי זכוכית. בהמשך הם הסתובבו בין החדרים, מצוידים ברובי אוויר וחפצים חדים, וניסו לאתר יהודים וישראלים. הנערים עצמם התפכחו מהר מאוד, ננעלו בחדריהם והחלו לנסות להזעיק עזרה ואף לשלוח הודעות פרידה מצמררות להורים.
נסיבות האירוע, שהתרחב ב־26 ביולי, עדיין לא ברורות באופן רשמי, וגורמים מקומיים וגם משרד התפוצות טוענים שייתכן שמדובר בקטטה הדדית ולא באירוע אנטישמי. אבל אי אפשר שלא לחבר את המקרה למספר הולך ותופח של אירועים אלימים כלפי תיירים ישראלים ויהודים ברחבי העולם.
הפגנות אנטי ישראליות בניו יורק | צילום: AFP
רק ביום ראשון השבוע הותקפה קבוצה של נערים יהודים וישראלים שהשתתפו במחנה "סיירים אירופה" בבית מלון בסופיה, בולגריה. בפתח המלון הופיעו מקומיים גלוחי ראש, שתועדו מצדיעים במועל יד וקוראים "זיג הייל", וניסו לפרוץ פנימה שוב ושוב. המשטרה המקומית הצליחה לבלום אותם.
הכי מעניין
סמנכ"ל "הקרן הציונית לישראל" מאיר ליוש, שיתף ביום שלישי ברשת X את החוויה של בתו יובל, שהשתתפה במחנה. ליוש עצמו קיבל ממנה שיחת טלפון שכל הורה מפחד ממנה, וביקשה בלחש את עזרתו. "זה היה אירוע מלחיץ מאוד", הוא אומר. "היא הייתה במדינה זרה, שמעה צעקות ורעש מסביבה, ולא היה ברור בזמן אמת איך זה יתפתח".
מה חשבתם לעשות כשהיא התקשרה?
"ניסיתי להבין מה קורה ולשמור על רוגע מולה. היה חשוב לי לוודא שהיא עם הקבוצה ושהצוות והגורמים המקומיים מטפלים באירוע, ואכן כך היה. זו הזדמנות להגיד מילה טובה לצוות הנפלא של המחנה, שהרגיע בזמן אמת ודאג לביטחונם של הילדים. המשטרה המקומית שמרה עליהם עד שהגיעו לשדה התעופה למחרת".
בולגריה נחשבת יעד נוח לישראלים וליהודים שומרי מסורת, והעובדה ששיעור ההגירה אליה הוא הנמוך באירופה הופכת אותה ליעד בטוח יחסית. למרות זאת, ליוש הביא בחשבון את המתיחות המורגשת ביבשת. "לפני שהיא נסעה היה ברור לנו שהאווירה באירופה כלפי יהודים וישראלים השתנתה", הוא מודה, "אבל האמת היא שכששולחים ילדה למחנה של בני עקיבא לא מצפים שהיא תיקלע לסיטואציה כזאת".
באירוע אחר בבולגריה הותקפה קבוצה של צעירים ישראלים בני 18 באלימות קשה מצד תיירים בריטים. התוקפים בחרו בסמטה צדדית, הפעילו אלימות פיזית קשה והשתמשו בגז פלפל. הישראלים אף דיווחו שנגררו למקום חשוך ובו נפגעו בצווארם.
"אין לאן לברוח"
דו"חות נוספים של משרד התפוצות מעידים על מקרים דומים גם בפיליפינים, שם תקף תייר ספרדי באופן אלים תייר ישראלי, לוחם מילואים. מוקדם יותר החודש, במונטנגרו, דווח על תקיפה אלימה נגד קבוצה של נערים ישראלים, חלקם תושבי עוטף עזה, בעיר החוף בודווה. הם ישבו בטיילת החוף וסבלו הצקות ממקומיים, וכשהתגלה מוצאם קיללו אותם, הכו בהם בכיסאות ושולחנות, כיבו סיגריה על גופו של אחד מהם ואף רדפו אחרי הישראלים כשניסו להימלט. חלקם נפצעו באורח קשה ואחד מהם אף איבד את הכרתו.
עוד כתבות בנושא
עמיחי משאלי, בן 18 מהמושב שובה, שב מאותה תקרית עם שני שברים בלסת. "טסנו כמה חבר'ה למונטנגרו, היינו שם שבוע והכרנו עוד ישראלים", הוא מספר. "קבענו להיפגש במוצ"ש בטיילת החוף בלילה. בשלב מסוים הגיעה חבורה של מקומיים, חמישה בערך, והתחילו להציק לנו. בהתחלה הציקו לבנות, 'בואו תהיו איתנו', ניסו להתחיל איתן. הבנות נפנפו אותם ואז הם התחילו להציק לנו. כשהם הבינו שאנחנו ישראלים הם התחילו לקלל אותנו ולהגיד 'פרי פלסטין'.
"די התעלמנו מהם. ידענו שזה יכול להסתבך וניסינו כמה שיותר להימנע מעימות. באיזה שהוא שלב הם הלכו, ופתאום חזרו עם חמישה־עשר מקומיים, הרבה יותר גדולים מאיתנו. ניסו לקלל אותנו, אמרו 'בואו נעשה קרב חמש על חמש'. אמרנו להם שאנחנו לא בעניין. ואז עברו אחד אחד, התחילו לצעוק ולאיים עלינו.
"הבנות צילמו סרטונים והם איימו עליהן שימחקו. תפסו את אחת הבנות בידיים. אחד מהם תקף מישהו מהקבוצה שלנו, חבר שלו ניסה להפריד, ואז כל המקומיים התחילו לתת לו אגרופים לראש והוא נפל. ניסינו לעזור לזה שהתעלף לקום, והם המשיכו לפוצץ אותו מכות ולהרביץ לכולנו. חטפתי שני אגרופים ללסת ונגמרו לי שני שברים. שבוע שלם שכבתי בבית חולים. עברתי ניתוח ושיקום".
ניסיתם להימלט מהמקום?
"ניסינו מצד אחד לעזור אחד לשני, להישאר כולם ביחד ומצד שני לברוח. אבל באותו רגע, לא יכולנו לצלצל לאף אחד. בסוף התאספנו בבית חב"ד שמאוד עזרו לנו. אחרי זה עברנו בין כמה בתי חולים לא ידעו ממש איך לעזור לנו ולתת לנו טיפול".
חשבתם להגיש תלונה? נעזרתם במשטרה המקומית?
"חשבנו לנסוע ישר לתחנת משטרה, אבל הבנו שהכי טוב לעוף ממונטנגרו כמה שיותר מהר. כי ברגע שזה יגיע למשטרה, יכולים לקחת את הדרכונים לכל מי שהיה באירוע עד שיסתיים המשפט. גם אם בסוף מאשימים את המקומיים, יכולים לתקוע אותנו שם להרבה זמן. בסוף נסענו ישירות לשדה התעופה, קנינו כרטיסים. השגרירות שלחה מישהו שיעזור לנו לעבור הכול מהר. אני עצמי הייתי עם לסת שבורה, בלי משככי כאבים או טיפול. רק בארץ קיבלתי טיפול. בזמן האירוע כמה חבר'ה ראו שוטר בטיילת וביקשו עזרה. הוא לא הגיע ורק אמר 'תהיו בשקט, אל תפריעו לשכנים ולא יציקו לכם'".
תיארתם לעצמכם שדבר כזה יכול לקרות?
"חשבנו שזה יעד די בטוח לישראלים. אחרי שהיינו שם הבנו שחודש לפני כן היה שם אירוע אנטישמיות. יש שם המון ישראלים. מונטנגרו אולי לא בדיוק מדינת עולם שלישי אבל היא לא מפותחת. אתה לא יודע מה הולך שם, איך מערכת האכיפה עובדת. רק ידענו שמדינות מזרח אירופה נחשבות די בעייתיות. טסתי לאומן בשנה שעברה, וראיתי הרבה פעמים שבמעברי גבול הכול שוחד ושחיתות. אתה לא רוצה להתעסק איתם. אתה מבין שזה אתה ועצמך, ואין לך לאן לברוח. מזל שהם לא שלפו סכינים ובקבוקים. מזל שיצאנו רק בנזק הזה. האירוע היה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע".
ההסתה עובדת
במשרד החוץ פרסמו לאחרונה את נתוני הדיווחים מטעם ישראלים בשנה האחרונה. מיולי 2025 ועד יולי 2026 התקבלו בחדר המצב 45 דיווחים מישראלים שנזקקו לליווי וטיפול של המחלקה לישראלים במצוקה במשרד החוץ.
בסך הכול במהלך השנה האחרונה הועברו למחלקה לישראלים בחו"ל 3,611 פניות ממרכז המצב של משרד החוץ. רובן עסקו באירועי החירום של מבצע "שאגת הארי"; אחרות עסקו בדיווחים על נעדרים או מנותקי קשר, וכן פניות בנושאים שונים. בהשוואה לשנה שעברה מדובר בעלייה של כמה מאות מקרים מדווחים, לא כולל האירועים שאינם מדווחים.
הדו"ח גם מדרג את המדינות שמהן הגיע מספר הפניות הגבוה ביותר. במקום הראשון איחוד האמירויות עם 615 פניות, אחריו תאילנד (347), יוון (206), ארצות הברית (202), איטליה (181) וגאורגיה (166). במקרה אותן מדינות מככבות בראש רשימת יעדי הקיץ הפופולריים בקרב ישראלים. על פי דו"ח של חברת "פספורטכארד" היעד העיקרי שבו מבלים ישראלים הוא תאילנד, אחד מכל שבעה ישראלים צפוי לבחור בה כיעד לחופשת הקיץ. רבים יבקרו גם ביוון, בקפריסין ובאיטליה. מספר התיירים הישראלים בגאורגיה, למשל, עלה ב־53% בהשוואה לקיץ 2025.
צילום: משרד החוץ
"מדובר בתופעה שלא הייתה מוכרת בהיקפים כאלה בשנים קודמות", אומר אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ, "ועדיין חשוב לציין שיש מיליוני מטיילים ישראלים מדי שנה. האירועים שדווחו כוללים תקיפות, יריקות, נאצות, איומים, סירוב לתת שירות, סילוק מבתי מלון וממסעדות וגם קטטות. עם זאת, צריך להסביר לציבור מה הנתון הזה אומר ומה הוא אינו אומר. אלה לא כל האירועים שהתרחשו בעולם, אלא המקרים שהגיעו לטיפול המערך הקונסולרי במשרד החוץ. יש ככל הנראה תת־דיווח, משום שלא כל מי שספג קללה, יריקה או איום פונה לשגרירות. לכן הנתון של 45 דיווחים אינו מדד מלא להיקף התופעה, אבל הוא בהחלט אינדיקציה ברורה לשינוי במציאות ולעומס חדש שמרכז המצב והמערך הקונסולרי במשרד החוץ נדרשים להתמודד איתו".
יפרח מתייחס גם לאירוע שאמנם היה לא אלים, אך בהחלט חמור. ב־19 ביולי דווח באיטליה על טופס מיוחד שהופץ וקרא לציבור לאתר תיירים ישראלים בבתי מלון, במקומות אירוח ובבתי עסק, ולדווח על מיקומם. השאלון נועד ליצור "מיפוי של התיירות הציונית" במדינה.
"לאירוע כזה צריך להתייחס בחומרה רבה, משום שהוא חוצה את הגבול שבין מחאה פוליטית לבין מיפוי בני אדם על בסיס זהותם והסתה מפורשת או במשתמע לפעול נגדם", מבהיר יפרח. "הרשויות באיטליה פעלו להסרת הטופס לאחר ביקורת חריפה, ועדיין זו נורה אדומה שחשוב לשים אליה לב".
אז איך באמת מסבירים את העלייה המורגשת והמתועדת בתקיפות נגד ישראלים, גם במדינות שנחשבו ליחסית אוהדות ובטוחות? יפרח מסביר זאת בעיקר מהתבוננות על נתוני ההסתה ברשתות החברתיות.
"העלייה במספר מקרי התקיפה נובעת בעיקר מפעילות הסתה עקבית ונרחבת במדיה התקשורתית, ובעיקר ברשתות החברתיות, שמאחוריה מדינות וארגונים עוינים לישראל ואף ליהודים, הממנפים את התמשכות המלחמה מאז שבעה באוקטובר. לגל ההסתה העצום מצטרפים ארגונים קיצוניים, אסלאמיסטיים ושמאל קיצוני, המלבים את האש ומארגנים פעילויות נגד ישראל ונגד ישראלים. השיח הקשה ברשתות החברתיות, פעילות מאורגנת של קבוצות אנטי ישראליות, והעובדה שבחודשי הקיץ יש נוכחות גדולה מאוד של תיירים ישראלים ביעדים מסוימים מגבירים את התופעה. גורמים קיצוניים ואנטישמים קיימים בכל מדינה, כולל במדינות הידידותיות ביותר. לעיתים רבות, תקיפות מתוכננות או ספונטניות של אדם או קבוצה קיצונית אינה מלמדת על אופיים החיובי של מדינה ותושביה".
לטייל באחריות
לא כל עימות שבו מעורבים ישראלים הוא בהכרח תקיפה אנטישמית מכוונת, מבהיר יפרח. "חשוב לזכור שבחלק מהמקרים מדובר בקללות או בהתגרות שהופכות לקטטה הדדית. גם כאשר הצד השני התחיל, לתייר הישראלי אסור להיגרר לעימות, משום שבתוך דקות הוא עלול למצוא את עצמו פצוע חלילה, מעוכב או עצור בידי המשטרה המקומית".
אז התייר הישראלי צריך להתנהג בזהירות בכל יעד בעולם, בלי קשר לאופי האוכלוסייה המקומית?
"הזהירות צריכה להיקבע לפי המציאות בשטח ולא לפי ההרכב הדמוגרפי של המדינה. גם במדינה ידידותית מאוד יכולה להתקיים הפגנה אלימה, וגם במדינה שבה קיימת אוכלוסייה מוסלמית גדולה רוב האזרחים אינם מהווים סכנה. חשוב להדגיש שאנחנו לא מציעים לישראלים להפסיק לטייל או להסתיר את זהותם באופן גורף. אנחנו בהחלט מציעים להכיר את המלצות המסע שמפרסם המשרד ומעדכן מעת לעת, ולהפעיל שיקול דעת. לא להבליט סממנים ישראליים בתוך הפגנה או אזור מתוח, לא להיכנס לוויכוחים פוליטיים עם זרים ולא לפרסם בזמן אמת ברשתות החברתיות את המלון או את מסלול הנסיעה".
השבועות האחרונים מלמדים גם על סוג אחר של תקיפות. אירועים קבוצתיים המונים, שאינם נבלמים בידי הציבור או המשטרה המקומית, וכמו במקרה באיטליה, אף מעודדים לאתר תיירים באופן מאורגן ומסודר.
"אנחנו מבחינים בין שלושה סוגי אירועים", מסביר יפרח. "הסוג הראשון הוא אירוע ספונטני, למשל אדם שומע עברית, מזהה דגל ישראל או חולצה של קבוצה ישראלית, מתפתח ויכוח והוא מידרדר לאלימות. הסוג השני הוא באמת אקטיביזם מאורגן. הפגנות ליד קבוצות ישראליות שהגעתן ידועה מראש, מלונות או אתרי תיירות שידוע כי נמצאים בהם ישראלים. כאן בהחלט יש תכנון מוקדם, העברת מידע ברשתות וניסיון ליצור לחץ, חסימה או הפחדה.
"הסוג השלישי, והוא החמור ביותר, הוא איסוף מידע או סימון ישראלים ויהודים, כמו מה שראינו באיטליה. עם זאת, לא נכון לקבוע שכל תקיפה בחו“ל היא חלק מרשת מאורגנת או שמתקיים 'ציד ישראלים' בכל יעד. כל אירוע צריך להיבדק לגופו ולפי הראיות".
אז מה עושה התייר הישראלי?
"מקרים כמו במונטנגרו וכרתים מראים שגם במקומות ציבוריים, תייר ישראלי עלול למצוא את עצמו לבד באירוע, לפחות עד שתעורב המשטרה המקומית. וגם כאן, יש לציין שהמשטרות המקומיות, בעיקר ביעדי מזרח אירופה, הן לא תמיד היעד הנכון לפנייה".
אז מה אפשר לעשות במקרה של תקיפה אנטישמית בחו"ל, פיזית, מילולית מאיימת או השחתת רכוש? יפרח מקדיש לתייר הישראלי, או זה המתכנן טיסה, הסבר ארוך.
עוד כתבות בנושא
"הכלל הראשון הוא לא להתווכח ולא לנסות להשיב בכוח, גם אם מקללים אותך וגם אם הדברים מקוממים. המטרה היא לצאת מהאירוע בריא ושלם.
"אם מזהים התקהלות עוינת יש להתרחק מיד, להיכנס למקום מוגן ומאויש כמו מלון, חנות, מסעדה או תחנת משטרה. אם מדובר בקבוצה, יש להישאר יחד ולא להתפזר. במקרה של סכנה מיידית יש להזעיק את המשטרה המקומית. באיחוד האירופי מספר החירום הוא 112.
"יש לדווח גם להנהלת המלון או למארגן הנסיעה ולבקש מהם לשמור את צילומי מצלמות האבטחה. לאחר שהסכנה חלפה, חשוב לתעד: צילום של הפציעות והנזק, כתובת מדויקת, שעה, תיאור התוקפים, שמות עדים ומספר התלונה במשטרה. לא להסתפק בפרסום ברשת החברתית, תלונה רשמית היא שמאפשרת לרשויות לפעול. במקביל ובאופן מיידי יש לפנות לנציגות ישראל במדינה או לחדר המצב של משרד החוץ, הפעיל 24 שעות ביממה. אפשר להגיע אליו בלחיצה אחת באפליקציית משרד החוץ TravIL".
עם כל האזהרות והעצות להימנעות מהיתקלויות לא נעימות, ליפרח חשוב להרגיע. "המסר שלנו למטיילים הוא לא להיכנס לחרדה ולא להפסיק לטייל, אלא לטייל בצורה מודעת. רוב הישראלים בחו"ל מסיימים את חופשתם בלי אירועים, אבל המציאות כיום מחייבת יותר ערנות, יותר איפוק ודיווח מהיר ומסודר כאשר מתרחש אירוע.
"אני ממליץ לכל ישראלי שמתכנן נסיעה לחו"ל להוריד מראש את אפליקציית משרד החוץ, בדיוק כפי שעושים ביטוח נסיעות לפני הטיסה. האפליקציה מרכזת את אזהרות המסע, ההמלצות העדכניות לכל מדינה ופרטי הנציגויות הישראליות, וכוללת אפשרות לחיוג מהיר למרכז המצב של משרד החוץ. אני מציע גם להורים לוודא שילדיהם מורידים את האפליקציה לפני נסיעה עצמאית לחו"ל. זו פעולה פשוטה שיכולה לחסוך זמן יקר ולסייע במקרה חירום".
המסיבה העליזה בעיירת הנופש מאליה בכרתים הסתיימה בתקיפה אלימה. הנערים הישראלים שבילו באי היו בדרכם למלון, ושרו להנאתם בעברית. קבוצה של מקומיים שעברו ברחוב, קלטו את השפה והחלו לקלל את הנערים ולאיים עליהם. זו הייתה נקודת פתיחה לליל בלהות. התוקפים רדפו אחרי הישראלים לשטח המלון והחלו ליידות לעברם בקבוקי זכוכית. בהמשך הם הסתובבו בין החדרים, מצוידים ברובי אוויר וחפצים חדים, וניסו לאתר יהודים וישראלים. הנערים ננעלו בחדריהם והחלו לנסות להזעיק עזרה. חלקם אף שלחו הודעות פרידה מצמררות להורים.
נסיבות האירוע, שהתרחש ב־26 ביולי ונכלל בדו"ח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, עדיין לא ברורות באופן רשמי. גורמים מקומיים וגם במשרד התפוצות לא בטוחים שמדובר באירוע אנטישמי ולא בקטטה הדדית. ובכל זאת, המקרה מצטרף למספר הולך ותופח של אירועים אלימים כלפי תיירים ישראלים ויהודים ברחבי העולם.
רק ביום ראשון השבוע הותקפה קבוצה של נערים יהודים וישראלים שהשתתפו במחנה "סיירים אירופה" של תנועת בני עקיבא בבית מלון בסופיה, בירת בולגריה. בפתח המלון הופיעו מקומיים גלוחי ראש, שתועדו מצדיעים במועל יד וקוראים "זיג הייל", וניסו לפרוץ פנימה שוב ושוב. המשטרה המקומית הצליחה לבלום אותם.
מאיר ליוש, סמנכ"ל "הקרן הציונית לישראל", שיתף ברשת X את החוויה של בתו יובל, שהשתתפה במחנה. ליוש קיבל ממנה שיחת טלפון שבה ביקשה בלחש את עזרתו. "זה היה אירוע מלחיץ מאוד", הוא אומר. "היא הייתה במדינה זרה, סביבה צעקות ורעש, ולא היה ברור בזמן אמת איך זה יתפתח. ניסיתי להבין מה קורה ולשמור על רוגע מולה. היה חשוב לי לוודא שהיא עם הקבוצה ושהצוות והגורמים המקומיים מטפלים באירוע, ואכן כך היה. זו הזדמנות להגיד מילה טובה לצוות הנפלא של המחנה, שהרגיע בזמן אמת ודאג לביטחונם של הילדים. המשטרה המקומית שמרה עליהם עד שהגיעו לשדה התעופה למחרת".
בולגריה נחשבת יעד נוח לישראלים וליהודים שומרי מסורת, והעובדה ששיעור ההגירה המוסלמית אליה הוא הנמוך באירופה הופכת אותה ליעד בטוח יחסית. למרות זאת, ליוש הביא בחשבון את המתיחות המורגשת ביבשת. "לפני שהיא נסעה היה ברור לנו שהאווירה באירופה כלפי יהודים וישראלים השתנתה", הוא אומר, "אבל האמת היא שכששולחים ילדה למחנה של בני עקיבא לא מצפים שהיא תיקלע לסיטואציה כזאת".
באירוע אחר בבולגריה הותקפה קבוצה של צעירים ישראלים בני 18 באלימות קשה מצד תיירים בריטים. התוקפים ארבו להם בסמטה צדדית, הפעילו אלימות פיזית קשה והשתמשו בגז פלפל. הישראלים אף דיווחו שנגררו למקום חשוך ונפגעו בצווארם.
"ככלל אנחנו לא רואים עלייה משמעותית דווקא עכשיו", אומר אבי כהן־סקלי מנכ"ל משרד התפוצות, "אבל יודעים להגיד שכרגע הרבה ישראלים נמצאים בחו"ל ולכן יש צבר של אירועים. החיכוך גבוה ואני צופה שאחרי החופש כמות האירועים תרד. יש הסתה בלתי נגמרת ברשתות כלפי ישראל וגם כלפי יהודים. זה הופך כל טריגר קטן להסלמה. המשטרות המקומיות - למשל בבולגריה או במונטנגרו - לא ממהרות להגדיר את זה כאירוע אנטישמי בגלל המורכבות".
יש השלכות להגדרה של אירוע כאנטישימי?
"אין השלכה מדינית, זה בעיקר משפיע על המעורבות של ישראל. ככל שהאירוע חמור יותר אנחנו יותר מעורבים בניסיון לפענח מה קרה שם ולנקוט צעדים. לכן אם הכוחות המקומיים מצהירים שזה אירוע אנטישמי, שיתוף הפעולה יהיה משמעותי, והישראלים יקבלו מעטפת ממדינת ישראל".
ישר לשדה התעופה
דו"חות נוספים של משרד התפוצות מעידים על מקרים דומים גם בפיליפינים, שם תקף תייר ספרדי באופן אלים תייר ישראלי, לוחם מילואים. מוקדם יותר החודש, במונטנגרו, דווח על תקיפה אלימה נגד קבוצה של נערים ישראלים, חלקם תושבי עוטף עזה, בעיר החוף בודווה. הם ישבו בטיילת החוף וסבלו הצקות ממקומיים. כשהללו גילו את מוצאם הם קיללו אותם, הכו בהם בכיסאות ושולחנות, כיבו סיגריה על גופו של אחד מהם, ואף רדפו אחריהם כשניסו להימלט. חלקם נפצעו, ואחד מהם אף איבד את הכרתו.
עמיחי משאלי, בן 18 מהמושב שובה, שב מאותה תקרית עם שני שברים בלסת. "טסנו כמה חבר'ה למונטנגרו, היינו שם שבוע והכרנו עוד ישראלים", הוא משחזר. "קבענו להיפגש במוצ"ש בטיילת החוף בלילה. בשלב מסוים הגיעה חבורה של מקומיים, חמישה בערך, והתחילו להציק לנו. בהתחלה הציקו לבנות, 'בואו תהיו איתנו', ניסו להתחיל איתן. הבנות נפנפו אותם ואז הם התחילו להציק לנו. כשהם הבינו שאנחנו ישראלים הם התחילו לקלל אותנו ולהגיד 'פרי פלסטיין'.
"די התעלמנו מהם. ידענו שזה יכול להסתבך וניסינו כמה שיותר להימנע מעימות. בשלב מסוים הם הלכו, ופתאום חזרו עם 15 מקומיים, הרבה יותר גדולים מאיתנו. ניסו לקלל אותנו, אמרו 'בואו נעשה קרב חמש על חמש'. אמרנו להם שאנחנו לא בעניין. ואז הם עברו אחד אחד והתחילו לצעוק ולאיים עלינו. הבנות צילמו סרטונים והם איימו עליהן שימחקו. תפסו את אחת הבנות בידיים. אחד מהם תקף מישהו מהקבוצה שלנו, חבר שלו ניסה להפריד, ואז כל המקומיים התחילו לתת לו אגרופים לראש והוא נפל והתעלף. ניסינו לעזור לו לקום, והם המשיכו לפוצץ אותו מכות ולהרביץ לכולנו. חטפתי שני אגרופים ללסת ונגרמו לי שני שברים. שכבתי בבית חולים שבוע, עברתי ניתוח ושיקום".
ניסיתם להימלט מהמקום?
"ניסינו מצד אחד לעזור אחד לשני ולהישאר כולם ביחד, ומצד שני לברוח. אבל באותו רגע לא יכולנו לצלצל לאף אחד. בסוף התאספנו בבית חב"ד שעזרו לנו מאוד. עברנו בין כמה בתי חולים אבל הם לא ממש ידעו איך לעזור לנו ולתת לנו טיפול".
חשבתם להגיש תלונה? נעזרתם במשטרה המקומית?
"חשבנו לנסוע ישר לתחנת משטרה, אבל הבנו שהכי טוב לעוף ממונטנגרו כמה שיותר מהר. ברגע שזה יגיע למשטרה, יכולים לקחת את הדרכונים לכל מי שהיה באירוע עד שהמשפט יסתיים. גם אם בסוף מאשימים את המקומיים, יכולים לתקוע אותנו שם להרבה זמן. נסענו ישירות לשדה התעופה, קנינו כרטיסים. השגרירות שלחה מישהו שיעזור לנו לעבור הכול מהר. אני עצמי הייתי עם לסת שבורה, בלי משככי כאבים או טיפול. רק בארץ קיבלתי טיפול. בזמן האירוע כמה חבר'ה ראו שוטר בטיילת וביקשו עזרה. הוא לא הגיע ורק אמר 'תהיו בשקט, אל תפריעו לשכנים ולא יציקו לכם'".
תיארתם לעצמכם שדבר כזה יכול לקרות?
"חשבנו שזה יעד די בטוח לישראלים. אחרי שהיינו שם הבנו שחודש לפני כן היה שם אירוע אנטישמי. יש שם המון ישראלים. מונטנגרו אולי לא בדיוק מדינת עולם שלישי, אבל היא לא מפותחת. אתה לא יודע מה הולך שם, איך מערכת האכיפה עובדת. ידענו רק שמדינות מזרח אירופה נחשבות די בעייתיות. בשנה שעברה טסתי לאומן וראיתי הרבה פעמים שבמעברי גבול הכול שוחד ושחיתות. אתה לא רוצה להתעסק איתם. אתה מבין שזה אתה ועצמך, ואין לך לאן לברוח. מזל שהם לא שלפו סכינים ובקבוקים ושיצאנו רק בנזק הזה, האירוע היה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע".
"מיפוי של התיירות הציונית"
משרד החוץ פרסם לאחרונה את נתוני הפניות שהתקבלו מישראלים בחו"ל בשנה החולפת. מיולי 2025 עד יולי 2026 הועברו מחדר המצב למחלקה לישראלים במצוקה 3,611 פניות – עלייה של כמה מאות מקרים בהשוואה לשנה הקודמת (לא כולל אירועים שלא דווחו). רוב הפניות עסקו באירועי החירום של מבצע "שאגת הארי", והיתר דיווחו על נעדרים ומנותקי קשר או עסקו בנושאים אחרים. מתוך כלל הפניות, 45 מקרים דרשו ליווי וטיפול צמוד של המחלקה.
הדו"ח מדרג את המדינות שמהן הגיע מספר הפניות הגבוה ביותר. במקום הראשון איחוד האמירויות עם 615 פניות, אחריה תאילנד (347), יוון (206), ארצות הברית (202), איטליה (181) וגאורגיה (166). אלה גם המדינות שמככבות בראש רשימת יעדי הקיץ הפופולריים בקרב ישראלים. על פי דו"ח של חברת "פספורטכארד", היעד העיקרי שבו מבלים ישראלים הוא תאילנד; אחד מכל שבעה ישראלים צפוי לבחור בה כיעד לחופשת הקיץ. רבים יבקרו גם ביוון, בקפריסין ובאיטליה. מספר התיירים הישראלים בגאורגיה, למשל, עלה ב־53% בהשוואה לקיץ 2025.
"מדובר בתופעה שלא הייתה מוכרת בהיקפים כאלה בשנים קודמות", אומר אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ, "האירועים שדווחו כוללים תקיפות, יריקות, נאצות, איומים, סירוב לתת שירות, סילוק מבתי מלון וממסעדות וגם קטטות. אלה לא כל האירועים שהתרחשו בעולם, אלא המקרים שהגיעו לטיפול המערך הקונסולרי במשרד החוץ. יש ככל הנראה תת־דיווח, משום שלא כל מי שספג קללה, יריקה או איום פונה לשגרירות. לכן הנתון של 45 דיווחים אינו מדד מלא להיקף התופעה, אבל הוא בהחלט אינדיקציה ברורה לשינוי במציאות ולעומס חדש שמרכז המצב והמערך הקונסולרי במשרד החוץ נדרשים להתמודד איתו".
לדברי יפרח, ההסבר העיקרי לעלייה בהתנכלויות לישראלים גם במדינות שנחשבו אוהדות ובטוחות יחסית, קשור לנתוני ההסתה ברשתות החברתיות. "קיימת פעילות הסתה עקבית ונרחבת במדיה התקשורתית, ובעיקר ברשתות החברתיות, שמאחוריה מדינות וארגונים עוינים לישראל ואף ליהודים, הממנפים את התמשכות המלחמה מאז שבעה באוקטובר. לגל ההסתה העצום מצטרפים ארגונים קיצוניים, אסלאמיסטים ושמאל קיצוני, המלבים את האש ומארגנים פעילויות נגד ישראל וישראלים. השיח הקשה ברשתות החברתיות, פעילות מאורגנת של קבוצות אנטי ישראליות, והעובדה שבחודשי הקיץ יש נוכחות גדולה של תיירים ישראלים ביעדים מסוימים - מגבירים את התופעה. גורמים קיצוניים ואנטישמים קיימים בכל מדינה, כולל במדינות הידידותיות ביותר. לעיתים רבות, תקיפות מתוכננות או ספונטניות של אדם או קבוצה קיצונית אינן מלמדות בהכרח על אופיים של מדינה ותושביה".
לא כל עימות שישראלים מעורבים בו הוא בהכרח תקיפה אנטישמית מכוונת, מבהיר יפרח. "חשוב לזכור שבחלק מהמקרים מדובר בקללות או בהתגרות שהופכות לקטטה הדדית. גם כאשר הצד השני התחיל, לתייר הישראלי אסור להיגרר לעימות, משום שבתוך דקות הוא עלול למצוא את עצמו פצוע, מעוכב או עצור בידי המשטרה המקומית".
אז התייר הישראלי צריך להתנהג בזהירות בכל יעד בעולם, בלי קשר לאופי האוכלוסייה המקומית?
"הזהירות צריכה להיקבע לפי המציאות בשטח ולא לפי ההרכב הדמוגרפי של המדינה. גם במדינה ידידותית מאוד יכולה להתקיים הפגנה אלימה. חשוב להדגיש שאנחנו לא מציעים לישראלים להפסיק לטייל או להסתיר את זהותם באופן גורף. אנחנו בהחלט מציעים להכיר את המלצות המסע שהמשרד מפרסם ומעדכן מעת לעת, ולהפעיל שיקול דעת. לא להבליט סממנים ישראליים בתוך הפגנה או אזור מתוח, לא להיכנס לוויכוחים פוליטיים עם זרים, ולא לפרסם בזמן אמת ברשתות החברתיות את המלון או את מסלול הנסיעה".
אירוע מסוים שהתרחש לאחרונה אומנם לא כלל אלימות פיזית, אך הוא מייצג איום מטריד. ב־19 ביולי דווח באיטליה על טופס מיוחד שהופץ וקרא לציבור לאתר תיירים ישראלים בבתי מלון, במקומות אירוח ובבתי עסק, ולדווח על מיקומם. השאלון נועד ליצור "מיפוי של התיירות הציונית" במדינה.
"לאירוע כזה צריך להתייחס בחומרה רבה, משום שהוא חוצה את הגבול שבין מחאה פוליטית ובין מיפוי בני אדם על בסיס זהותם, והסתה מפורשת או משתמעת לפעול נגדם", מבהיר יפרח. "הרשויות באיטליה פעלו להסרת הטופס לאחר ביקורת חריפה, ועדיין זו נורה אדומה שחשוב לשים לב אליה.
"אנחנו מבחינים בין שלושה סוגי אירועים", מרחיב יפרח. "הסוג הראשון הוא אירוע ספונטני, למשל אדם שומע עברית, מזהה דגל ישראל או חולצה של קבוצה ישראלית, מתפתח ויכוח והוא מידרדר לאלימות. הסוג השני הוא אקטיביזם מאורגן. הפגנות ליד קבוצות ישראליות שהגעתן ידועה מראש, או ליד מלונות ואתרי תיירות שידוע שנמצאים בהם ישראלים. כאן יש תכנון מוקדם, העברת מידע ברשתות וניסיון ליצור לחץ, חסימה או הפחדה. הסוג השלישי, שהוא החמור ביותר, הוא איסוף מידע או סימון ישראלים ויהודים, כמו שראינו באיטליה. עם זאת, לא נכון לקבוע שכל תקיפה בחו“ל היא חלק מרשת מאורגנת או שמתקיים 'ציד ישראלים' בכל יעד. כל אירוע צריך להיבדק לגופו ולפי הראיות".
מקרים כמו אלה שהתרחשו במונטנגרו וכרתים מלמדים שגם במקומות ציבוריים, תייר ישראלי עלול למצוא את עצמו לבד באירוע, לפחות עד שהמשטרה המקומית תתערב. יש לציין שהמשטרות המקומיות, בעיקר במזרח אירופה, הן לא תמיד היעד הנכון לפנייה.
עשה ולא תעשה
אז מה אפשר לעשות במקרה של תקיפה אנטישמית בחו"ל מכל סוג? יפרח מקדיש לתייר הישראלי הסבר מפורט. "הכלל הראשון הוא לא להתווכח ולא לנסות להשיב בכוח, גם אם מקללים אותך וגם אם הדברים מקוממים. המטרה היא לצאת מהאירוע בריא ושלם. אם מזהים התקהלות עוינת יש להתרחק מיד, להיכנס למקום מוגן ומאויש כמו מלון, חנות, מסעדה או תחנת משטרה. אם מדובר בקבוצה, יש להישאר יחד ולא להתפזר. במקרה של סכנה מיידית יש להזעיק את המשטרה המקומית. באיחוד האירופי מספר החירום הוא 112.
"יש לדווח גם להנהלת המלון או למארגן הנסיעה ולבקש מהם לשמור את צילומי מצלמות האבטחה. לאחר שהסכנה חלפה, חשוב לתעד: צילום של הפציעות והנזק, כתובת מדויקת, שעה, תיאור התוקפים, שמות עדים ומספר התלונה במשטרה. לא להסתפק בפרסום ברשת החברתית. תלונה רשמית היא שמאפשרת לרשויות לפעול. במקביל יש לפנות באופן מיידי לנציגות ישראל במדינה או לחדר המצב של משרד החוץ, הפעיל 24 שעות ביממה. אפשר להגיע אליו בלחיצה אחת באפליקציית משרד החוץ TravIL".
ואחרי כל האזהרות והעצות להימנעות מהיתקלויות לא נעימות, יפרח מבקש להרגיע. "המסר שלנו למטיילים הוא לא להיכנס לחרדה ולא להפסיק לטייל, אלא לטייל בצורה מודעת. רוב הישראלים בחו"ל מסיימים את חופשתם בלי אירועים, אבל המציאות כיום מחייבת יותר ערנות, איפוק ודיווח מהיר ומסודר כאשר מתרחש אירוע. אני ממליץ לכל ישראלי שמתכנן נסיעה לחו"ל להוריד מראש את אפליקציית משרד החוץ, בדיוק כפי שעושים ביטוח נסיעות לפני הטיסה. האפליקציה מרכזת את אזהרות המסע, ההמלצות העדכניות לכל מדינה ופרטי הנציגויות הישראליות, וכוללת אפשרות לחיוג מהיר למרכז המצב של משרד החוץ. אני מציע גם להורים לוודא שילדיהם מורידים את האפליקציה לפני נסיעה עצמאית לחו"ל. זו פעולה פשוטה שיכולה לחסוך זמן יקר ולסייע במקרה חירום".
עוד כתבות בנושא
