סין ממשיכה לצמוח. היא משקיעה מיליארדי דולרים בטכנולוגיות אסטרטגיות, מרחיבה את יכולותיה בתחומי הבינה המלאכותית, האנרגיה והביטחון, ובמקביל פועלת לבסס עוד יותר את מעמדה ככוח מרכזי בעיצוב הסדר הבינלאומי החדש. אלא שמתחת לתדמית של עוצמה, יציבות ותכנון ארוך טווח מסתתרת בעיה פנימית עמוקה: שוק העבודה, ובעיקר הקושי הגובר של צעירים להשתלב בו, למצוא עבודה יציבה ולבנות לעצמם מסלול חיים כלכלי וחברתי.
הנתונים שפרסמה הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין מצביעים לכאורה על שיפור מסוים, אך במידה רבה מדובר בשיפור חלקי בלבד, שאינו מצליח להסתיר את הבעיה המבנית שמתחת לפני השטח. ביוני 2026 ירד שיעור האבטלה העירונית בקרב צעירים בני 16 עד 24 שאינם סטודנטים ל־14.9%: ירידה של 0.7 נקודת אחוז לעומת מאי, וזה החודש השלישי ברציפות שבו נרשמת ירידה. גם בקרב בני 25 עד 29 נרשם שיפור קל, ושיעור האבטלה בקבוצה זו עמד על 7.1%.
עבור השלטון בבייג'ינג, מדובר בנתונים שמאפשרים להציג תמונה של התאוששות הדרגתית בשוק העבודה ולהדגיש מגמה חיובית לאחר תקופה ממושכת של חולשה. אלא שהמספרים האלה לא באמת מצליחים להעלים בעיה שהפכה בשנים האחרונות למבנית ומושרשת הרבה יותר. ההאטה בקצב הצמיחה, משבר הנדל"ן המתמשך, החולשה בצריכה הפרטית ובעיקר מהפכת הבינה המלאכותית מקשים יותר ויותר על צעירים להיכנס לשוק העבודה כפי שתכננו בתקופה הלימודים.
הכי מעניין
סין, המשבר של הדור הצעיר | צילום: AFP
הסאות' צ'יינה מורנינג פוסט דיווח כי הירידה שנרשמה בחודש יוני נבעה במידה רבה מהתאוששות עונתית בגיוס עובדים לאחר ראש השנה הסיני ומהתגברות הפעילות בענפי השירותים - ממסחר ומסעדנות ועד תחבורה, לוגיסטיקה וטכנולוגיית מידע. במילים אחרות, חלק מהשיפור נובע מגורמים עונתיים ולא בהכרח משינוי עמוק במבנה שוק העבודה. לכן, אף שהנתונים האחרונים מעניקים לבייג'ינג מעט מרווח נשימה, התמונה עלולה להחמיר מחדש כבר בשבועות ובחודשים הקרובים.
הסיבה המרכזית לכך היא גל עצום נוסף של צעירים שעומד להיכנס לשוק העבודה. במהלך הקיץ צפויים להצטרף עוד 12.7 מיליון בוגרי אוניברסיטאות טריים: המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בתולדות סין, וכ־4% יותר מאשר בשנה שעברה. מדובר בדור שלם של צעירים משכילים שנכנס לשוק שכבר כיום מתקשה לספק די משרות איכותיות לבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה. המהלך עלול להגדיל שוב את התחרות על כל משרה ולהוביל לעלייה מחודשת בשיעורי האבטלה בחודשים יולי ואוגוסט.
אבל זה לא הכול. לצד המספר העצום של בוגרים חדשים, משתנה גם אופיו של שוק העבודה עצמו. הכלכלנית שאן הוי מגולדמן זאקס ציינה כי הבינה המלאכותית כבר מצמצמת את הביקוש לשורה ארוכה של משרות בתחומי המנהל - בדיוק אותן משרות ששימשו במשך שנים שער הכניסה הטבעי של בוגרי אוניברסיטאות לעולם התעסוקה. אלה תפקידים שבעבר אפשרו לצעירים לצבור ניסיון, להתקדם בהדרגה ולבנות קריירה, וכעת חלקם עוברים אוטומציה, מצטמצמים או נעלמים.
המפלגה הקומוניסטית של סין | צילום: AFP
המגמה הזו אמנם אינה ייחודית לסין, והיא מורגשת כיום בשווקים רבים בעולם, אך במקרה הסיני היא מתרחשת בתנאים מאתגרים במיוחד. הכלכלה כבר אינה צומחת בקצבים שאפיינו אותה בעבר, השכר עולה באיטיות רבה יותר, חברות רבות נזהרות מגיוסים חדשים, ובמקביל מספרם של בוגרי האוניברסיטאות ממשיך לעלות. התוצאה היא פער הולך ומתרחב בין מספר הצעירים המשכילים שמחפשים עבודה לבין מספר המשרות המתאימות לכישוריהם ולציפיותיהם.
ובכן, מאחורי הנתונים הרשמיים מסתתרת, לפי כלכלנים, בעיה עמוקה אף יותר. רבים מהם סבורים ששיעור האבטלה בפועל גבוה באופן ניכר מהנתון הרשמי והמדאיג בפני עצמו שמפרסמות הרשויות. דייוויד דאוקווי לי, פרופסור באוניברסיטת צינגחואה, מעריך כי אם משתמשים בהגדרה רחבה יותר של אבטלה ומתחשבים גם במי שנמצאים בשוליים של שוק העבודה, שיעור האבטלה בפועל עשוי להגיע ל־10.2% מכלל כוח העבודה. נתון שלא ניתן להתעלם ממנו.
לדברי לי, גם הירידה בהשקעות בנכסים קבועים שנרשמה במהלך 2025 ובחודשים הראשונים של 2026 היא אירוע חריג ביותר בקנה המידה הסיני. במשך עשרות שנים התבססה הכלכלה בבייג'ינג במידה רבה על השקעות אדירות בתשתיות, נדל"ן, תעשייה וייצור, ולכן ירידה בתחום הזה נחשבת סימן מטריד במיוחד. לכך מצטרף חוסר איזון הולך ומחריף בין סוגי ההכשרה שהצעירים מקבלים באוניברסיטאות לבין הביקוש בפועל מצד החברות והמעסיקים.
סין: תערוכה טכנולוגית בבייג'ינג | צילום: AP
אחת הדוגמאות הבולטות לפער הזה היא תאגיד הגרעין הלאומי של סין (China National Nuclear Corporation), ענקית אנרגיה גרעינית בבעלות המדינה. בתחילת 2025 קיבל התאגיד יותר מ־1.19 מיליון מועמדויות על פחות מ־8,000 משרות פנויות - כלומר, כמעט 150 מועמדים על כל משרה. הנתון הזה ממחיש את עוצמת התחרות על משרות איכותיות ויציבות בסין, ובמיוחד על תפקידים בגופים ממשלתיים ובחברות גדולות, המציעים ביטחון תעסוקתי ותנאים טובים יחסית.
והלחץ הזה לא נשאר בתוך שוק העבודה בלבד: ההשפעה שלו מורגשת בכלכלה הסינית כולה. לפי רויטרס, חולשת שוק העבודה היא אחד המכשולים המרכזיים בפני האסטרטגיה של בייג'ינג להמריץ מחדש את הצריכה המקומית ולאזן את מודל הצמיחה הסיני, שעדיין תלוי במידה רבה מדי בהשקעות וביצוא. הקשר בין תעסוקה לצריכה הוא ישיר. מי שמתקשה למצוא עבודה יציבה, חושש מפיטורים או אינו יודע מה תהיה הכנסתו בעוד שנה, נוטה מטבע הדברים לחסוך יותר ולהוציא פחות.
בכך מתגבר אחד האתגרים הגדולים של הכלכלה הסינית בשנים האחרונות: צריכה פרטית חלשה, שמקשה על הממשלה להפחית את התלות ביצוא ולהעביר חלק גדול יותר מהצמיחה לביקוש פנימי. התהליך הזה מזין גם את הלחצים הדפלציוניים שמדאיגים את הרשויות זה זמן רב. צעירים חוסכים יותר, קונים פחות ודוחים החלטות כלכליות משמעותיות. יותר ויותר מהם דוחים רכישת דירה, נישואים והבאת ילדים לעולם - לא רק בשל שינויים תרבותיים וחברתיים, אלא גם בגלל חוסר הביטחון הכלכלי.
רחוב קניות מרכזי בבייג'ינג | צילום: גטי אימג'ס
במקביל, גובר מספרם של מי שנאלצים להסתפק בעבודות זמניות, חלקיות או לא יציבות. התוצאה היא שמיליוני בוגרי אוניברסיטאות מוצאים את עצמם עובדים בפלטפורמות למשלוחי מזון, בשירותים דיגיטליים או בעבודות אחרות שאינן תואמות בהכרח את השכלתם ואת יכולותיהם. רבים מהם משתכרים פחות מכפי שציפו כאשר החלו את לימודיהם, ולעיתים גם מתקשים לראות אופק ברור להתקדמות מקצועית או לעלייה משמעותית בשכר - לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הבינוני והארוך.
בנוסף, האוטומציה והבינה המלאכותית ממשיכות להחליף שורה של תפקידים מסורתיים, במיוחד בתחומים משרדיים ובמשרות התחלתיות, ואילו חלק מתעשיית הייצור הזולה עובר למדינות אחרות באסיה שבהן עלויות העבודה נמוכות יותר. זהו משבר שפוגע בראש ובראשונה בצעירים, אך השלכותיו רחבות הרבה יותר וחורגות מנתוני האבטלה, השכר והצמיחה: בהדרגה הוא מתחיל להשפיע גם על מערכת היחסים שבין הדורות הצעירים לבין המדינה הסינית עצמה.
בשנים האחרונות, כפי שציין מכון המחקר Asia Society, התפשט בסין המושג "אינבולוציה" - מונח שמבטא את התחושה שלפיה צעירים נדרשים להשקיע יותר ויותר, ללמוד יותר, לעבוד קשה יותר ולהתחרות בתנאים הולכים ומחמירים, מבלי שכל ההשקעה הזאת מתורגמת בהכרח להזדמנות ממשית להתקדמות כלכלית או חברתית. עבור דור שגדל בתקופה שבה סין נהנתה מצמיחה מהירה וכמעט חסרת תקדים, התחושה הזאת צורבת ומשמעותית במיוחד.
מבט על כיכר טיאן אן מן, מרכז העיר בייג'ינג | צילום: שאטרסטוק
מבחינת המפלגה הקומוניסטית, הסיכון אינו כלכלי בלבד, אלא גם חברתי ופוליטי. במשך עשרות שנים נשענה הלגיטימציה של השיטה הסינית על הבטחה פשוטה: השלטון יספק יציבות, יבטיח צמיחה מתמשכת וישפר בהדרגה את רמת החיים, כך שכל דור יוכל לחיות טוב יותר מזה שקדם לו. ההבטחה הזאת הייתה לאחד היסודות המרכזיים של החוזה הלא כתוב בין המפלגה לבין הציבור. כל עוד הכלכלה צמחה במהירות, היה קל יותר לשמר את האמון במערכת ולהצדיק את המשך שלטונה של המפלגה.
אבל אם דור שלם של צעירים משכילים יתחיל להרגיש שהוא עובד קשה יותר, לומד יותר ומתחרה בתנאים קשים יותר - ובכל זאת מתקשה להגיע לרמת החיים שלה ציפה - הבעיה של בייג'ינג כבר לא תסתכם באבטלה גבוהה. אם התהליך הזה יעמיק ויתמשך לאורך זמן, הוא עלול לערער לא רק את היציבות החברתית והכלכלית של סין, אלא גם את עצם יסודות הלגיטימציה של המפלגה הקומוניסטית - ובתרחיש קיצוני, אף לאיים על המשך שלטונה.
עוד כתבות בנושא
