קישור לפתיחה, טופס למילוי ולחיצה על "שליחה". כך יצא לדרך קמפיין מקוון שקרא לתעד את נוכחותם של ישראלים ויהודים בבתי מלון, במקומות אירוח ובעסקים ברחבי איטליה. השאלון, שהופץ בקבוצות צ'אט, נועד ליצור "מיפוי של התיירות הציונית" במדינה. הפרשה נחשפה בעיתון האיטלקי "ליברו" ועוררה בתוך זמן קצר סערה ציבורית חריפה. פחות מיממה לאחר הפרסום, כבר נעלם הטופס מהרשת.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מתפרסמות באיטליה רשימות שחורות בעלות גוון אנטישמי. לאחר טבח 7 באוקטובר, פרסמה המפלגה הקומוניסטית החדשה של איטליה רשימה של יהודים איטלקים, ובהם דמויות מוכרות מהפוליטיקה, מהתקשורת ומעולם העסקים. ברשימה הוגדרו אותם אישים "סוכנים ציוניים", ונכתב כי הם ראויים ל"גינוי ולמאבק" בשל תמיכתם בישראל.
הרשימה, שכותרתה הרשמית הייתה "ארגונים וסוכנים ציוניים באיטליה", כללה יותר מ־150 שמות, שחולקו לקטגוריות. בין היתר הופיעו בה חברות מענפי הפיננסים, התעשייה, הטכנולוגיה והביטחון, ובהן מפעלי ים המלח, אלקטרה, סודהסטרים ואלביט מערכות. אלא שהפעם נדמה כי היוזמה החדשה לסימון תיירים יהודים וישראלים, זעזעה אף יותר את דעת הקהל המקומית.
הכי מעניין
דגלי איטליה ופלסטין | צילום: שוטרסטוק
סגן מזכיר המדינה אלסנדרו מורלי אמר כי נחרד מ"השאלון הנורא, הקורא לדווח על המקומות שבהם נמצאים יהודים", והוסיף כי "אני מוכן להגיש תלונה נגד אלמונים, משום שאסור לאחראים להישאר ללא עונש. האווירה המחרידה הזאת, שמחזירה אותנו לימים האפלים של הנאציזם והפשיזם באיטליה, אינה מתקבלת על הדעת - ולעולם לא תתקבל".
הוא לא היה היחיד. אפילו בשמאל, שלשם שינוי התעורר מתרדמתו, גינו "בכל התוקף" את שאירע. גם ויקטור פדלון, נשיא הקהילה היהודית ברומא, הביע בהודעה רשמית זעזוע עמוק מהקמפיין. "הרעיון של מיפוי 'התיירות הציונית' ברשת הוא פשוט מחריד", כתב. "אנו שבים ומתריעים מפני ההידרדרות האנטישמית גם בארצנו, וקוראים לרשויות ולחברה האזרחית להוסיף ולעמוד על המשמר".
הפגנה פרו פלסטינית בדואומו, מילאנו, איטליה | צילום: EPA/MATTEO CORNER
הפגנה פרו פלסטינית מול אוניברסיטה באיטליה | צילום: EPA/RICCARDO ANTIMIANI
גבר אוחז בדגל פלסטין במהלך הצעדה לציון יום השחרור ה-81 לציון סיום הכיבוש הנאצי-פשיסטי באיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה | צילום: AFP
וואלקר מגנאג'י, נשיא הקהילה היהודית במילאנו, אמר כי היוזמה "מחזירה לזיכרון תקופות שחשבנו שכבר הותרנו מאחור". לטענתו, "אז היו אלה רשימות ומאגרי מידע, והיום זהו טופס מקוון, שדווקא בשל הקלות שבה אפשר לשתף אותו עשוי להגיע בתוך זמן קצר למספר עצום של אנשים. הדבר עלול להיות מסוכן מאוד, ועל מערכת המשפט להתערב".
האירוע החריג מצטרף לתמונה מדאיגה ורחבה יותר של חשש גובר לביטחונם של ישראלים בחו"ל. על פי נתוני משרד החוץ, בשנה האחרונה פנו עשרות אזרחים ישראלים לקבלת סיוע קונסולרי בעקבות גילויי עוינות שנקשרו לזהותם הלאומית או הדתית. בין היתר תועדו תקיפות, עלבונות, סירוב להעניק שירות והרחקה מבתי מלון, ממסעדות וממקומות בילוי.
"אנו שבים ומתריעים מפני ההידרדרות האנטישמית גם בארצנו, וקוראים לרשויות ולחברה האזרחית להוסיף ולעמוד על המשמר"
באדיבות המצולם | ויקטור פדלון
הנתונים קשים ולא מותירים מקום לספק: בין חודש יולי 2025 לחודש יולי 2026 פנו 45 ישראלים למחלקה לישראלים במצוקה במשרד החוץ בעקבות מקרי אפליה או אלימות. ובכן, איטליה נמנית היום עם המדינות שבהן נרשם מספר גבוה במיוחד של פניות לסיוע קונסולרי, עם 181 דיווחים, לצד איחוד האמירויות, תאילנד, יוון, ארצות הברית וגאורגיה.
ברשויות בישראל מציינים כי בכמה מדינות הותקפו אזרחים או סומנו כמטרה לאחר שזוהו כישראלים, בין היתר בשל סממנים גלויים של זהותם. הנתונים הללו הם חלק מפעילותה הכוללת של הרשת הקונסולרית הישראלית, שטיפלה בשנה האחרונה ביותר מ־375 אלף פניות ומקרים, ובהם הנפקת מסמכי נסיעה, מקרי חירום רפואיים, איתור נעדרים, מעצרים וסוגים נוספים של סיוע לישראלים בחו"ל.
נתב"ג | צילום: יוסי זליגר
לכן, עצם הזעזוע מ"מיפוי התיירות הציונית" הוא כבר הישג מסוים. זהו הזעם שמונע מהאדישות להשתלט. כעת נותר לקוות שמשטרת הסייבר תחקור את הפרשה לעומק, שכן זהו עניין שאסור להעלים מסדר היום בלחיצת כפתור ולהמשיך הלאה כאילו לא אירע דבר. ובכל זאת, העובדה שכיום, בניסיון להיכנס לאותו קישור מביש, נפתח דף של גוגל ריק - היא כבר תוצאה.
המשימה הקשה באמת תהיה להסביר למי שמילא את הטופס מתוך מחשבה שמדובר במחאה פוליטית לגיטימית - מדוע מדובר בחציית קו מסוכנת. זהו, למעשה, אחד האתגרים הגדולים של העידן הנוכחי: ללמד את ההבדל העמוק שבין ביקורת לבין שלילת הלגיטימיות, בין מחאה לבין סימון בני אדם, בין דיון לבין ביטוח, ובין ויכוח פוליטי לבין רדיפה.
עוד כתבות בנושא
