מהזאד אזרי נאלצת לבחור בין אוכל לתחבורה, בין שיעורי אנגלית למשקפיים חדשים. חמשת חודשי המלחמה עם ארה"ב גובים מחיר כלכלי כבד מתושבי איראן.
אזרי, שעובדת בחנות קטנה בטהרן, מספרת כי נאלצה לדחות רכישות שגרתיות ולוותר על הנאות קטנות כמו ישיבה בבית קפה. המחירים המאמירים, הלקוחות המתמעטים והלחימה המתמשכת מכבידים יותר ויותר על תקציבי משקי הבית.
"אני חייבת לוותר על דברים מסוימים כדי שאוכל להרשות לעצמי דברים אחרים", אומרת אזרי בת ה־21, "אם אני מזמינה פעם אחת נסיעה בסנאפ (אפליקציה להזמנת נסיעות - ר"ח), לא אוכל להרשות לעצמי ארוחת צהריים באותו היום. אם אחליף את העדשות במשקפיים, לא אוכל ללכת לחוג שלי".
הכי מעניין
בשביל איראנים רבים החלטות כאלה הפכו לחלק משגרת היומיום. הכלכלה האיראנית, שסובלת כבר עשרות שנים מעיצומים בינלאומיים, ספגה מכה נוספת בעקבות המלחמה שפרצה ב־28 בפברואר בין איראן לארה"ב ולישראל.
דאוד, ירקן בן 23, מספר כי ויתר על חופשות וצמצם את המפגשים עם חבריו בסופי שבוע, משום שאינו יכול עוד לעמוד בהוצאות. "פעם היינו נוסעים מדי פעם עם חברים לצפון איראן. היום אנחנו כבר לא באמת יכולים לנסוע לשום מקום", הוא אומר בחנותו שבצפון טהרן.
בשביל פהימה בת ה־29, שעובדת בשתי משרות, ארוחה במסעדה הפכה למותרות שנמצאים מחוץ להישג ידה. "לפני המלחמה אהבתי ללכת לקולנוע, לאכול בחוץ או להזמין אוכל איטלקי. מאז הכול הפך למאבק הישרדות", היא אומרת.
כל התפתחות דיפלומטית עוררה לזמן קצר תקווה לחזרה לשגרה ולהתאוששות כלכלית. כך היה לאחר הפסקת האש ב־8 באפריל, וגם לאחר החתימה על מסגרת לשיחות שלום ב־17 ביוני. אלא שבכל פעם התפוגגה התקווה במהירות כשהלחימה התחדשה. "בכל פעם שיש הפסקת אש השוק מתחיל להתאושש - ואז מודיעים שתהיה מלחמה, או שתוקפים מקום כלשהו, ושוב חוזרים לאותו הסיפור", אומרת אזרי.
בכירי המשטר באיראן שבים ומדברים על אסטרטגיית "כלכלת ההתנגדות", שקידם לראשונה המנהיג העליון המנוח עלי חמינאי בשנת 2010, במטרה לצמצם את תלותה של איראן בעולם החיצון. המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, קרא בחודש מאי במסר כתוב לחברי הפרלמנט לקדם חקיקה שתתמוך בכלכלת ההתנגדות ותקל את הלחץ הכלכלי.
עוד כתבות בנושא
"הכלכלה האיראנית הסתגלה למשברים רבים ופיתחה יכולת עמידה", אומר הכלכלן בהנאם סמאדי מטהרן, "אבל לעמידות הזאת היה מחיר". לדבריו, משקי הבית שילמו את המחיר בשחיקת כוח הקנייה, העסקים מתמודדים עם עלייה בהוצאות התפעול, והממשלה הגדילה את ההוצאה הציבורית בניסיון למנוע מהכלכלה להתרסק.
שיעור האינפלציה ב־12 החודשים שהסתיימו ב־22 ביולי הגיע ל־66 אחוזים, לעומת 46 אחוזים ב־12 החודשים שהסתיימו ב־19 בפברואר. במקביל צנח שער הריאל ל־1.88 מיליון ריאל לדולר, לעומת 1.65 מיליון ריאל לפני פרוץ המלחמה.
הכלכלה האיראנית מתמודדת כבר שנים עם אינפלציה כרונית ועם היחלשות המטבע, בעיקר בשל העיצומים שהוטלו על המדינה. "השאלה המרכזית היא כמה זמן העמידות הזאת יכולה להימשך", אומר סמאדי.
אחת הדרכים שפיתחו אנשי עסקים איראנים כדי להתמודד עם המצוקה היא הרחבת האפשרות לשלם בתשלומים כמעט על כל דבר - ממוצרי מזון ועד חשבונות רפואיים. לדברי סמאדי, פריסת התשלומים מסייעת לעסקים לשפר את תזרים המזומנים שלהם ולמשקי הבית לפזר את ההוצאות לאורך זמן.
אולם לדבריו, אין מדובר בפתרון אלא רק בדרך "לקנות זמן". "רמת החיים יורדת במידה ניכרת", הוא אומר, משום שההכנסות בקושי מספיקות לצרכים הבסיסיים. אחסאן, בעל מכולת בטהרן, מזהה את המצוקה בסלי הקניות של לקוחותיו. "על השולחנות יש פחות ופחות אוכל", הוא אומר.
אף שהעסקים מרחיבים את אפשרויות התשלום, איראנים רבים אומרים כי קשה במיוחד לממן רכישות גדולות. "כל החלומות שהיו לנו, לקנות בית או מכונית, מתרחקים מאיתנו יותר ויותר בכל יום", אומר אמיר רזא, איש תחזוקה בן 23, "כרגע אנחנו רק מנסים לגמור את החודש".
עוד כתבות בנושא
