במשך שנים התנצלה הכנסייה האנגליקנית על ההיסטוריה הכואבת והעקובה מדם שלה ביחסיה עם העם היהודי. הכנסייה הכירה בכך שהתנהלותה תרמה ליצירת אקלים שבו יהודים הודרו, הושמצו ונרדפו. היא התנצלה על החוקים האנטי־יהודיים מימי הביניים, הביעה חרטה על מאות שנים של בוז תיאולוגי ופעלה לקידום פיוס עם הקהילה היהודית בבריטניה.
אלא שלמרות ההתנצלויות הללו, הכנסייה הצביעה לאחרונה בעד הענקת מעמד ומשקל למסמך המקדם אנטישמיות ושנאה כלפי יהודים וכלפי הציונות. ברוב מוחץ הצביע הגוף המנהל של הכנסייה, המורכב מבישופים, אנשי כמורה ונציגי ציבור, בעד הבאת המסמך "קאירוס פלסטין II" לדיון ברחבי הכנסייה.
המסמך מציג את ישראל כמיזם גזעני וקולוניאליסטי ומייחס "רצח עם" לעצם הקמתה של מדינת ישראל. בית הבישופים אישר את ההצעה ברוב של 25 מול אפס, עם חמישה נמנעים. בית הכמורה תמך בה ברוב של 115 מול 20, ובית נציגי הציבור אישר אותה ברוב של 113 מול 27.
הכי מעניין
מפגינים יהודים בלונדון נגד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, על שאינו עושה מספיק כדי להגן על הקהילה היהודית בבריטניה מפני פיגועים ואנטישמיות | צילום: AFP
הצביעות של הכנסייה זועקת לשמים. הצבעת הסינוד היא התנערות בוטה מהחלטת הכנסייה משנת 2018 לאמץ את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, IHRA. הגדרה זו כוללת כדוגמה לאנטישמיות את הטענה שעצם קיומה של מדינת ישראל הוא מיזם גזעני. למרבה הצער, זה בדיוק המסר של "קאירוס פלסטין II".
המסמך מכריז כי מדינת ישראל היא מיזם גזעני וקולוניאליסטי, הכרוך ברצח עם מראשיתו. ההחלטה לקדם את "קאירוס פלסטין II" שופכת שמן על מדורת האנטישמיות ההולכת ומתפשטת סביב הקהילה היהודית בבריטניה. בשנת 2022 תיעדה ממשלת בריטניה 1,662 תקריות אנטישמיות. בשנת 2024 המספר כמעט שולש.
באקלים הנוכחי נדרשים בתי הכנסת בבריטניה לנקוט אמצעי אבטחה חסרי תקדים. בתי ספר יהודיים נראים כמתחמים מבוצרים. בתי עסק בבעלות יהודית הושחתו. סטודנטים יהודים מסתירים את זהותם בקמפוסים. משפחות חושבות פעמיים לפני שהן חובשות כיפה או עונדות מגן דוד בפומבי. בהפגנות נשמעות הצהרות תמיכה גלויות בארגוני טרור, לצד קריאות להשמדת ישראל.
הפגנה בלונדון נגד אנטישמיות | צילום: Getty Images
ברגעים כאלה הציבור הבריטי רשאי לצפות ממנהיגיו להפגין בהירות ונחישות. אלא שבמקום להתייצב באופן חד־משמעי נגד האנטישמיות, הנהגת הכנסייה העניקה למסמך סמכות מוסרית ולגיטימציה. בפועל, הכנסייה סיפקה עידוד נוסף לשנאת יהודים בבריטניה.
בעבר הצמיחה בריטניה מנהיגים שהבינו כי ההגנה על זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית היא מדיניות נכונה וגם חובה מוסרית. יותר מרבע מאה לפני הקמת מדינת ישראל הכריז וינסטון צ'רצ'יל: "אני מאמין שהקמתו של בית לאומי יהודי בארץ ישראל תהיה ברכה לעולם כולו, ברכה לאימפריה הבריטית וברכה לעם היהודי עצמו". היכן נמצאים כיום יורשיה של מנהיגות צ'רצ'יל?
השלכות ההצבעה של מנהיגי הכנסייה חורגות הרחק מעבר לעולם התיאולוגיה. הכנסייה האנגליקנית היא הכנסייה הממוסדת של בריטניה, ו־26 מהבישופים שלה מכהנים בבית הלורדים בתור "הלורדים הרוחניים". הם משתתפים בדיונים, משפיעים על חקיקה ומצביעים עליה. הם מעצבים את השיח הלאומי בבריטניה בנושאי מדיניות חוץ, זכויות אדם ומשפט בינלאומי.
הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות. | צילום: EPA
הבישופים שהצביעו פה אחד בעד קידום המסמך האנטישמי מכהנים בפרלמנט ומשפיעים על החקיקה מכוח סמכותם הדתית. המלך צ'רלס השלישי הוא המושל העליון של הכנסייה האנגליקנית. המלך התבטא פעמים רבות בזכות סובלנות, כבוד הדדי והמאבק בשנאה. בינואר 2025, בטקס לציון 80 שנה לשחרור אושוויץ, הזהיר המלך מפני "התעוררותה המסוכנת של האנטישמיות" וקרא לכולנו "לעולם לא לעמוד מנגד לנוכח אלימות ושנאה".
במאי 2026 הכריז המלך במפורש כי ממשלת בריטניה "תנקוט צעדים דחופים למאבק באנטישמיות ולהבטחת ביטחונן של כל הקהילות". המלך אינו יכול לשתוק כעת, כאשר הכנסייה שבראשה הוא עומד נוטשת את העקרונות שהציג במאבק נגד האנטישמיות. אסור למלך להיות "עומד מן הצד". עליו לנקוט "פעולה דחופה" ולהשמיע ביקורת פומבית על הצבעתו המבישה של הסינוד. עליו להמשיך להוביל את הכנסייה בחזרה למקומה הראוי כמוסד מוסרי המתנגד לאנטישמיות.
גם מדינת ישראל חייבת לפעול, ובעוצמה רבה יותר, באמצעות הדיפלומטיה הציבורית. שגרירות ישראל בבריטניה כבר פרסמה גינוי ל"קאירוס II", הגדירה אותו "טקסט מטריד ביותר השולל את הלגיטימיות של מדינת ישראל" והזהירה כי ההמלצה לקדם אותו עלולה ליצור "סביבה סובלנית יותר כלפי אנטישמיות".
שריפה בסופרמרקט הכשר בלונדון, לפני כחודשיים | צילום: AFP
נוסף על כך, הממונה על השגרירות, דניאלה גרודסקי אקשטיין, השתתפה בפגישה ישירה עם הארכיבישופית מקנטרברי, דיים שרה מולאלי. במהלך הפגישה טענה גרודסקי אקשטיין במפורש כי המסמך מוחק את ההיסטוריה היהודית ומקדם נרטיב מעוות מיסודו.
אולם ישראל ובעלות בריתה חייבות לעשות יותר. עליהן להדגיש כי "קאירוס II" מפר את הגדרת האנטישמיות של IHRA, שאומצה בידי הכנסייה עצמה. עליהן לדרוש שכל דיון במסמך ילווה בהכשרה מחייבת לעמידה בעקרונות IHRA. עליהן לתמוך בתנועות נוצריות פרו־ישראליות, דוגמת "המשלחת הנוצרית נגד קאירוס II", תנועת נגד בהובלת כמרים ותיאולוגים מבריטניה שדחו בפומבי את המסמך והגדירו אותו "בלתי מדויק, חד־צדדי ומסוכן".
כמו כן, עליהן לחשוף את הקיצוניות של "קאירוס II", לרבות הצדקת מתקפות 7 באוקטובר בטענה כי הן "נולדו מתוך עשרות שנים של עוול". כך ניתן יהיה להבהיר לציבור המתפללים הרחב כי המסמך חורג הרחק מעבר לדאגה כנסייתית שוחרת שלום. עו"ד מייקל ארנשטיין הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין האמריקאי Ehrenstein|Sager, המתמחה במשפט מסחרי, בליטיגציה מורכבת ובבוררות בינלאומית בסכסוכים עתירי סיכון.
עוד כתבה בנושא
