האם ספרד וצרפת יכלו לעשות יותר כדי למנוע את השרפות שהחריבו, וממשיכות להחריב, אלפי דונמים של יערות, מסכנות את לוחמי האש ומאלצות את הרשויות לפנות המוני תושבים בעיצומה של עונת התיירות? לדעת האופוזיציה ורוב הציבור בשתי המדינות, התשובה היא כן. איש אינו מטיל ספק בהשפעתם של שינויי האקלים. השאלה היא עד כמה נערכו הממשלות לתרחיש שכבר אינו חדש או בלתי צפוי.
שרפות הענק אינן עוד אירוע חירום חריג, אלא תופעה קבועה החוזרת מדי שנה, על רקע טמפרטורות שיא, בצורות ממושכות ויערות הנעשים פגיעים יותר ויותר. ספרד היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לפער בין ההבטחות הגדולות לבין הצעדים שננקטו בפועל. בחודש מאי הכריז ראש הממשלה הסוציאליסטי פדרו סנצ'ס על "הגיוס הגדול ביותר של המדינה" בתולדות ספרד למאבק בשרפות היער.
מטוסי כיבוי נלחמים באחת משרפות הענק בספרד, יולי 26' | צילום: AFP
כבאים נאבקים באחת משרפות הענק בספרד, כ-50 ק"מ ממדריד. יולי 26' | צילום: AFP
שרפה בחבל ג'ירונד בצרפת, יולי 26 | צילום: AFP
אחת משרפות הענק בצרפת, יולי 26 | צילום: (FILES) Residents on their bicycle look at smoke rising behind a residential area during a wildfire near Lege-Cap-Ferret, southwestern France on July 23, 2026. France has been battered by three heatwaves since May as part of increasingly common extreme weather episodes linked to climate change, causing thousands of excess deaths and fuelling wildfires. (Photo by JULIEN DE ROSA / AFP)
התוכנית השאפתנית התבססה על חמישה נדבכים מרכזיים: הגדלת המשאבים והציוד, שיפור התיאום בין מוסדות המדינה, שימוש באמצעי מניעה מתקדמים, הגברת המודעות הציבורית ושיפור דחוף בתנאי עבודתם של צוותי הכיבוי. אלא שכעבור חודשיים, בעוד השרפות מכלות שדות, חורשות, הרים, בתים וחוות, התוכנית שעליה הכריז סנצ'ס בחגיגיות עדיין לא יצאה לפועל.
הכי מעניין
הפער בין ההבטחות לבין הביצוע ניכר בהיקף הציוד שהובטח. לפי העיתון הספרדי לה רסון, ראש הממשלה התחייב להעמיד לרשות מערך הכיבוי יותר מעשרה מטוסים אמפיביים, ערכת כיבוי חדשה המותאמת למטוסי A-400M, ארבעה מסוקי צ'ינוק ושני מסוקי קוגר. עוד התחייב לרכוש שבעה מטוסי DHC-515 חדשים במסגרת התוכנית התעשייתית והטכנולוגית של משרד ההגנה.
וזה לא הכול: לכך היו אמורים להתווסף 20 מיליון אירו ממשרד המעבר האקולוגי, שיועדו למאבק בשרפות ובהצפות. מערך הכיבוי המתוכנן אמור היה לכלול גם רחפנים מתקדמים, רכבי שטח, מצלמות תרמיות ומערכות מעקב משוכללות. ואולם, כפי שמסביר לה רסון, "היעילות המבצעית של המשאבים האלה בשטח בולטת בעיקר בהיעדרה".
למרות הצהרתו של שר הפנים כי לרשות ספרד עומדים "האמצעים הנחוצים והמתאימים, הן באוויר והן ביבשה", נאלץ סנצ'ס לפנות למנגנון ההגנה האזרחית של האיחוד האירופי ולבקש סיוע, בשל החוסרים החמורים שהתגלו. הביקורת הציבורית באה לידי ביטוי גם בסקרים. לפי סקר שפורסם בעיתון אל מונדו, 60 אחוזים מהספרדים מעריכים לרעה את תפקוד הממשלה המרכזית בטיפול בשרפות.
פדרו סאנצ'ס. | צילום: AFP
אלא שספרד לא לבדה במשבר הסביבתי והפוליטי. גם בצרפת גוברת הביקורת על היעדר ההיערכות המוקדמת ועל אופן ניהול מצב החירום. לפי חשיפת השבועון הסאטירי לה קנאר אנשנה, בפברואר 2024 אישרו ראש הממשלה דאז גבריאל אטאל, שר הכלכלה ברונו לה מר ותומא קזנב, השר הממונה על החשבונות הציבוריים, קיצוץ של עשרה מיליארד אירו בתקציבי המדינה.
ובכן, כמעט 53 מיליון אירו מהסכום הזה נגרעו מתקציב ההגנה האזרחית. לפי דו"ח פרלמנטרי שפרסם השבועון הסאטירי, הקיצוצים עיכבו את חידוש צי מטוסי הקנדאייר, המטוסים האמפיביים המשמשים לכיבוי שרפות. למרבה האירוניה, תומא קזנב, שבינתיים התמנה לראש עיריית בורדו, נאלץ כעת להתמודד עם הלהבות המתקרבות לעירו.
עוד כתבות בנושא
"גם ראש עיריית בורדו הפציץ את מטוסי הקנדאייר", הוסיף השבועון בעוקצנות. אלא שהביקורת אינה מופנית רק כלפי קזנב, וממשלתו של עמנואל מקרון כולה ניצבת כעת על הכוונת. חשיפה נוספת עוררה זעם ציבורי בצרפת: שרת המעבר האקולוגי מוניק ברבו לא הגיעה למוקדי השרפות בז'ירונד או במחוז לאנד, אלא עקבה אחר התפשטותן מבית הנופש שלה בסנט־מקסים שבריביירה הצרפתית.
הביקורת לא איחרה לבוא. במשרדה מיד הודבק לה הכינוי "מאדאם טרנזאט", כלומר "גברת כיסא הנוח", והתנהלותה עלולה לגבות ממנה מחיר פוליטי כבד. בינתיים, לפי האתר פראנס אינפו, תושבי לה פורז', היישוב באזור מפרץ ארקשון שנפגע באופן הקשה ביותר מהשרפות ושבו עלו באש כמעט 200 בתים, נערכים לפנות לבית המשפט.
נשיא צרפת עמנואל מקרון נושא נאום ליד צוללת הטילים הבליסטיים הגרעיניים | צילום: AFP
לטענתם, מערך החירום הכושל לא רק הפקיר אותם, אלא אף הקריב את יישובם כדי להגן על קאפ־פרה הסמוכה ועל הווילות המפוארות שבה, המשמשות בתי נופש לעשירים מפריז. "לה פורז' הוקרבה על מזבח חצי האי קאפ־פרה", אמרה לתקשורת המקומית תושבת שביתה עלה באש. בחודשים הקרובים יידרש בית המשפט להכריע אם היישוב אכן הופקר לגורלו כדי להציל את הווילות בקאפ־פרה.
כך, לצד היערות הבוערים, עולה באש גם אמינותו של השמאל האירופי. ממשלות שלאורך השנים הרבו לדבר על משבר האקלים, התגלו ברגע האמת מנותקות מהשטח. הלהבות מכלות לא רק עצים ובתים, אלא גם את הפער בין ההצהרות הגדולות לבין הביצוע הדל. וכאשר העשן יתפזר, סנצ'ס, מקרון ואנשיהם עלולים לגלות שהנזק הפוליטי שנגרם להם יהיה קשה לא פחות לשיקום מן היערות שנשרפו.
