אנדי ברנהאם הפך אתמול (ב') לראש הממשלה ה־59 של בריטניה. בהתאם לנוהג החוקתי הבריטי, המלך צ'רלס קיבל את התפטרותו של קיר סטארמר, ולאחר מכן הזמין את ברנהאם בשעות הבוקר לארמון בקינגהאם וביקש ממנו להרכיב ממשלה חדשה. מנהיגה החדש של מפלגת הלייבור נענה לבקשת המלך, ובמעמד מינויו לראש הממשלה וללורד הראשון של האוצר - נישק את ידו.
"אני מודע היטב לכך שאני האדם השישי בעשר השנים האחרונות שחוצה את סף רחוב דאונינג, וראש הממשלה השביעי מאז 2016. זהו רגע של חשבון נפש ושל מחויבות מחודשת", אמר ברנהאם בפתח נאומו מחוץ למעון ראש הממשלה בדאונינג 10. הוא דיבר בחופשיות וללא דוכן הנואמים המסורתי, שהיה עד לכמה מהרגעים הבולטים ביותר בפוליטיקה הבריטית בשנים האחרונות.
בכך המשיך ברנהאם את סגנון התקשורת הישיר שאפיין אותו בתקופתו כראש עיריית מנצ'סטר. "אני יודע שהאנשים בבית עייפים מהפוליטיקה. אני מבין אתכם, ואני רוצה להיות כן איתכם: לא היינו טובים מספיק. אנחנו חייבים להשתפר - ואנחנו נשתפר", המשיך ברנהאם ומנה את מה שתיאר כטעות הפוליטית המרכזית שנעשתה מאז שנות ה־80 והובילה למצבה הקשה של המדינה כיום: ריכוז הכוח.
הכי מעניין
אנדי ברנהאם והמשלך צ'ארלס | צילום: Aaron Chown / POOL / AFP
ברנהאם הבטיח לתקן את הטעוית הזו ולהעביר סמכויות מלונדון לכל חלקי המדינה. לדבריו, בחודשים הקרובים תציג ממשלתו תוכנית לעשר שנים, שתשרטט את עתידה של בריטניה בטווח הבינוני. בטווח המיידי הוא התחייב לסייע לציבור להתמודד עם יוקר המחיה. לדבריו, "כבר ממחר אציג כמה מהצעדים הללו, ובהם גם הדרך שבה הם ימומנו".
מבין הדימויים והתוויות הרבים שיוחסו לו בשבועות האחרונים, בחר ברנהאם אתמול להדגיש דווקא את קרבתו לאגף השמאלי של מפלגתו ולהציג את עצמו כראש הממשלה של העם. "בעוד זמן קצר אכנס בדלת שמאחוריי ואוציא את ההנחיה הראשונה שלי: לשים קץ לתופעת חסרי הבית במדינתנו", אמר. אלא שאין זו הפעם הראשונה שברנהאם מציב יעד שאפתני בתחום.
עם כניסתו לתפקיד ראש עיריית מנצ'סטר ב־2017, הבטיח ברנהאם למגר את התופעה עד שנת 2020, אך לא עמד ביעד. בדיקה של ה־BBC העלתה כי לאחר שמספר חסרי הבית בעיר ירד ביותר ממחצית ב־2021, הוא שב לעלות והגיע לכמעט 200 בני אדם ב־2025. בחירתו של ברנהאם להציב במרכז נאומו את הסוגיה החברתית נועדה, ככל הנראה, לסייע לו לאחד את הזרמים השונים במפלגה.
אנדי ברנהאם ואשתו בכניסתם לדאונינג 10 | צילום: Henry NICHOLLS / AFP
הדברים מקבלים משנה חשיבות לנוכח הרכב הממשלה שעליו הוכרז אמש. לתפקיד שר האוצר מונה ג'ון הילי, שכיהן כשר ההגנה בממשלת סטארמר והתפטר מתפקידו על רקע העיכובים והמחסור בתקציבים שנדרשו ליישום התוכנית האסטרטגית החדשה בתחום הביטחון. הילי נחשב לדמות מנוסה ומוערכת, ומינויו נועד להרגיע את השווקים ולהעביר מסר של אחריות ושל זהירות תקציבית.
שבאנה מחמוד תמשיך לכהן כשרת הפנים. מחמוד ספגה ביקורת חריפה מהאגף השמאלי של הלייבור בשל מדיניותה לצמצום ההגירה החוקית והבלתי חוקית, שנתפסה בעיני מבקריה כימנית מדי. השארתה בתפקיד מעידה כי ברנהאם מבקש להמשיך באותו קו, מתוך הבנה שהפיקוח על ההגירה הוא מן הנושאים המרכזיים במאבק על תמיכתם של תושבי צפון אנגליה.
לתפקיד שר החוץ מונה אד מיליבנד, המזוהה עם האגף השמאלי של המפלגה, לאחר שבמשך שנתיים הוביל את מדיניותה של בריטניה להפחתת פליטות הפחמן. מיליבנד הוא דמות פוליטית בכירה ומנוסה, ומינויו צפוי לאפשר לברנהאם להתמקד בזירה הפנימית, שבה ייקבע במידה רבה עתידה של ממשלתו. עם זאת, באשר לזירה הבינלאומית, הסוגיה שמושכת את עיקר תשומת הלב היא המזרח התיכון.
שר החוץ של בריטניה, אד מיליבנד | צילום: Henry NICHOLLS / AFP
ימים אחדים לפני בחירתו, בריאיון שהעניק לעיתון גרדיאן, ושצוטט בהרחבה בסוכנויות הידיעות הבינלאומיות, טען ברנהאם כי על בריטניה להפעיל לחץ משמעותי הרבה יותר על ממשלת ישראל. ממש כך. לדבריו של ראש הממשלה הנכנס, לונדון הגיבה באיחור למלחמה שפרצה בעקבות טבח 7 באוקטובר, וכעת עליה לבחון אמצעי לחץ נוספים.
בין הצעדים שהעלה ברנהאם נכללו סבב חדש של סנקציות נגד מי שיוגדרו "אחראים לאלימות ברצועת עזה", וכן הגבלות על סחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. הצעה זו עשויה להצית מחדש ויכוח פוליטי ומשפטי שהתנהל בשנים האחרונות בכמה ממדינות אירופה, ולא פסח גם על השיח הציבורי והפוליטי בבריטניה.
הקרקע למהלך כבר הוכנה, למעשה, בידי הממשלה היוצאת. בתקופת ממשלת סטארמר הקשיחה בריטניה בהדרגה את עמדתה כלפי ישראל, הטילה סנקציות על מספר שרים ישראלים והכירה רשמית במדינה פלסטינית. הקו הזה סימן שינוי חד לעומת מדיניותן של ממשלות השמרנים, וברנהאם נראה נחוש להמשיך בו - ואולי אף להחריף אותו.
הפגנה נגד אנטישמיות בלונדון | צילום: AP
עם זאת, עדיין לא ברור באיזו מידה יתרגם ראש הממשלה החדש את הצהרותיו להחלטות מעשיות. ברנהאם יורש מדינה המתמודדת עם צמיחה כלכלית חלשה, שירותים ציבוריים המצויים תחת לחץ ובעיקר ירידה בתמיכה האלקטורלית במפלגת השלטון. גורמים אלה צפויים לצמצם במידה ניכרת את מרחב הפעולה של ממשלתו, גם בזירה הבינלאומית.
למעשה, מדיניות החוץ עשויה להשתלב בצרכיה של הזירה הפנימית, שבה יצטרך המנהיג החדש להוכיח במהירות כי הוא מסוגל להשיב את אמונו של ציבור בוחרים הנמשך יותר ויותר למפלגות פופוליסטיות. מבחינת ישראל, חילופי השלטון בלונדון הם בכל מקרה התפתחות שיש לעקוב אחריה מקרוב. למרות הכל, בריטניה נותרה אחת מבעלות הברית החשובות ביותר של ישראל באירופה.
אם הצעדים שעליהם רמז ברנהאם אכן יתורגמו להחלטות ממשיות, ממשלתו עשויה לתרום להגברת הלחץ הבינלאומי על ממשלת ישראל, בשעה שהעימות האזורי עדיין רחוק מסיום. עם זאת, ייתכן שהרטוריקה של ראש הממשלה החדש ושל שר החוץ הנכנס נועדה בעיקר לרצות את האגף השמאלי ביותר בקרב בוחרי הלייבור, וכי כפי שכבר אירע בעבר, ההצהרות לא יתורגמו בסופו של דבר למעשים.
עוד כתבות בנושא
