אלפי צעירים מאפריקה יצאו לרוסיה בשנים האחרונות מתוך אמונה שממתינה להם עבודה משתלמת, תוכנית לימודים או הזדמנות לחיים חדשים. במקום זאת, רבים מהם מצאו את עצמם במציאות אחרת לגמרי: חלקם נשלחו לחזית הלחימה באוקראינה, אחרים הועסקו בכפייה במפעלים לייצור כטב"מים עבור הצבא הרוסי. עדויות שנאספו בשנים האחרונות מצביעות על מנגנון גיוס רחב היקף, המבוסס על מצגי שווא, כפייה ולעתים אף סחר בבני אדם.
חקירות של ממשלות אפריקניות, פרלמנטים, כלי תקשורת וגופי אכיפה חושפות בהדרגה את היקף התופעה ואת השיטות שבהן, לפי הטענות, משתמשים גורמים רוסיים כדי למשוך אזרחים ממדינות היבשת השחורה למאמץ המלחמתי של מוסקבה.
"להחזיר את החובות של אפריקה לרוסיה"
הכי מעניין
לפי גורמים אוקראיניים, קרוב ל-30 אלף אזרחים זרים משרתים כיום בצבא הרוסי, כשברקע עומד מחסור מתמשך בכוח אדם. לפי הערכות מערביות, רוסיה זקוקה לכ-30–35 אלף מגויסים חדשים מדי חודש כדי לפצות על האבדות הרבות אותן היא סופגת בחזית שמשתרעת על פני כ-1,200 קילומטרים ולאחרונה גם בעורף.
מגויסים אפריקנים לצבא רוסיה | צילום: צילום מסך מיוטיוב
לפי מספר הערכות של גופי מודיעין ומכוני מחקר מערביים, רוסיה ספגה מאז הפלישה לאוקראינה בין 1.1 ל-1.5 מיליון נפגעים, מהם כ-300–500 אלף הרוגים.
מאגר רוסי שהודלף ובו פרטי מגויסים אפריקנים מהשנים 2023–2025 – מצביע על דפוס פעולה שיטתי, מאמץ מאורגן שנועד להזרים כוח אדם נוסף לשדה הקרב. בנוסף, פרטים שהודלפו מצביעים על מעורבות אפשרית של ה-FSB, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי.
המאגר שהודלף כלל יותר מ-1,700 אזרחים מ-36 מדינות אפריקניות, שחלקם התגייסו בידיעה וברצון, אך רבים מהם לא, ולמעשה נראה שהמספר הזה הוא רק חלק קטן מכמות המגויסים מאפריקה. כך למשל, בדו"ח מודיעין שהוצג לפרלמנט בקניה נטען כי יותר מאלף אזרחי המדינה גויסו לרוסיה – מספר הגבוה פי 21 ממספר הקנייתים המופיעים במאגר.
מגויסים אפריקנים לצבא רוסיה | צילום: צילום מסך מיוטיוב
לפי הנתונים שהתגלו, קצב הגיוס התגבר במהלך 2024, וחלק ממנו מתבצע גם בערוצים בלתי רשמיים, באמצעות רשתות מקומיות ויחידות צבא פרטיות. לפי דיווחים, יחידות צבא פרטיות וגופים רוסיים גייסו גם אסירים במדינה וכן ברפובליקה המרכז-אפריקאית. בעבר טען יבגני פריגוז'ין, מפקד קבוצת וגנר שנהרג ב-2023, כי אסירים אפריקנים שגויסו לרוסיה "נלחמו ומתו כדי להחזיר את חובותיה של אפריקה לרוסיה".
ברוכים הבאים לגיהנום
הדפוס חוזר על עצמו במדינות רבות. צעירים מחפשי עבודה נענים למודעות המבטיחות משרות כנהגים, מאבטחים, חשמלאים, שרברבים או אנשי מכירות, לצד הזדמנויות בלימודים, בספורט או בקבלת מעמד חוקי ברוסיה. השכר המוצע גבוה משמעותית מהמקובל במדינותיהם.
אלא שכאשר הם מגיעים לרוסיה, ממתינה להם מציאות שונה לחלוטין. רבים מספרים כי נדרשו לחתום על חוזים ברוסית תחת איומים מבלי שהבינו את תוכנם. אחרים סיפרו כי דרכוניהם הוחרמו, שכרם עוכב, ונמנעה מהם האפשרות לשוב הביתה.
במקרים מסוימים הופעל גם מנגנון של "שיווק מפה לאוזן": מגויסים אפריקנים שכבר שהו ברוסיה נדרשו, לפי העדויות, לשלוח לקרוביהם הודעות מרגיעות בוואטסאפ ואף לשכנע חברים ובני משפחה להצטרף.
בקניה, כך נטען, התחזו רשתות פשיעה למגייסים מטעם תוכנית ממשלתית לעבודה בחו"ל, גבו מהמועמדים כסף עבור השמה – ואז שלחו אותם בפועל אל אזורי הלחימה, שם הם מוצבים בתפקידי לחימה בעלי סיכון גבוה במיוחד.
לפי הערכות, כ-300 צעירים מצרים גויסו לצבא הרוסי במרמה, בין היתר באמצעות קבוצות טלגרם. רבים הלכו שבי אחרי הבטחות על שכר גבוה ועל קבלת אזרחות רוסית בהליך מזורז.
ניצולים מספרים כי הם נשלחים להסתערויות בחזית, לחפירת תעלות תחת אש, ולהתמודדות עם מתקפות כטב"מים – לעיתים לאחר הכשרה מינימלית, עם ציוד לקוי ואספקה מוגבלת. עדויות מחרידות מתארות פציעות קשות שלא טופלו, כולל קטיעות גפיים. בנוסף, חלקם דיווחו גם על אלימות פיזית והתעללות על רקע גזעני מצד חיילים רוסים.
צבא רוסיה בחזית אוקראינה. | צילום: EPA
"אמרו לי שאעבוד כמאבטח. במקום זה הפכנו לבשר תותחים", סיפר אזרח דרום אפריקה למרכז האפריקני למחקרים אסטרטגיים. "חלק מאיתנו אפילו לא ידעו להשתמש בנשק לפני שדחפו אותנו קדימה". מגויס נוסף סיפר למרכז כי ראה אנשים יורים לעצמם ביד כדי להימנע משליחתם ל"אזור המוות". אב מקניה סיפר: "הבן שלי לא ידע שמדובר בלחימה בחזית. אילו ידעתי, לעולם לא הייתי מרשה לו לנסוע. הוא הבן היחיד שלי".
חייל נוסף סיפר למרכז, כי לאחר שאיבד את שתי רגליו שאל מתי יוכל לשוב לביתו – ונענה: "כשתסתיים תקופת החוזה שלך". אחר שחזר מרוסיה העיד: "הכריחו אותנו לשרוף הכול – בגדים, מסמכים ואפילו תמונות משפחתיות. מהרגע הראשון זה היה גיהינום".
האפריקנים נהרגים - ברוסיה מתכחשים
מחיר הדמים כבד. לפי המאגר, לפחות 22% מהמגויסים האפריקנים שנרשמו במאגר - נהרגו. לפי דו"ח של גוף אוקראיני ממשלתי, 42% מהלוחמים הזרים שנבדקו בדו"ח נהרגו בתוך ארבעה חודשי שירות. עם זאת, מדובר בנתון בלתי מאומת.
שר החוץ של גאנה אמר כי מתוך 272 מבני מדינתו שידוע כי גויסו לצבא הרוסי, לפחות 55 נהרגו. נתוני תמותה גבוהים דווחו גם בקמרון (94 הרוגים) ובמצרים .(52)
לפי החקירות, הניצול אינו מסתכם בשדה הקרב. מאות צעירות אפריקניות, בעיקר ממדינות שמדרום לסהרה, גויסו באמצעות תוכניות "עבודה ולימודים" למפעל הממוקם כאלף קילומטרים ממזרח למוסקבה, שבו מיוצרים כטב"מים עבור הצבא הרוסי.
חיילים רוסים מסווים אחת ממשאיות מערכת הטילים אורשניק של רוסיה באמצעות רשת במהלך אימון במקום לא ידוע בבלארוס | צילום: שירות העיתונות של משרד ההגנה הרוסי באמצעות AP
לנשים הובטחה הכשרה מקצועית בתחומי הלוגיסטיקה, האירוח ועוד. בפועל, לפי העדויות, הן מצאו עצמן מייצרות כלי נשק בתנאים מגבילים ומסוכנים, ולעיתים סבלו מכוויות ופציעות אחרות כתוצאה מעבודתן. רבות מהן קיבלו חלק זעום מהשכר שהובטח להן, ולא הצליחו לממן את כרטיס הטיסה חזרה לארצן. לפי ההערכות, בין מאות ועד למעלה מאלף נשים וגברים מאפריקה נוצלו בדרך הזו.
ככל שצבר הראיות ממשיך לטפס, מדינות אפריקניות מגבירות את הלחץ על מוסקבה. קניה, גאנה, דרום אפריקה וניגריה זימנו דיפלומטים רוסים, דרשו את השבת אזרחיהן וקראו להפסקת מנגנוני הגיוס. האינטרפול פתח בחקירה בבוטסואנה בנוגע לגיוס עובדים לאותו מפעל כטב"מים רוסי.
כטב"מ | צילום: AFP
בקניה אף נפתחו הליכים פליליים נגד מגייסים, וכוחות הביטחון פשטו על משרדים ששימשו את רשתות הסחר בבני אדם. באחת הפשיטות חולצו 22 בני אדם שהיו בדרכם לרוסיה, ובמקביל הוחמרו הבדיקות בשדות התעופה.
בינתיים, חוקרים וארגוני חברה אזרחית באפריקה מזהירים כי מדובר בתופעה חוצת גבולות, המשלבת דיסאינפורמציה, סחר בבני אדם והתערבות זרה. לטענתם, ללא שיתוף פעולה אזורי רחב, יתקשו מדינות היבשת להתמודד עם רשתות הגיוס ולהטיל אחריות על מי שעומד מאחוריהן.
עוד כתבות בנושא
מנהיג הרוב בפרלמנט הקנייתי, קימאני איצ'ונגווה, הזהיר כי רשת ההברחה הבינלאומית עדיין פעילה. לדבריו, לאחר שהמסלולים דרך איסטנבול ואבו דאבי נחשפו, החלה הרשת להעביר קורבנות דרך הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אוגנדה ודרום אפריקה כדי להקשות על גילוין. לדבריו, יש לחקור גם גורמים במשרדי ממשלה וברשויות בקניה ששיתפו פעולה עם המגייסים.
בפברואר החזירה רוסיה 17 אזרחים דרום אפריקנים שהוטעו ונזרקו לתוך המלחמה עם אוקראינה, זאת לבקשת נשיא המדינה, סיריל רמפוזה. חרף המחווה הנקודתית, ברוסיה מתכחשים להאשמות, ובחודש מאי אמר דובר הקרמלין כי רוסיה אינה מודעת לתופעה כזו.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
