אחרי 17 שנים של נתק דיפלומטי, ייתכן שהזדמנות חדשה ביחסים בין ישראל לוונצואלה נוצרה דווקא מתחת להריסות רעידת האדמה הקשה שפגעה במדינה הדרום־אמריקנית. הנשיאה הזמנית דלסי רודריגס, שהופיעה במסיבת עיתונאים כדי לעדכן על ממדי האסון, הודתה בפומבי לישראל על משלחת המומחים שהגיעה לסייע בפעולות החילוץ וההצלה. זו מחווה שעד לפני חודשים ספורים הייתה נראית כמעט בלתי אפשרית, וכעת היא מתפרשת כסימן אפשרי לפתיחת פרק חדש ביחסים בין קראקס לירושלים.
רודריגס אמרה כי ונצואלה קיבלה מישראל "קבוצה מקצועית ומיומנת מאוד", שהגיעה למדינה בעקבות קשרים שנרקמו דרך הקהילה היהודית המקומית. בפנייה פומבית לרב הראשי של ונצואלה, יצחק כהן, היא הודתה לו על שסייע בתיאום מול ממשלת ישראל, והסבירה כי חברי המשלחת כבר פועלים בשטח לאיתור ניצולים ולהערכת יציבותם של מבנים שניזוקו ברעידה. לדבריה, מדובר במומחים המסוגלים לזהות לכודים חיים מתחת להריסות, וכן לסייע באיתור גופות לפני תחילת עבודות השיקום.
נשיאת ונצואלה הזמנית דלסי רודריגז נואמת | צילום: AFP
וזה לא נגמר כאן. "אני מקווה שנוכל להמשיך לשתף פעולה גם בשלב השיקום", הוסיפה רודריגס. ובכן, ייתכן בהחלט שכך יהיה: המשלחת הישראלית מונה 28 בני אדם, ובהם קצינים מפיקוד העורף, מהנדסי מבנים, אנשי משרד החוץ ומומחים מרח"ל - רשות החירום הלאומית. בראש המשלחת עומד ראש מטה פיקוד העורף, תת־אלוף אלעד אדרי, ואילו התיאום הדיפלומטי מופקד בידי יועד מגן, השגריר המיועד במקסיקו והאחראי על תיק ונצואלה במשרד החוץ.
הכי מעניין
מטרתה של המשלחת היא לסייע לרשויות המקומיות בחיפוש אחר נעדרים ובהערכת מצבם של מבנים שנפגעו קשות ברעידת האדמה. בינתיים, האסון ממשיך לגבות מחיר כבד: רעידת האדמה, החזקה ביותר שנרשמה בוונצואלה זה יותר ממאה שנה, הותירה אחריה יותר מ־2,000 הרוגים, אלפי פצועים ועשרות אלפי נעדרים. פעולות החילוץ נמשכות בעיקר במדינת לה גואירה, האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר משתי רעידות בעוצמה 7.2 ו־7.5, שהכו במדינה בהפרש של 40 שניות בלבד.
בשעות האחרונות הצליחו המחלצים להוציא בחיים אדם שהיה לכוד מתחת להריסות במשך שמונה ימים - חילוץ חריג שמעניק תקווה למציאת ניצולים נוספים, למרות הזמן הרב שחלף מאז האסון. אך לצד הממד ההומניטרי, למהלך יש גם משמעות מדינית מובהקת. היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוונצואלה נותקו בינואר 2009, לאחר שהוגו צ'אבס גירש את שגריר ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה. מאז נפתחה תקופה ארוכה של עוינות גלויה, שנמשכה גם בתקופת שלטונו של ניקולס מדורו.
רודריגס, שבמשך שנים הייתה אחת הדמויות המשפיעות במשטר הקודם, מונתה לנשיאה זמנית לאחר שמדורו נתפס בידי הרשויות האמריקניות בתחילת השנה. מאז היא החלה לקדם בהדרגה שיתוף פעולה עם וושינגטון, ועל רקע השינוי הפוליטי הזה מעריכים גורמים שונים כי ייתכן שגם היחסים עם ישראל עומדים בפני התחממות. סימן ראשון לכך כבר נרשם בשיחת הטלפון בין שר החוץ של ונצואלה, איוואן חיל, לבין יועד מגן - המגע הרשמי הראשון בדרג גבוה בין שתי הממשלות זה שנים רבות.
רעידת אדמה בוונצואלה | צילום: AFP
רעידת אדמה בוונצואלה | צילום: AFP
רעידת אדמה בוונצואלה | צילום: AFP
רעידת אדמה בוונצואלה | צילום: AFP
רעידת אדמה בוונצואלה | צילום: AFP
כך הפכה שליחת החילוץ את הדיאלוג המדיני לשיתוף פעולה מעשי בשטח. דבריה של רודריגס הם הביטוי הפומבי המפורש ביותר שהשמיע מנהיג בוונצואלה כלפי ישראל מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים - ובוודאי מאז טבח שבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה. הרב הראשי של ונצואלה, יצחק כהן, שלפי דיווחים בלתי רשמיים נמנה עם השמות הנשקלים במקרה שקראקס תחליט למנות שגריר בישראל לאחר חידוש היחסים, הגדיר את הגעת המשלחת "הצעד הראשון בדרך לנורמליזציה".
פתיחת השגרירויות מחדש נותרת, לפחות בשלב זה, אפשרות בלבד - לא מופרכת ולא בלתי אפשרית, אך בהחלט היפותטית. עם זאת, המשמעות ההיסטורית והפוליטית של שיתוף הפעולה ההומניטרי כבר ברורה: בדיפלומטיה, לעיתים, שינויים גדולים מתחילים במחווה אחת של סולידריות. היד שהושיטה ישראל לוונצואלה עשויה לפתוח דרך שנותרה חסומה כמעט שני עשורים, ובתרחיש אופטימי ייתכן שהיא תוביל בהמשך לחידוש יחסים מלא - אולי כסנונית ראשונה למהלכים מדיניים נוספים.
עוד כתבות בנושא
