כמעט שליש ממקרי האימוץ שנרשמו באיראן בעשור האחרון היו בלתי חוקיים – כך עולה מדיווח של אתר לאיראן אינטרנשיונל שהתבסס על נתוני ארגון הרווחה הממלכתי באיראן. לפי הדיווח, הנתונים חושפים שוק נסתר של העברת ילדים ותינוקות, שלדברי פעילי זכויות ילדים עלול להותיר אותם חשופים למכירה, נטישה, עבודות בית כפויות וצורות נוספות של ניצול.
פאריסה ולנטינה פויאן, מנהלת מכון Pouya Helpers of Child Workers, אמרה לסוכנות הידיעות האיראנית ILNA כי מכירת תינוקות היא תופעה מורכבת ונסתרת, שאינה נובעת רק מעוני. לדבריה, בין הגורמים לתופעה נמצאים גם התמכרויות, לחצים תרבותיים, פיקוח חלש, היעדר חינוך להורות וכשלים במערכות ההגנה של המדינה על ילדים.
"קנייה ומכירה של ילדים היא אחת הצורות המחרידות ביותר של פגיעה חברתית ואחד המעשים ההרסניים ביותר שנעשים נגד ילדים", אמרה פויאן לאיראן אינטרנשיונל.
הכי מעניין
דבריה נאמרו לאחר שבתקשורת האיראנית התחדש העיסוק במקרה של אם שהואשמה במכירת כמה מתינוקותיה שנולדו בשנים שונות, תמורת סכומים קטנים. הפרשה הציפה מחדש את החששות מפני שווקים מחתרתיים לתינוקות ומפני גורלם של ילדים שמועברים מחוץ למסלולי האימוץ החוקיים.
צפון טהרן | צילום: AP
בדו"ח אנליטי שפרסם לאחרונה ארגון הרווחה הממלכתי של איראן, Behzisti, נכתב כי אימוצים בלתי חוקיים נותרו אתגר משמעותי למערכות ההגנה על ילדים ולמערכת המשפט במדינה. לפי הנתונים, בין השנים 2013 ל־2024 נרשמו באיראן 18,240 מקרי אימוץ. מתוכם 13,020, שהם 71 אחוזים, היו חוקיים; ואילו 5,224 מקרים, שהם 29 אחוזים, תועדו כבלתי חוקיים.
Behzisti הוא הגוף הממלכתי המרכזי באיראן האחראי על תחומי רווחה והגנה על ילדים, ובכלל זה על הליכי אימוץ רשמיים. אימוצים בלתי חוקיים מתבצעים מחוץ למערכת הזו, לעיתים באמצעות הסדרים פרטיים, מתווכים או העברות מוסתרות של תינוקות בני יומם.
פויאן הדגישה כי אין נתונים רשמיים ומדויקים על היקף מכירת התינוקות, משום שמדובר בתופעה נסתרת. עם זאת, לדבריה, עוני יוצר קרקע נוחה למקרים כאלה, במיוחד בתקופות של משבר חברתי וכלכלי רחב.
עם זאת, היא הזהירה מפני צמצום הבעיה לעוני בלבד. "האם כל משפחה ענייה מוכרת את הילד שלה?", שאלה. "אם הורים מכרו ילד פעם אחת ותנאי החיים שלהם השתפרו מעט, האם זה אומר שהם לעולם לא יעשו זאת שוב?".
| צילום: ללא
לדברי פויאן, ניסיון עולמי מלמד כי במקומות מסוימים מכירת תינוקות הפכה למסחר רווחי, וכי עוני הוא רק אחד הגורמים. היא ציינה התמכרות, זנות, לחצים תרבותיים וגם אפשרות שהאם עצמה הייתה בעבר קורבן למכירת ילדים, כגורמים שעלולים להזין את התופעה.
פויאן אמרה כי בגלל האופי הנסתר של העברות לא חוקיות, עתידו של הילד לעיתים כלל אינו נלקח בחשבון. "בסוג כזה של מסחר, הורים שמוכרים את התינוק או הילד שלהם אינם מתעניינים בשאלה אם לקונים יש התנאים והכישורים הנדרשים כדי להיות הורים", אמרה. לדבריה, בהעברות בלתי חוקיות "הכסף קודם לכל".
היא סיפרה כי לפני כמה שנים פנה אליה אדם שחיפש ילד עבור זוג רופאים המתגורר מחוץ לאיראן, וביקש לאמץ באמצעות איתור הורה שיסכים למכור ילד. פויאן אמרה כי דחתה את הבקשה והזהירה שתדווח על כל מקרה כזה.
חנויות סגורות במהלך בבזאר ההיסטוריה של טהרן, בזמן המחאות בינואר 26' | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
לדבריה, הסכנה הקשה יותר היא שלא כל מי שרוכשים ילדים מבקשים להיות הורים. במקרים מסוימים, אמרה, ילדים נקנים או מועברים דרך מסלולי אימוץ בלתי חוקיים לצורך עבודות בית או סוגים אחרים של ניצול. "ראיתי מקרה שבו ילדה אומצה באופן בלתי חוקי, וכעבור כמה שנים הפכה למשרתת של המשפחה", אמרה.
פויאן הוסיפה כי תגובתה של איראן למכירת תינוקות ולאימוץ בלתי חוקי נחלשת בשל פיקוח לקוי, התערבות לא יעילה של הגורמים האחראיים ואפשרות להתנהלות פסולה בתוך מוסדות שאמורים להגן על ילדים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
