במצעד הצבאי שערכה לאחרונה ארמניה בירוואן לרגל יום הרפובליקה, ביקשה הממשלה בראשות ניקול פשיניאן לשגר מסר ברור לאזור ולעולם: הצבא הארמני שאחרי העימותים עם אזרבייג'ן בנגורנו־קרבאך, כבר אינו אותו צבא.
מאחורי שורות החיילים, הכלים המשוריינים ומערכות הנשק החדשות, עמדה הצהרה אסטרטגית רחבה יותר: ארמניה מבקשת לצמצם את תלותה ברוסיה, ולבנות לעצמה מערך צבאי מודרני, מגוון וגמיש יותר, הנשען על רשת מתרחבת של ספקים בינלאומיים.
בכיכר המרכזית של הבירה הארמנית הוצגו מערכות נשק משבע מדינות שונות. זוהי תצוגת כוח שנועדה לא רק להרשים את הקהל המקומי, אלא גם - ואולי בעיקר - לאותת על שינוי הכיוון האסטרטגי של ירוואן. זה היה חלון ראווה צבאי עוצמתי, אך גם מסר ברור לעולם כולו: באזור שבו מאזן הביטחון נותר נפיץ, שברירי ומשתנה ללא הרף, ארמניה מבקשת לעצב מחדש את תפיסת הביטחון שלה - פחות תלות במעצמה אחת, ויותר פיזור סיכונים בין שורה של שותפים וספקים.
הכי מעניין
לפי אתר Eurasian Times, אחד הרגעים הבולטים במצעד היה הופעת הבכורה הרשמית של כמה מהפלטפורמות החדשות שרכשה ארמניה בשנים האחרונות. בראשן עמד כטב"ם הקרב הסיני CH-4B Rainbow, שנראה לראשונה בשירות מבצעי בכוחות המזוינים של ארמניה. עצם הצגתו במצעד נשאה מסר ברור: ירוואן מבקשת לסגור במהירות את הפערים שנחשפו בשדה הקרב בשנים האחרונות, ובעיקר בתחום שבו יריבתה, אזרבייג'ן, כבר הוכיחה עליונות משמעותית.
ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא המועצה האירופית אנטוניו קוסטה | צילום: AFP
ה־CH-4B הוא כלי טיס בלתי מאויש ארוך טווח, המסוגל לבצע משימות מעקב, איסוף מודיעין ותקיפה. הוא מצויד בטילי אוויר־קרקע ובעל יכולת שהייה ממושכת, המאפשרת לו לפעול במשך שעות ארוכות מעל אזורים שנויים במחלוקת. עבור ארמניה, אין מדובר רק ברכש טכנולוגי נוסף, אלא בהפקת לקחים ישירה מהמערכות האחרונות מול אזרבייג'ן, שבהן השימוש הנרחב בכטב"מים העניק לבאקו יתרון משמעותי, ובמקרים רבים אף הכריע את מהלך הקרבות.
לצד הכלים הסיניים, הציגה ארמניה גם יכולות חדשות בתחום ההגנה האווירית. מערכת הטווח הקצר Majid, שקיבלה בצבא הארמני את השם "Scorpion", נועדה להתמודד עם כטב"מים, טילי שיוט ומסוקים הטסים בגובה נמוך. המערכת, המותקנת על פלטפורמה ניידת, אמורה לספק שכבת הגנה נוספת ליחידות הפועלות בשטח - מול איומים שהפכו בשנים האחרונות לאחד האתגרים המרכזיים והקטלניים ביותר בשדות הקרב המודרניים.
אך באופן די מפתיע, ייתכן שהסיפור המרכזי ביותר במצעד המתוקשר היה דווקא מקומה ההולך ומתרחב של הודו במאמץ ההתעצמות של ארמניה. המערכות ההודיות תפסו נתח משמעותי מהתצוגה, והמחישו את העומק החדש של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ניו־דלהי לירוואן. בין היתר הוצג טיל הנ"מ Akash-1S, שקיבל בארמניה את השם "Lynx", ונועד לחזק את מערך ההגנה מפני מטוסים, מסוקים, כטב"מים וטילי שיוט.
מקרון וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן | צילום: AFP
וזה לא הכול. לצידו הוצג גם משגר הרקטות הרב־קני Pinaka, המתואר לא פעם כמקבילה ההודית ל־HIMARS האמריקני. המערכת מסוגלת לפגוע במטרות בטווח של עשרות קילומטרים, תוך שמירה על ניידות מבצעית גבוהה: יכולת הנחשבת חיונית במיוחד בזירה שבה מהירות התנועה, דיוק האש והיכולת להכות בעומק שטח האויב הפכו לגורמים מכריעים. אל המערכות הללו הצטרפו גם התותחים הנגררים ATAGS, התותחים המתנייעים MArG 155-BR ומכ"ם Swathi, המתמחה באיתור עמדות ארטילריה של האויב.
במקביל, גם צרפת ממשיכה לבסס את מעמדה כשותפה אסטרטגית מרכזית של ארמניה. הדבר בא לידי ביטוי באספקת התותחים המתנייעים Caesar וכלי הרכב המשוריינים Bastion - מערכות המשקפות את התקרבותה של ירוואן למערב ואת מאמציה לאתר משענות ביטחוניות חדשות, דווקא על רקע ההתרחקות ההדרגתית ממוסקבה. עבור ארמניה, זהו מהלך מחושב היטב, בעל פוטנציאל ביטחוני משמעותי, שנועד להרחיב את מרחב התמרון שלה בזירה אזורית רגישה ומשתנה.
בסופו של דבר, המצעד בירוואן היה הרבה יותר מתצוגת נשק חגיגית. המצעד היה הצהרת כוונות של מדינה קטנה, למודת מלחמות ואכזבות, המבקשת לבנות מחדש את כוחה הצבאי בתוך מציאות אזורית מורכבת ושברירית. מגוון הפלטפורמות שהוצגו בו מעיד על רצונה של ארמניה להקים ארסנל גמיש, מתקדם ובעל יכולת פעולה משולבת, תוך צמצום הפגיעות הנובעת מתלות בספק יחיד. כך מנסה ירוואן להגדיר מחדש לא רק את דמותו של צבאה, אלא גם את מקומה האסטרטגי בדרום הקווקז.
עוד כתבות בנושא
