האפיפיור ליאו ה־14 פרסם היום (שני) התנצלות היסטורית על חלקה של הכנסייה הקתולית בהצדקת העבדות, ועל כך שנדרשו לה מאות שנים כדי לגנות אותה באופן ברור ומוחלט. במסמך רחב שפרסם בוותיקן, כינה האפיפיור את עברה של הכנסייה בנושא העבדות "פצע בזיכרון הנוצרי", וכתב: "על כך, בשם הכנסייה, אני מבקש סליחה בכנות".
ההתנצלות פורסמה באנציקליקה הראשונה של ליאו ה־14, "Magnifica Humanitas" — "אנושיות נפלאה" — מסמך שעוסק בעיקר בהגנה על האדם בעידן של תלות גוברת בבינה מלאכותית. האפיפיור קשר בין הדיון ההיסטורי בעבדות לבין מה שתיאר כ"צורות חדשות של עבדות" וקולוניאליזם, שעלולות להתפתח סביב המהפכה הדיגיטלית — בין היתר בעבודה בלתי מפוקחת הכרוכה בהפקת מינרלים נדירים הדרושים לשבבי בינה מלאכותית.
האפיפיור ליאו ה־14, היום | צילום: AP
אפיפיורים קודמים כבר התנצלו בעבר על מעורבותם של נוצרים בסחר העבדים הטרנס־אטלנטי. יוחנן פאולוס השני גינה את הסחר בעבדים בביקורו באי גורה שבסנגל ב־1992, ולאחר מכן פרסם בשנת 2000 בקשת סליחה רחבה על עוולות היסטוריות. גם האפיפיור פרנציסקוס גינה פעמים רבות צורות מודרניות של עבדות. ואולם דבריו של ליאו ה־14 מרחיקים לכת יותר, משום שהוא אינו מסתפק בהתנצלות כללית על מעשיהם של נוצרים, אלא מכיר גם בתפקידה של הכס הקדוש עצמו במתן לגיטימציה לשעבוד.
הכי מעניין
לפי סוכנות הידיעות AP, זו הפעם הראשונה שאפיפיור מכיר בפומבי, ומתנצל, על התפקיד שמילאו אפיפיורים בעבר כאשר העניקו לשליטים אירופים סמכות מפורשת לשעבד "כופרים". במאה ה־15 פרסמו אפיפיורים כמה צווים שהעניקו לשליטי פורטוגל סמכות לכבוש שטחים באפריקה ובאמריקה ולשעבד לא־נוצרים. אחד המרכזיים שבהם היה הצו Dum Diversas, שפרסם האפיפיור ניקולאוס החמישי בשנת 1452, ובו ניתנה למלך פורטוגל וליורשיו רשות "לפלוש, לכבוש, להילחם ולהכניע" עמים שהוגדרו "סרצנים, פגאנים וכופרים אחרים" — ואף להפוך אותם לעבדים לצמיתות.
האפיפיור ליאו ה־14, היום | צילום: AP
הצו הזה, לצד צו נוסף שפורסם שלוש שנים לאחר מכן, Romanus Pontifex, נחשב לאחד היסודות של "דוקטרינת הגילוי" — תפיסה ששימשה להצדקת כיבוש קולוניאלי של אדמות באפריקה ובאמריקה. בשנת 2023 הוותיקן התנער רשמית מדוקטרינת הגילוי, אך לפי AP, הוא לא ביטל באופן רשמי את הצווים האפיפיוריים עצמם. בוותיקן טענו במשך השנים כי צו מאוחר יותר, Sublimis Deus משנת 1537, קבע כי אין לשלול מעמים ילידיים את חירותם או את רכושם, ואין לשעבד אותם.
באנציקליקה החדשה כתב ליאו ה־14 כי כבר בראשית העת החדשה התערבה הכס הקדוש כמה פעמים, לבקשת שליטים, כדי להסדיר ולהצדיק צורות של כפיפות — ובמקרים מסוימים גם שעבוד של "כופרים". לדבריו, רק במאה ה־19 נוסח באופן ברור "גינוי רשמי, מוחלט ואוניברסלי של העבדות". הוא ציין כי האפיפיור ליאו ה־13, שעל שמו בחר את שמו האפיפיורי, היה הראשון שגינה במפורש את העבדות בשנת 1888 — זמן רב לאחר שמדינות רבות כבר ביטלו אותה.
האפיפיור ליאו ה־14, היום | צילום: AP
ליאו ה־14 הדגיש כי אין לשפוט אירועים מהעבר באופן אנכרוניסטי, כאילו הקריטריונים המוסריים שהתפתחו במשך הזמן היו זמינים תמיד. עם זאת, לדבריו, אי אפשר "להכחיש או להמעיט" באיחור שבו גם החברה וגם הכנסייה הגיעו לגנות את "מכת העבדות". הוא הוסיף כי הכנסייה אמנם הדגישה לאורך דורות את כבודו של כל אדם, אך נדרשו לה 18 מאות כדי להכיר באופן מפורש באי־ההתאמה המוחלטת בין עקרון זה לבין העבדות.
על פי AP, להתנצלות של ליאו יש גם רקע אישי יוצא דופן: הוא האפיפיור הראשון שנולד בארצות הברית, ומחקר גנאלוגי שפורסם בעבר מצא כי אילן היוחסין האמריקני שלו כולל גם בעלי עבדים וגם אנשים שהיו משועבדים. בחודש שעבר, במהלך ביקור באנגולה, התפלל ליאו באתר קתולי שנמצא במקום שהיה בעבר מוקד חשוב של סחר העבדים האפריקני בתקופת השלטון הקולוניאלי של פורטוגל. אז הזכיר את "הצער והסבל הגדול" שעברו תושבי אנגולה במשך מאות שנים, אך לא התייחס במפורש לעבדות.
בסיום דבריו קשר האפיפיור בין חשבון הנפש ההיסטורי לבין האתגרים של ימינו. לדבריו, הכנסייה מחויבת כיום לגנות בתקיפות כל צורה של סחר וניצול הקשורים למהפכה הטכנולוגית והדיגיטלית, כדי שלא תיאלץ בעתיד לבקש שוב סליחה על כך שלא כיבדה את כבוד האדם. בכך ביקש ליאו ה־14 להפוך את ההתנצלות על העבר לאזהרה מפני ההווה: מהעבדות ההיסטורית שהכנסייה איחרה לגנות — ועד הסכנות המוסריות החדשות של הכלכלה הדיגיטלית והבינה המלאכותית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
