כשקיר סטארמר נכנס לרחוב דאונינג ביולי 2024, הוא הבטיח לבריטים עידן חדש של יציבות, איפוק ושלטון ענייני – אחרי 14 שנות שלטון שמרני שסומנו בעיני רבים כתקופה של כאוס פוליטי, מאבקי כוח פנימיים וטלטלות סביב הברקזיט. בנאום הראשון שלו כראש ממשלה הוא דיבר על "ממשלת שירות" שתפעל בצניעות ו"תצעד בעדינות רבה יותר בחיי האזרחים".
סטארמר, עורך דין לזכויות אדם ותובע כללי לשעבר שקיבל תואר אבירות מהמלכה אליזבת השנייה, ניסה להציג דמות הפוכה כמעט לחלוטין מזו של קודמיו השמרנים. במקום הכריזמטיות הפרועה של בוריס ג'ונסון או המדיניות הכלכלית המטלטלת של ליז טראס, הוא ביקש לשדר קור רוח, פרגמטיות וניהול אחראי.
"אלה ימים סוערים". טראס בוועידת מפלגתה | צילום: אי.פי.איי
בוריס ג'ונסון נואם בוועידה השמרנית השנתית בבריטניה. | צילום: AFP
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, היום | צילום: AFP
אלא שככל שעברו החודשים, התדמית של "הידיים הבטוחות" החלה להיסדק. מבקריו טוענים כי דווקא העובדה שאין לסטארמר אידיאולוגיה ברורה או חזון חד הפכה אותו למנהיג שמתקשה להסביר לאן הוא מוביל את בריטניה. אפילו בסביבתו הודו בעבר כי "אין דבר כזה סטארמריזם – וגם לא יהיה".
הכי מעניין
הצרות החלו כמעט מיד עם כניסתו לתפקיד. הממשלה הכריזה על ביטול סבסוד תשלומי החימום למיליוני קשישים – החלטה שלא הופיעה במצע הבחירות של הלייבור ועוררה סערה ציבורית קשה. בהמשך נאלץ סטארמר לסגת או לרכך שורת צעדים נוספים, בהם רפורמות בקצבאות הרווחה, שינויים במסי ירושה לחקלאים והחלטות כלכליות שפגעו בעסקים בעקבות העלאת מסי שכר והעלאת שכר המינימום.
גם מבחינה פוליטית, הממשלה הסתבכה שוב ושוב. בחודשים הראשונים לכהונתו התמודד סטארמר עם ביקורת סביב פרשת מתנות והטבות לבכירים. בהמשך הגיעה פרישה מביכה במיוחד של סגניתו אנג'לה ריינר, שנאלצה לעזוב בעקבות טענות על תשלום חסר של מסי נדל"ן.
המכה הקשה ביותר הגיעה כאשר פיטר מנדלסון, שמונה לשגריר בריטניה בוושינגטון, פוטר בעקבות ביקורת חריפה על קשריו ההדוקים עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין. סטארמר עצמו התנצל על המינוי, אך הפרשה כבר הספיקה לגרום לזעזוע בממשלה, כולל עזיבתם של שניים מיועציו הקרובים ובכיר במשרד החוץ הבריטי.
למרות המשברים, סטארמר מסרב להיכנע ללחץ הגובר בתוך מפלגתו. בימים האחרונים גברו הקריאות מצד חברי פרלמנט מהלייבור שיתפטר או יתמודד עם מרד פנימי. אך הוא מתעקש כי לא יפרוש, וטוען שהוא מנהל "מאבק על נשמתה של בריטניה". לדבריו, אם ממשלת הלייבור תיכשל – המדינה תידרדר ל"דרך אפלה מאוד".
בזירה הבינלאומית דווקא נרשמו לו כמה הצלחות. סטארמר זכה לשבחים על עמידתו מול נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סביב המלחמה עם איראן, וכן על המשך התמיכה האירופית באוקראינה. אבל בתוך בריטניה, ההישגים הללו כמעט לא מצליחים לשפר את מצבו.
לפי סקר של מכון יו־גוב, שיעור התמיכה בו עומד על 19 אחוז בלבד – אחד הנתונים הנמוכים ביותר שנמדדו עבור ראש ממשלה בריטי. במקביל, מפלגת רפורם של נייג'ל פאראג' מתחזקת במהירות ומצליחה למשוך מצביעי ימין מאוכזבים, בעוד שמפלגת הלייבור מאבדת תמיכה גם משמאל לטובת מפלגת הירוקים.
התחושה בלונדון היא שסטארמר עדיין לא הצליח לספר לבריטים סיפור ברור על העתיד שהוא מבטיח להם. ובפוליטיקה הבריטית של השנים האחרונות, חוסר ודאות כזה עלול להפוך מהר מאוד למשבר קיומי.
עוד כתבות בנושא
