האיחוד האירופי וארמניה הניחו את היסודות להעמקת הקשרים ביניהן בפסגה שנערכה היום (שלישי) בירוואן בירת ארמניה, צעד נוסף במסלול ההתרחקות הזהירה של המדינה הפוסט-סובייטית מרוסיה וההתקרבות לבריסל.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא המועצה האירופית אנטוניו קוסטה קיימו שיחות עם ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן בבירה, שבסיומן הושגו מספר הסכמים והתחייבויות. "עם הפסגה הזו, אנו עושים קפיצת מדרגה לרמה חדשה של שיתוף פעולה", אמרה פון דר ליין באירוע – הראשון מסוגו.
היחסים בין ירוואן לבין מוסקבה, בעלת בריתה המסורתית, התערערו בשנים האחרונות, בין היתר לאחר שכוחות שמירת השלום הרוסיים לא התערבו בעימותים הצבאיים עם אזרבייג'ן השכנה.
הכי מעניין
פורום הדיאלוג בירוואן 2026 בירוואן | צילום: AFP
תחת הנהגתו של פשיניאן, ארמניה מקדמת מדיניות של "גיוון", שבמסגרתה היא מנסה לשמור על קשרים הן עם רוסיה והן עם המערב. עם זאת, אנליסטים סבורים כי בפועל מדובר בנטייה גוברת לכיוון האיחוד האירופי, למרות חברותה באיחוד הכלכלי האירו-אסייתי ובברית הביטחונית CSTO בהובלת מוסקבה – חברות שהוקפאה ב-2024.
"אם נתקבל לאיחוד האירופי, נהיה מאושרים ומרוצים", אמר פשיניאן, והוסיף כי ארמניה פועלת לעמוד בסטנדרטים המחמירים של האיחוד.
הפסגה התקיימה במקביל לביקור מדיני של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שקיבל קבלת פנים חמה בירוואן. "אני מאמין עמוקות שייעודה של ארמניה נמצא באירופה", אמר מקרון, והוסיף כי "אירופה היא השותפה הטבעית ביותר עבור ארמניה והקווקז הדרומי בתקופה זו".
מקרון וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן | צילום: AFP
יום קודם לכן אירחה הבירה הארמנית יותר מ-40 מנהיגים אירופיים, בהם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ומזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, במסגרת מפגש הקהילה הפוליטית האירופית.
ארמניה, מדינה של כשלושה מיליון תושבים, חתמה כבר ב-2017 על הסכם שותפות מקיף עם האיחוד האירופי, והעמיקה מאז את שיתוף הפעולה בתחומי המסחר והכלכלה. בשנה שעברה אף אישרה חוק המצהיר על כוונתה להגיש בקשה להצטרפות לאיחוד, ופועלת לשיפור תנאי הוויזה לאזרחיה.
במסגרת הפסגה נחתם הסכם "שותפות קישוריות" לחיזוק הקשרים בתחומי התחבורה, האנרגיה והדיגיטל. האיחוד האירופי אף קרא לחברות אירופיות להשקיע במדינה, על רקע הזדמנויות חדשות שנוצרו בעקבות תהליך השלום עם אזרבייג'ן. "מעולם לא שמענו קריאה כזו", אמר פשיניאן, וציין כי בעבר נחשבה ארמניה ליעד השקעה מסוכן.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין | צילום: EPA
שתי המדינות היריבות נלחמו בשנים האחרונות בשתי מלחמות סביב חבל קרבאך, כאשר אזרבייג'ן השתלטה על האזור במבצע בזק בשנת 2023, לאחר שלושה עשורים של שליטה בדלנית ארמנית.
התחממות היחסים התאפשרה בין היתר בזכות הסכם שתווך על ידי ארצות הברית בשנה שעברה, שהגבירה את מעורבותה באזור, כאשר סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס אף ביקר בארמניה מוקדם יותר השנה.
"ארמניה נמצאת על הנתיב הקצר ביותר בין מרכז אסיה, הים הכספי ואירופה", אמרה פון דר ליין. "בעבר הנתיב הזה היה סגור בגלל מלחמות וגיאופוליטיקה – וכעת אתם משנים זאת. ארמניה יכולה להפוך למוקד אזורי למסלולי סחר עולמיים, במיוחד בתחום חומרי הגלם הקריטיים".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר כי הוא "רגוע לחלוטין" לגבי התקרבות ארמניה לאירופה, אך הזהיר כי חברות בו זמנית באיחוד האירופי ובאיחוד הכלכלי האירו-אסייתי היא "בלתי אפשרית".
בחודש אפריל הקים האיחוד האירופי משלחת שתסייע לארמניה להתמודד עם התערבות זרה, על רקע חשד לקמפיין דיסאינפורמציה רוסי לקראת הבחירות ביוני.
סקרים מראים כי רוב הארמנים תומכים בהשתלבות אירופית, אך רבים עדיין סקפטיים לגבי היתכנות הצטרפות מלאה וחוששים מהשלכות על היחסים עם מוסקבה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
