בעולם שסובל מהסלמה במתיחות הגלובלית ואיומי גרעין — משדות הקרב באוקראינה ועד למזרח התיכון — ארצות הברית הפגינה לאחרונה מנהיגות וחיזקה את מחויבותה לבטיחות גרעינית עולמית. אך יש איום אחד ברור שבוושינגטון טרם טיפלו: הכור הגרעיני מצמור שבארמניה.

הכור, הממוקם 35 ק"מ מהגבול עם טורקיה ובלב אזור סייסמי פעיל, נחשב לאחד המסוכנים בעולם. הוא נבנה בשנות ה־70 עם טכנולוגיה סובייטית ישנה, וללא מכל בידוד — מרכיב בסיסי בכורים מודרניים. לאחר רעידת האדמה ההרסנית בשנת 1988, הוחלט לסגור את הכור, אך באופן בלתי מוסבר הוא הופעל מחדש באמצע שנות ה־90. כיום הוא ממשיך לפעול בשקט — פצצה מתקתקת בלב הקווקז הדרומי.

אסון במצמור לא יסכן רק את ארמניה עצמה, אלא עלול לערער את יציבות כל האזור. הקווקז הדרומי הוא עורק אנרגיה חיוני המחבר בין אגן הים הכספי לשוקי אירופה, עוקף את רוסיה ואיראן. דליפה גרעינית שם תגרום לפגיעה גם בבעלות ברית נאט"ו כמו טורקיה וגאורגיה, תפגע בביטחון האנרגיה האירופי ותייצר טלטלה בשווקים העולמיים.

מעבר לאיום הטכני, מצמור הוא גם קלף גיאופוליטי בידי הקרמלין. הכור מתוחזק בסיוע תאגיד האנרגיה הרוסי "רוסאטום" ומשמש את מוסקבה כמנוף השפעה באזור. דווקא כשוושינגטון פועלת לצמצם את ההשפעה הרוסית, השארת ארמניה תלויה בכור זה סותרת את המאמץ.

מדאיג עוד יותר הוא התחזקות קשרי ארמניה עם איראן. במשך שנים ארמניה שימשה צינור כלכלי שקט עבור טהרן. בשנת 2012 דווח כי בנקים ארמנים סייעו לאיראן לעקוף סנקציות. בשנת 2019 משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על חברת תעופה בארמניה שסייעה למהלכים של משמרות המהפכה. הקשרים הללו רק התרחבו, כשב-2022 נחתם הסכם להרחבת מסדרון התחבורה הצפוני-דרומי דרך צפון איראן, ועוד לאחרונה דווח על אזרחים איראנים שמצאו מקלט בארמניה.

לכל זה מתווספת בעיה נוספת: גל אנטישמיות חריף בחברה הארמנית. לפי סקר הליגה נגד השמצה בינואר, 57% מהארמנים מחזיקים בעמדות אנטישמיות, שיעור גבוה אף מזה שבאיראן (49%).

מדובר לא רק בגישה פסולה, אלא באינדיקציה מדאיגה לבעיות עומק אידיאולוגיות. במציאות שבה ארמניה מחזיקה כור גרעיני מסוכן, זהו דגל אדום משמעותי.

אם ארצות הברית רצינית בבטיחות גרעין, במניעת הפצת נשק ובהתמודדות עם שחקנים עוינים, היא חייבת לפעול בנחישות מול מצמור. המשך הפעלתו הוא לא רק אסון סביבתי פוטנציאלי, אלא גם מוקד פגיעות אסטרטגית.

וושינגטון כבר הוכיחה אומץ בקידום סדר עולמי מבוסס כללים. כיבוי מצמור צריך להיות הצעד הבא. בין אם באמצעות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, תמריצים כלכליים לסגירת הכור או תיאום עם נאט"ו והאזור — הזמן לפעול הוא עכשיו.

הסכנות של מצמור אינן תאורטיות. הן מיידיות, מורכבות וגדלות. אם ארצות הברית רוצה למנוע את משבר הגרעין הבא לפני שיתפרץ, היא לא יכולה להרשות לעצמה להסיט את המבט.