המשט האביבי לעזה לא יצא לדרך תחת שמיים שקטים וזרועי כוכבים. ההפך הוא הנכון. בניגוד למשט הסתיו, שזכה להד תקשורתי חסר תקדים, הפעם הוא כמעט אנונימי לחלוטין, וגם המעורבות הציבורית במשימה החדשה נראית מוגבלת למדי. לכך מתווספת מחלוקת פנימית: גרטה טונברג, הפנים המוכרות היחידות של הארגון, נותרה הפעם על הקרקע, ואף חבר פרלמנט בולט לא בחר להצטרף.
ואם לא די בכך, מעבר לביקורת מצד פלסטינים על עודף נרקיסיזם ועל יוזמות הנתפסות כמנותקות מהמציאות, נשמעה גם ביקורת מצידה של השליחה המיוחדת של האו"ם ל"שטחים הפלסטינים הכבושים" פרנצ'סקה אלבנזה, שבהחלט מזוהה עם הקו האידאולוגי של המשט - אך קראה הפעם למארגנים להתעשת. לא הגיוני? בלתי אפשרי? מתברר שלא.
המשט לעזה יוצא מתוניס, 15.9.25 | צילום: AFP
המשט הקודם לעזה יוצא מתוניס | צילום: AFP
פעילים במשט לעזה, ספטמבר 2025 | צילום: AP
פעילים פרו-פלסטינים במשט לעזה | צילום: AFP
במהלך כנס Global Sumud Congress, שנערך לאחרונה בבריסל, הביעה פרנצ'סקה אלבנזה ביקורת חריפה מאוד על התנהלות המשט, וקראה לבחינה מחודשת ודחופה של היעדים והאסטרטגיה, במטרה להשיג השפעה ממשית. כך תואר בפוסט מפורט שפרסם האתר Palestine Reveals, שסיכם את עמדתה ואף טען שכבר מתחה בעבר ביקורת על הפעילים.
הכי מעניין
אלבנזה, באופן חריג למדי, הדגישה כי חזרה על אותה מתכונת ואותו דפוס פעולה של המשימה הקודמת תוביל בהכרח לאותה תוצאה - כישלון. "מדובר בהפסקת התשתית החומרית שמקיימת מערכת, באופן מתואם", אמרה, והוסיפה כי "הפעולה שלכם חייבת להיות מכוונת לסיום השותפות לדבר עבירה". עוד לא אבדה תקוותנו? לא בדיוק - מוקדם מדי לחגוג.
גרטה טונברג במשט לעזה, ספטמבר 2025 | צילום: EPA/TONI ALBIR
"תנועה ללא כיוון היא כאוס", המשיכה שליחת האו"ם. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות רק סמל", הוסיפה, תוך שהיא מצביעה על חולשותיו של פרויקט שנראה יותר כחלון ראווה אידאולוגי מאשר מהלך בעל השפעה ממשית. העובדה שמדובר בפרויקט פוליטי אינה מוסתרת: המארגנים עצמם הודו במסמך כי כמות הסיוע על הסיפון הייתה מצומצמת, וכי המטרות שונות לחלוטין.
ובכן, בפועל, הסמליות היא בדיוק המסר שמובילי המשט מבקשים להדגיש, כשהם מציגים את היוזמה כגדולה ביותר אי פעם - עם 100 סירות ו־1,000 אנשי צוות. למעשה, לפי האתר הרשמי, מתועדות כיום פחות מ־40 סירות בלבד, ובכל זאת ממשיכות להתפרסם קריאות להצטרפות למסע לעבר עזה - התחלה שממחישה יותר מכל את הפער בין ההצהרות למציאות.
שליחת האו"ם פרנצ'סקה אלבנזה | צילום: AFP
אבל זה לא הכול. כתבה שפורסמה באתר מקור ראשון בסוף חודש מרץ כבר חשפה כי חשבונות הארגון אינם מסתדרים: הכספים שנאספו במסגרת הגיוס הרשמי אינם מתקרבים אפילו לכיסוי חלקי של עלויות המשימה הקודמת. לאחר ביקורת ציבורית על חוסר שקיפות, דווח על סכום כולל של מעט יותר מ־3 מיליון אירו - נתון שעורר תהיות רבות.
במשימה הקודמת מספר הסירות והמשתתפים היה קטן בכמחצית מהיקפו הנוכחי, ואילו הפעם מדובר ביותר ממאה כלי שיט ולפחות אלף משתתפים, לצד צוותי קרקע נלווים. למרות זאת, המונה מציג כ־332 אלף אירו בלבד - סכום שבקושי מספיק לכיסוי עלויות הדלק. לפי הערכה גסה, ובהנחה שרוב ההפלגה תתבצע באמצעות מנוע, נדרשים לפחות כ־260 אלף אירו לדלק בלבד.
פרנצ'סקה אלבנזה בהפגנה פרו פלסטינית | צילום: EPA/FABIO FRUSTACI
החישוב מבוסס על מפרשיות באורך של כ־13 מטר, המצוידות במנועים בהספק של 50-60 כוחות סוס, ועל מסלול של כ־1,600 מייל ימי בין ברצלונה לקפריסין (ללא סטיות). בהנחה של כ־270 שעות הפלגה וצריכה כוללת של כ־1,300 ליטר דלק, במחיר של 1.8-2 אירו לליטר - מתקבלת הערכת עלות בסיסית לדלק בלבד. כאמור, זאת עוד לפני שמביאים בחשבון את שכר הצוות.
כך מתקשה המשט האביבי לבסס את עצמו כמהלך בעל משקל של ממש. הפער בין היעדים המוצהרים לנתונים בפועל אינו רק עניין תדמיתי - אלא סימן שאלה מהותי באשר ליכולת להוציא את היוזמה לפועל, ובוודאי להשיג את ההשפעה שמצפים לה מארגניה. בשלב זה נראה כי יותר משהמשט מתקדם לעבר עזה, הוא נותר תקוע בים, בין חלום הזוי למציאות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
