בתקופה האחרונה, העימות הדיפלומטי בין ירושלים למדריד חצה נקודת אל-חזור. החלטתה של ישראל לסלק את ספרד ממפקדת התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) בקרית גת, וקביעתו של שר החוץ כי ממשלת סאנצ'ס נגועה ב'אובססיה אנטי-ישראלית', ממחישות עד כמה התהום עמוקה. אולם מי שסבור שמדובר במשבר פוליטי בלבד, מחמיץ את התמונה המלאה. המדיניות העוינת של סאנצ'ס – שכללה לאחרונה דרישה להשעות את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל – לא צמחה בחלל ריק; היא מתודלקת ומקבלת הכשר מוסרי מדי יום על ידי מי שמתיימר להיות ספינת הדגל של העיתונות בספרד.
עוד כתבות בנושא
ישנה טעות נפוצה בקרב צרכני תקשורת, הנוטים לפטור גילויי אנטישמיות בעיתונות הממוסדת כ"תקלות", "פליטות פה" או "תרגום לקוי". אכן, טעויות עלולות לקרות. אך כשבוחנים את ההתנהלות של 'אל פאיס' (El País), העיתון החשוב והמשפיע ביותר בספרד ובעולם דובר הספרדית, המסקנה המטרידה היא בלתי נמנעת: כשם שתחת הנהגתו של פרדו סאנצ'ס, ספרד מובילה את הקו האנטי-ישראלי באירופה, 'אל-פאיס' מוביל את הקו האנטי-ישראלי והאנטישמי בתקשורת הספרדית.
הקו האדום נחצה לאחרונה בדיווח של העיתון על השופט הפדרלי האמריקאי, אלווין הלרשטיין, המנהל את משפטו של הדיקטטור מוונצואלה ניקולאס מדורו. הכתב ציין כי השופט עושה מאמצים לשמור על ניטרליות "למרות היותו חבר מוכר בקהילה היהודית". המילה הקטנה הזו, "למרות", טומנת בחובה עולם שלם של דעות קדומות עתיקות יומין: יהודי, מעצם הווייתו, הוא חשוד מיידי. נאמנותו כפולה, יושרתו מוטלת בספק, ויכולתו לשפוט ללא משוא פנים היא אנומליה הדורשת ציון מיוחד. אמנם העיתון הסיר את המשפט לאחר לחץ ציבורי, אך ללא התנצלות פומבית, והכתם המוסרי נותר.
הכי מעניין
שער העיתון 'אל פאיס' המאשים את ישראל בפשעי מלחמה בעזה | צילום: באדיבות אתר 'CAMERA עברית'
אך המקרה של השופט הוא רק אחד הסימפטומים. המחלה עמוקה הרבה יותר. קחו למשל את סיקור פרשת "המפה של ברצלונה". פעילי BDS יצרו מפה מקוונת שסימנה עסקים בבעלות יהודית, כולל בית ספר ומסעדות, כמטרות לחרם. במקום לזעוק נגד סימון יהודים – פרקטיקה שמזכירה את התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה של אירופה – בחר 'אל פאיס' להפוך את הקורבן לתוקפן. הכותרת זעקה: "הקהילה היהודית בברצלונה מצליחה להביא לסגירת אתר פרו-פלסטיני". יתרה מכך, הידיעה תויגה תחילה תחת הקטגוריה "רצח עם". כך, הורים יהודים המודאגים מכך שבית הספר של ילדיהם סומן במפה, ממוסגרים כחלק ממנגנון דמיוני של "רצח עם" דמיוני, המתרחש אלפי קילומטרים משם.
מאז ה-7 באוקטובר, העיתון השלים את הטרנספורמציה מכלי תקשורת המוטה נגד ישראל, לכלי תעמולה לוחמני ובלתי מתפשר. מערכת העיתון אימצה למעשה את דף המסרים של חמאס: טבח השבעה באוקטובר תואר כ"אתגר" או "הסלמה", נתוני משרד הבריאות בעזה (קרי: חמאס), כמו גם טענות רבות נוספות של חמאס, מצוטטים כאמת מוחלטת ללא סייג. ישראל מוצגת תמיד כאשמה הבלעדית. ארגון ביקורת התקשורת CAMERA בדק עשרות מאמרי מערכת שעסקו במלחמה בעזה – אף לא אחד מהם גינה את חמאס באופן ברור, או הטיל עליו אחריות למלחמה.
עוד כתבות בנושא
'אל פאיס' מתיימר להיות "העיתון הגלובלי" של העולם דובר הספרדית. אך תחת מעטה של ליברליות וסובלנות, הוא מנרמל אנטישמיות קלאסית ומכשיר את דמם של יהודים וישראלים. כשעיתון משתמש במונחים המרמזים שיהודי אינו יכול להיות שופט הוגן, או מצדיק סימון של בתי עסק יהודיים, הוא מעיד על עצמו שהוא כבר אינו עיתון, אלא שופר של שנאה. הוא גם מוכיח שהאנטי-ישראליות הבוטה שלו נובעת מאיבה קמאית, ולא מדאגה כנה לזכויות אדם. הגיע הזמן להפסיק להתייחס לכך כאל "ביקורת על ישראל" ולקרוא לילד בשמו: אנטישמיות תקשורתית ממוסדת.