אין מנוס: אירופה מתקשה לגנות את חמאס. גם במקרים הנדירים שבהם נדמה שהיא ניצבת בצד הנכון של ההיסטוריה, היא מיד חוזרת בה, מתחרטת - צועדת עשרה, מאה צעדים לאחור. הפעם המחדל התרחש באיטליה, שם השבוע בית המשפט העליון ביטל והחזיר לדיון את ההחלטה שאישרה את מעצרו עד תום ההליכים של מוחמד חנון, נשיא התאחדות הפלסטינים באיטליה ומייסד עמותת הסיוע לעם הפלסטיני, שנעצר בדצמבר האחרון בחשד למימון חמאס.
ההחלטה נוגעת גם לשישה חשודים נוספים, בהם ראאד דאווד, יאסר אלאסאלי וריאד אלבונסטנג'י, המעורבים אף הם בחקירה. למרות ביטול ההחלטה, חנון - אדריכל פלסטיני המתגורר בגנואה מאז 1983 ופעיל מוכר למען "זכויות הפלסטינים" - נותר עצור בכלא טרני, לשם הועבר לאחר תקופה ראשונית בכלא מרסי. כעת חוזר הדיון לבית הדין לבחינת מעצרים בגנואה, שלו עשרה ימים לבחון מחדש את מצב החשודים ולהכריע אם לאשר מחדש את המעצר או לבטלו.
נימוקי פסק הדין של בית המשפט העליון צפויים להתפרסם בתוך שלושים יום. לעת עתה נמסר רק כי "לא ניתן להסתמך על ראיות שמקורן במודיעין הישראלי, שעליהן התבססה התביעה לביסוס תיק החקירה". אמירה שנראית כמיישרת קו עם טענת ההגנה של החשודים, שלפיה "לא ניתן לשלול חירות אישית על סמך חומרים שמקורם בגופים הנתפסים בעיניה כבלתי אמינים", תוך הדגשת הקשיים הנובעים מההקשר הפוליטי והמשפטי הבינלאומי.
הכי מעניין
עם זאת, לפי החוקרים, מוחמד חנון עמד בראש רשת שפעלה בין גנואה, מילאנו ורומא, ועסקה בגיוס כספים למטרות הרחוקות שנות אור מסוגיות חברתיות - באמצעות מסגדים, אירועים ציבוריים והפגנות: כספים שלטענת התביעה הועברו לחמאס. לפי גרסת הפרקליטות, נעשה שימוש בשפה הומניטרית ודתית כדי להסוות פעילות של תעמולה ומימון טרור. החשדות נגד חנון אינם חדשים: החקירות הראשונות בעניינו החלו כבר בסוף שנות התשעים, אך אז נסגרו.
הפגנה פרו פלסטינית בדואומו, מילאנו, איטליה | צילום: EPA/MATTEO CORNER
בהמשך, פעילותו הייתה תחת מעקב של משטרת גנואה בין השנים 2003 ל־2006, ושל המשטרה הפיננסית בין 2017 ל־2021. דיווחים רבים על פעולות פיננסיות חשודות, הקשורות להעברות כספים שביצע חנון ועמותתו, הגבירו את תשומת הלב של הרשויות. בין השנים 2021 ל־2023 חסמו בנקים וגופי תשלום חשבונות ועסקאות הקשורים אליו בעקבות התרעות מצד ממשלת ישראל. לאחר השבעה באוקטובר, הפך חנון לדמות הבולטת בתנועה הפרו־פלסטינית באיטליה.
למעשה, כבר ב־10 באוקטובר 2023, כלומר שלושה ימים בלבד לאחר הטבח הנורא בעוטף, ארגן תומך הטרור המדובר את ההפגנה הפרו־פלסטינית הראשונה באיטליה, שבה אלפי משתתפים קראו: "הו יהודים, הצבא של מוחמד חוזר". וזה לא היה אירוע בודד: במשך כל השנתיים וחצי האחרונות, ארגן חנון עשרות הפגנות נוספות שבהן נשמעו קריאות לא פחות אלימות ואנטישמיות. אבל איש החמאס לא הסתפק בכך, וניסה להשפיע גם על הזירה הפוליטית המקומית.
ובכן, בחודש אוגוסט האחרון פורסם באתר מקור ראשון תחקיר שחשף את פניו האמיתיות של מוחמד חנון. בריאיון בלעדי לעיתונאית האיטלקייה ג'וליה סורנטינו הוצג כיצד החשוד ניצל את מעמדו החדש כדי להתקרב לנציגי השמאל בפרלמנט האיטלקי - שלא היססו לחבק אותו ואת פעילותו. זמן קצר לאחר מכן קיבלה סורנטינו מכתב שכלל איומים על חייה. "מנסים להשתיק אותי, אבל הם לא יצליחו", הצהירה. "אני אמשיך לחשוף את האמת, זאת שליחותי".
כיום, ההאשמות נגד חנון כוללות גם ארגון גיוסי כספים שהוצגו כיוזמות הומניטריות, אך לפי החוקרים שימשו בפועל למימון חמאס. תומך הטרור המדובר, כמובן, דחה לאורך כל הדרך את כל ההאשמות נגדו. בינתיים, עד להכרעה מחודשת של בית הדין לבחינת מעצרים, הפרשה נותרת פתוחה ומתמקדת בעיקר בשאלת קבילות המקורות שעליהם מתבססת התביעה. ייתכן שאיטליה עדיין יכולה לתקן את הטעות החמורה הזו, אך בשלב זה הכיוון אינו מעודד.
עוד כתבות בנושא
