בבית קפה בצד הדרך במרכז קהיר, אבו עלי היה בעיצומו של מהלך בדומינו כשהאורות כבו בפתאומיות. הניתוק התבצע במסגרת הוראות חדשות לסגירה מוקדמת של עסקים, שנועדו לרסן את חשבון האנרגיה המאמיר של מצרים בעקבות המלחמה באיראן.
"פעם הייתי נשאר כאן עד שתיים בלילה", סיפר בן ה-63 ל-AFP, בעודו מקיש על אבני הדומינו שלו כשהרחוב שקע בחשיכה. "עכשיו אני בבית ב-11 לכל המאוחר, פשוט צופה בחדשות. זו לא קהיר שאנחנו מכירים".
חיי הלילה של קהיר | צילום: AFP
הצו, שהוצא בשבוע שעבר לתקופה של חודש, מורה על סגירת חנויות בשעה 21:00 בימי חול וב-22:00 בסופי שבוע, כאשר צפויה הארכה קצרה עד 23:00 לרגל חופשת הפסחא הקופטי. עבור תושבי קהיר, שנודעו כחיות לילה, מדובר בשינוי מטלטל.
הכי מעניין
לילות חמישי מתאפיינים בדרך כלל בהמולה של משפחות המטיילות בין חלונות הראווה, בני נוער המבלים בכניסה לגלידריות ומוזיקה הבוקעת מבתי הקפה עד השעות הקטנות של הבוקר. כעת, כל ערב קורס לשעה אחרונה וקדחתנית של קניות ברגע האחרון, לפני שאורות הניאון מרצדים וכבים ותריסי הברזל מוגפים ברעש.
חיי הלילה של קהיר | צילום: AFP
סיורי משטרה מוודאים את הציות להוראות, ומהר מאוד נותרים ברחובות רק שליחים על קטנועים המזגזגים בחשיכה. "זה בדרך כלל הזמן שבו העבודה באמת מתחילה", אמר עלי חג'אג', עובד בחנות בגדים, שעמד מחוץ לעסק שלו שהשתתק לפתע. העיר שנודעה בעבר כזו שאינה ישנה לעולם "מרגישה שוב כמו בתקופת הקורונה", הוסיף חג'אג' כשהוא נזכר בסגרים של 2020 שרוקנו את הרחובות.
קיצוץ בהכנסות
תושבי קהיר האמידים נוהגים לפקוד את המסעדות על גדות הנילוס ואת בתי המלון הבינלאומיים, המוחרגים מהצו בהיותם "מוסדות תיירותיים". אולם העסקים הקטנים כבר חשים במחנק. חג'אג' מעריך כי חנותו איבדה יותר ממחצית מהכנסותיה בתוך ימים ספורים.
גורמים רשמיים טוענים כי ההחלטה הייתה בלתי נמנעת, בהתחשב בתלות הכבדה של המדינה בדלק מיובא. מחירי האנרגיה העולמיים זינקו מאז החלה המלחמה באיראן בסוף פברואר. ראש הממשלה, מוסטפא מדבולי, ציין כי חשבון ייבוא האנרגיה החודשי של מצרים יותר מהוכפל בין ינואר למרץ, והגיע ל-2.5 מיליארד דולר. כ-60 אחוזים מתקציב הנפט השנתי של המדינה, העומד על 20 מיליארד דולר, מופנים לאספקת החשמל לרשת הארצית.
חיי הלילה של קהיר | צילום: AFP
בשבועות האחרונים הנהיגה הממשלה צעדים שהיא מכנה "חריגים", הכוללים העלאת מחירי הדלק, האטת פרויקטים ממשלתיים, מעבר לעבודה מרחוק בימי ראשון ועמעום תאורת הרחוב. מבקרים טוענים כי הסגירה המוקדמת פוגעת באופן לא פרופורציונלי ב"כלכלה הלא-פורמלית", האחראית לכשני שלישים מכלל המשרות במדינה.
"מיליוני עסקים קטנים תלויים בתנועת עוברים ושבים בשעות הערב", אמר הכלכלן ואאל א-נחאס ל-AFP. "קיצוץ בשעות הללו משמעותו קיצוץ ישיר בהכנסות". הלירה המצרית כבר איבדה כ-15 אחוזים מערכה מאז פרוץ המלחמה, ונסחרת בשפל של 54.3 לירות לדולר, בעוד האינפלציה הגיעה במרץ ל-13.6 אחוזים.
חשיכה ברחובות קהיר | צילום: AFP
בעוד שחלק מבעלי העסקים מנסים להישאר אופטימיים, כמו עיסאם פריד בן ה-67 שטען כי "אנשים יסתגלו", אחרים כבר חזרו לשיטות מימי המגפה: עמעום אורות, הורדת התריסים עד חצי הגובה והמשך הכנסת לקוחות, בזמן שילד תצפיתן בפינת הרחוב משגיח מפני המשטרה.
"האווירה נעלמת"
הטלטלה כבר הכתה בשני ענפים מרכזיים: הקולנוע והתיירות. מפיק הקולנוע גבי ח'ורי אמר כי בתי הקולנוע מאבדים יותר מ-60 אחוזים מהכנסותיהם. "רוב ההכנסות בקופות מגיעות מהקרנות של תשע בערב וחצות", הסביר. "זה פשוט קטסטרופלי". לדבריו, יציאתם של מספר סרטים נדחתה, וחלק מההפקות הוקפאו ללא הגבלת זמן.
ענף התיירות, מקור חיוני למטבע חוץ, חושש גם הוא מנסיגה קשה. בעוד שמוקדי נופש כמו לוקסור ואסואן פטורים מהגזירה, אתרים היסטוריים בקהיר כמו שוק חאן אל-חלילי העתיק – אינם מוחרגים. בשעה 21:00, בעלי החנויות כבר עורמים את הסחורה ומכבים את התאורה, בשעה שתיירים עדיין משוטטים בסמטאות.
"כמעט שמונה בערב עכשיו ותיירים עדיין מגיעים", אמר ל-AFP אחמד עלי, בעל חנות בשוק. "איך מצפים ממני לסגור בתשע? האם התיירים אמורים לצאת תוך שעה אחת בלבד? זה פשוט לא הגיוני".
גורם רשמי בענף התיירות, שביקש להישאר בעילום שם, סיכם את המצב: "תיירים, ובמיוחד אלו מהעולם הערבי, ניזונים מהאנרגיה של העיר. כשהמצרים הולכים הביתה מוקדם, ה'וייב' נעלם, והתיירים יתחילו לחפש יעדים אחרים".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
