משבר במוסקבה: פוטין מבקש מהאוליגרכים לשלם את מחיר המלחמה

לטענת רבים, רוסיה היא המרוויחה האמיתית מהמלחמה של ארצות הברית וישראל נגד איראן. אולי כן, אולי לא. ובכן, קשה להאמין לכך נוכח העובדה שוולדימיר פוטין נאלץ שוב לפנות לאוליגרכים הרוסים לגיוס כספים. אף שהעלייה המטאורית במחירי האנרגיה מבטיחה לו רווח בלתי צפוי ושופע, ראש הקרמלין ביקש מהמיליארדרים במדינתו לתרום לתקציב הפדרלי כדי "להמשיך את הלחימה באוקראינה" ו"להגביר את הלחץ הצבאי על קייב".

הפנייה הזו התרחשה השבוע, במהלך פגישה סגורה עם קבוצה גדולה של יזמים, שבה הבהיר פוטין במפורש כי בכוונתו להמשיך במלחמה עד לניצחון, למרות הקשיים ההולכים וגוברים במימונה. הידיעה, שנחשפה על ידי האתר העצמאי הרוסי דה בל והעיתון פיננשיאל טיימס, הוכחשה רק חלקית על ידי דובר הקרמלין, שלדבריו לא פוטין ביקש את ההתרומות - אלא האוליגרכים יזמו אותן בעצמם. הגיוני? אולי כן, אולי לא.

לפי שלושה מקורות אנונימיים שצוטטו בעיתון הבריטי, נשיא רוסיה הצהיר כי צבאו יילחם עד שיכבוש את כל אזור דונבאס, שמצוי כיום בשליטה חלקית בלבד והאוקראינים מסרבים למסור אותו. לפי פוטין, רעיון הנסיגה היה חלק מהפשרה שהציעו המתווכים האמריקנים, שכללה הקמת אזור מפורז או אזור כלכלי מיוחד שמנוהל על ידי ארצות הברית. הצעת פוטין הייתה לקבלה - אך נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, דחה אותה.

זו אינה הפעם הראשונה שפוטין מנסה לסחוט את העשירים הרוסים, אך זו הפעם הראשונה שהוא פונה אליהם באופן אישי ומבקש תרומות. בינואר העלה הקרמלין את המע"מ מ-20% ל-22% על עסקים קטנים ובינוניים, במטרה לגייס 600 מיליארד רובל (כ-7.4 מיליארד דולר) בשלוש שנים. בנוסף, בשנת 2023, מס חד פעמי של 10% על רווחי יתר של חברות גדולות הביא לקופת המדינה כמעט 4 מיליארד דולר. אם הרובל ימשיך להיחלש, שר הכלכלה עשוי להטיל השנה מס נוסף.

כבר לא ניתן להתכחש לכך: עלות המלחמה יצאה משליטה. במשך יותר מ-4 שנים, מה שכונה בתחילה "מבצע מיוחד" בלע בהוצאות ישירות יותר מ-500 מיליארד דולר, והעלות היומית כיום חורגת מ-500 מיליון דולר. בתקציב החזוי לשנת 2026 ייעדה רוסיה 217 מיליארד דולר להגנה - 38% מההוצאה הציבורית הכוללת. מדובר במספרים אסטרונומיים, במיוחד לאור העובדה שההנחות התקציביות התבססו על מחיר נפט של 59 דולר לחבית.

עד התקיפה של ארצות הברית וישראל נגד איראן, כשהמחיר עמד סביב 40 דולר לחבית, מוסקבה תכננה קיצוצים בהוצאה החברתית, בפנסיות והטלת מיסים חדשים. תוך חודשיים בלבד, בינואר ופברואר, הגרעון התקציבי עלה ל-90% מהמתוכנן לשנה כולה. כיום, התמונה השתנתה לחלוטין: העלייה במחירי האנרגיה, עם מחיר נפט שהגיע לשיא של 120 דולר לחבית וכעת מעט מתחת ל-100, מביאה לקרמלין בונוס של כמעט 200 מיליון דולר ביום.

חוסר הוודאות הגדול סביב מהלך הסכסוך במזרח התיכון מחייב את פוטין להיות זהיר. הבונוס האנרגטי עלול לא להימשך זמן רב, או לכל הפחות לא להספיק כדי לפתור את הבעיות הפיננסיות המבניות של רוסיה. לכן, בסגנון הפטרוני שמאפיין אותו, הנשיא פנה הפעם ישירות לאוליגרכים. לפי המקורות, לפחות שניים מהם הביעו מייד נכונות לתרומות מרצון: סולימאן קרימוב הציע לתרום מיליארד דולר, וגם המיליארדר בתחום המתכות, אולג דריפסקה, הביע נכונות להוציא כסף למען המטרה. כן, אפילו פוטין לפעמים צריך למתוח את הארנק.