בימים האחרונים פרסמתי עם חברי פרופסור אל"מ גבי סיבוני מאמר על "הציר החדש – השיעים והסונים נגד ישראל". הצגנו את עמדתו על היווצרות ציר חדש סוני-שיעי ובו טורקיה, סעודיה וקטאר – מדינות סוניות הפועלות למנוע תקיפה כנגד איראן, כדי למנוע את עליית מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית, בוודאי אם תיקח חלק במתקפה ובהחלשתה של איראן.
והנה נפתחת המתקפה, וישראל לא רק שותפה פסיבית ומסייעת, אלא מהווה את החלוץ שנשלח לפתוח את הדרך בפני ארצות הברית של אמריקה על כל עוצמתה.
בעקבות התקיפה והישגי מכת הפתיחה, בדגש על חיסולו של חמינאי, נשמעו ברחבי העולם קריאות גינוי וישראל וארה"ב, ותמיכה במשטר שאך לפני חודש וקצת טבח בעשרות אלפים מאזרחיו.
הכי מעניין
בקרב מדינות האזור לא נשמע גינוי בולט, בעיקר בשל העובדה שרובן היו מטרה לתקיפות משמעותיות מצד איראן. קטאר וסעודיה נזכרו במהות האיום האיראני, לצד שאר מדינות המפרץ. הגדילה לעשות ממשלת לבנון שבאופן חריג יצאה באמירה מפורשת ויזומה שמטרתה להתריע בפני חיזבאללה מלקחת חלק בתגובה האיראנית כנגד ישראל. היחיד במזרח התיכון שדיבר בחריפות כנגד המתקפה ובעד החזרה לציר המשא ומתן, היה נשיא טורקיה. ארדואן מיהר לגנות את המתקפה על טהרן, ולשם האיזון הקדוש גינה גם את התקיפה האיראנית כנגד שכנותיה.
עוד כתבות בנושא
באירופה ראש ממשלת ספרד הקומוניסטי הוציא גינוי חריף, לצד גינוי פושר מצד נשיא צרפת מקרון וראש ממשלת בריטניה, שקראו להפסקת אש ופתרון דיפלומטי. בצפון אמריקה, קנדה תומכת בשכנתה מדרום וקוראת להחלפת המשטר הרצחני.
בקרב המעצמות הגדולות, סין כמובן מגנה את הפגיעה בבת בריתה, מדגישה שיש לכבד את ריבונותה של איראן ולחדש את המשא ומתן. כך גם רוסיה, שהסתייעה באיראן בחימוש, בדגש על הכטב"מים המתאבדים, במלחמתה עם אוקראינה והיוותה ספקית נשק משמעותית לאיראן, לצידה של סין.
צירים חדשים
מעבר למערכה הנוכחית באיראן, אנו עדים להיווצרות צירים בינלאומיים חדשים, שבהם לישראל מעמד מרכזי.
הודו מתגלה כמעצמה עולמית עולה ובעלת ברית של ישראל, כפי שניתן היה לראות בביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל בשבוע שעבר. מדינות המפרץ המתונות, ובראשן איחוד האמירויות - החברה הוותיקה והנאמנה בהסכמי אברהם - מתייצבות לצד ישראל, המתבררת כמעצמה אזורית עולה שראש ממשלתה הוא הוגה וטווה מדיניות ה'שלום מתוך עוצמה'.
יוון וקפריסין משלימות את הציר ומאפשרות את החיבור התשתיתי לאירופה, בדגש על יריבותן ארוכת השנים עם טורקיה של ארדואן. וכמובן, ארצות הברית של אמריקה בהנהגתו של הנשיא טראמפ, המאפשר בהנהגתו התקיפה את המהלך, מנצחת על האירוע כולו.
עוד כתבות בנושא
טראמפ, ששואב עידוד מההצלחות הישראליות בעזה, לבנון ואיראן, מקבל ביטחון בדרך הפעולה ובתפיסת ה'שלום מתוך עוצמה'. כך הוא נוטל חלק פעיל בתקיפה באיראן במסגרת מבצע 'עם כלביא', וכך הוא ממשיך ופועל בוונצואלה רק לאחרונה. לצד המהלך הנוכחי באיראן, טראמפ מפעיל את מדיניות המכסים האגרסיבית שלו בשנה האחרונה, וכעת מפעיל גם מצור דלקים על קובה.
הכרעתה של איראן ושינוי המשטר בה, יפגע משמעותית בעיקר בסין שהתבססה על הנפט מאיראן ומוונצואלה. היא תפגע גם ברוסיה שאיראן הייתה ספק ולקוח גדול לאמצעי הלחימה שלה, לצד סחורות נוספות.
אנשים צופים מהגג בעשן עולה לאחר תקיפה בטהרן, איראן | צילום: AP
לסיכום, ברמה הבסיסית מבצע שאגת הארי הוא מהלך ישיר של תקיפת ראש הנחש ומובילת הטרור העולמית איראן. אולם חשוב שנבין את ההשלכות הישירות והעקיפות של הצלחת המהלך להפלת המשטר האיראני, ולהקמת ממשל שיהיה פרו-מערבי ולפחות לא אנטי-ישראלי: מהלך שכזה יאיץ ויזרז את התחזקות הציר החדש, ויחזק עוד יותר את מעמדה ועוצמתה המדינית של ישראל.
יש בפנינו עוד כמה ימים של אזעקות וחס וחלילה גם נפילות ופגיעות, אך יחד עם זאת העתיד הנשקף לנו מעבר לפינה הוא עתיד נפלא ומלא הזדמנויות. כמו שקראנו בהפטרת פרשת זכור השבוע: "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם". גם אם יתמהמה, בוא יבוא.