האם גידול חסה באזור הארקטי יכול להיות מיזם עסקי רווחי? יזם אחד מגרינלנד מאמין שכן. הוא אפילו מכר את ביתו כדי להשיג את ההון הראשוני למיזם – הימור נועז שהוא מקווה שישתלם בקרוב.
ריח של עשב לימון ואדמה רטובה מקבל את פני המבקרים בחווה האנכית של פאלי פליישר ליברת' בעיר סיסימיוט, היישוב השני בגודלו בטריטוריה האוטונומית של דנמרק. בחממה המאולתרת שלו, ליברת' מגדל בעיקר מיזונה יפנית, חסה ו"מיקרו-גרינס" (נבטי עלים), אותם הוא מוכר לספינות תענוגות, בתי מלון ורשתות שיווק ברחבי גרינלנד.
מגדלים ירקות עליים בגרינלנד בחווה אנכית | צילום: צילום מסך מיוטיוב
"הרבה אנשים חושבים שזה טירוף, כי החורפים כאן קיצוניים עם כמויות אדירות של שלג, אבל היתרון הוא שניתן להשתמש במבנים מבודדים, תאורת לד ומשאבות ששומרות על העסק פעיל לאורך כל השנה", סיפר ל-AFP. "אנחנו נמצאים כ-50 קילומטרים בלבד מהחוג הארקטי, וכפי שניתן לראות, הצמחים משגשגים כאן", הוסיף במהלך סיור במתקן.
הכי מעניין
היתרון הארקטי: בלי חרקים ובלי הדברה
לדבריו, האקלים הקר למעשה "מיטיב עם ירקות עליים", בניגוד לקיצים הלוהטים והבצורות המאפיינות את אירופה בשנים האחרונות. יתרון משמעותי נוסף הוא היעדרם של חרקים ומזיקים הפוגעים בגידולים, מה שמאפשר לו לגדל תוצרת נקייה לחלוטין ללא שימוש בחומרי הדברה.
מגדלים ירקות עליים בגרינלנד בחווה אנכית | צילום: צילום מסך מיוטיוב
ליברת', שצמח בתחום התיירות, למד את רזי החקלאות ההידרופונית (גידול ללא אדמה) מסרטוני הדרכה ביוטיוב. המערכת שבנה משקה את הצמחים באמצעות מצע הזנה נוזלי – שכולל גם דשן המעניק לצמח את כל המינרלים והחומרים המזינים הקיימים באופן טבעי באדמה.
למרות האופטימיות, הדרך להצלחה אינה פשוטה. ליברת' מודה כי העסק עדיין אינו רווחי והחשבונות מצטברים, אך הוא מקווה לזכות בסבסוד ממשלתי. החזון שלו ברור: שגרינלנד תייבא פחות ותייצר יותר. כיום, כאשר 81% משטחה של גרינלנד מכוסים בקרח קבוע, המדינה נאלצת לייבא כ-3,600 טונות של ירקות מדי שנה.
מגדלים ירקות עליים בגרינלנד בחווה אנכית | צילום: צילום מסך מיוטיוב
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
