מחאות ברחבי איראן, שפרצו בעקבות מצבה הכלכלי הרעוע של הרפובליקה האסלאמית, מפעילות לחץ חדש על המשטר. אמש ניתקה הממשלה את רשת האינטרנט ואת קווי הטלפון.
טהרן עדיין מתאוששת ממבצע עם כלביא, שבמהלכו הפציצו ישראל וארה"ב אתרים גרעיניים באיראן. "ציר ההתנגדות" שמובילה איראן הוכה קשות בשנתיים האחרונות. במקביל, הלחץ הכלכלי על המדינה החריף מאז ספטמבר, כאשר האו"ם החיל מחדש סנקציות על המדינה בשל תוכנית הגרעין שלה, וגרם לצניחה חדה בערך המטבע האיראני, הריאל, שכעת נסחר ביותר מ־1.4 מיליון ריאל לדולר.
ביום ראשון הזהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שאם טהרן "תהרוג באלימות מפגינים שוחרי שלום" ארה"ב תבוא לעזרתם. "אנחנו עוקבים אחרי זה מקרוב מאוד", אמר טראמפ ביום ראשון. "אם הם יתחילו להרוג אנשים כפי שעשו בעבר, אני חושב שהם יספגו מכה קשה מאוד מארצות הברית". האזהרה קיבלה משמעות חדשה לאחר שכוחות אמריקאיים לכדו את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, בעל ברית ותיק של איראן.
הכי מעניין
להלן עיקרי המידע על המחאות והאתגרים העומדים בפני ממשלת איראן.
היקף המחאות
יותר מ־390 הפגנות התקיימו בכל 31 מחוזות איראן, כך דיווח היום (שישי) ארגון Human Rights Activists News Agency שבסיסו בארצות הברית. לפי הדיווח, לפחות 42 בני אדם נהרגו ויותר מ־2,270 נעצרו. הארגון מסתמך על רשת פעילים בתוך איראן ונחשב אמין בדיווחיו על מהומות קודמות.
קשה להעריך את ממדי המחאות, שכן התקשורת הממלכתית באיראן מוסרת מעט מידע. סרטונים שהופצו ברשת מציגים רק רגעים קצרים ולעיתים גם לא ברורים של אנשים ברחובות או קולות ירי. עיתונאים באיראן נדרשים לאישורים מיוחדים לנסיעות ולדיווחים, ומסתכנים בהטרדות מצד רשויות החוק ואף במעצרים. ניתוק האינטרנט מסבך עוד יותר את המצב.
עם זאת, נראה שהמחאות אינן נפסקות, גם לאחר שהמנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, אמר בשבת שעברה כי "יש להעמיד את המתפרעים במקומם".
עוד כתבות בנושא
מדוע ההפגנות החלו
קריסת הריאל הובילה להחרפת המשבר הכלכלי באיראן. מחירי הבשר, האורז ושאר מוצרי היסוד האמירו, והמדינה נאבקת באינפלציה שנתית של כ־40%.
בדצמבר הציגה איראן תמחור חדשה לדלק המסובסד שלה, מה שהעלה את מחירו של אחד מסוגי הדלק הזולים בעולם, והכביד עוד על הציבור. הממשלה צפויה לבחון את המחירים אחת לשלושה חודשים, וייתכן שתעלה אותם שוב. במקביל, מחירי המזון צפויים לזנק לאחר שבנק המרכזי ביטל את שער החליפין המסובסד לכל המוצרים למעט תרופות וחיטה.
ההפגנות החלו בסוף דצמבר בקרב סוחרים בטהרן והתפשטו לערים נוספות. אף שהחלו מסיבות כלכליות, הן הפכו במהרה למחאה נגד המשטר. הזעם הציבורי גבר לאורך השנים, במיוחד מאז מותה של מהסה אמיני בת ה־22 במעצר משטרתי ב־2022, שהצית הפגנות ארציות.
עוד כתבות בנושא
חולשת בנות הברית
"ציר ההתנגדות" האיראני, שצמח לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003, מצוי כעת במצב קשה. ישראל הכתה את חמאס במלחמה בעזה, וחיזבאללה בלבנון איבד את צמרת הנהגתו ונחלש. מתקפת המורדים המהירה בדצמבר 2024 הפילה את משטרו של בעל בריתה הוותיק של איראן בסוריה, בשאר אסד, לאחר שנים של מלחמה. גם המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים בידי טהרן, ספגו מתקפות כבדות מהאוויר מצד ישראל וארצות הברית.
סין נותרה רוכשת מרכזית של נפט איראני, אך אינה מעניקה תמיכה צבאית, ורוסיה – שהשתמשה במל"טים איראניים במלחמתה באוקראינה – נמנעת גם היא מלהתערב.
המחאות באיראן, סוף דצמבר 25 | צילום: AFP
תוכנית הגרעין
איראן טוענת זה עשרות שנים כי תוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות שלום, אך בכירים במדינה מאיימים לאחרונה לשקול פיתוח נשק גרעיני. עוד לפני התקיפות האמריקאיות ביוני העשירה איראן אורניום לרמות קרובות לנשק, מה שהפך אותה המדינה היחידה בעולם ללא תוכנית רשמית לנשק גרעיני שעשתה זאת.
טהרן צמצמה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, והעומד בראשה הזהיר כי איראן מסוגלת לבנות עד עשרה פצצות גרעיניות אם תבחר בכך. סוכנויות המודיעין האמריקאיות מעריכות כי איראן טרם פתחה בתוכנית נשק, אך "נקטה פעולות שמקרבות אותה ליכולת לייצר מתקן גרעיני אם תחליט לעשות זאת".
לאחרונה הודיעה איראן כי הפסיקה את העשרת האורניום בכל מתקניה, בניסיון לאותת למערב על נכונות לשיחות להקלת הסנקציות – אך מגעים ממשיים לא התקיימו מאז עם כלביא.
עוד כתבות בנושא
מדוע היחסים בין איראן לארה"ב מתוחים כל כך
לפני עשרות שנים הייתה איראן אחת מבעלות בריתה הקרובות של ארצות הברית במזרח התיכון, תחת שלטון השאה מוחמד רזא פהלווי, שרכש נשק אמריקאי ואִפשר לסוכנות ה־CIA להפעיל מתקני האזנה נגד ברית המועצות השכנה. ה־CIA היה מעורב בהפיכה ב־1953 שחיזקה את שלטונו של השאה.
אך בינואר 1979 נמלט השאה מאיראן כאשר ההפגנות נגדו התעצמו. בעקבותיו הגיעה המהפכה האסלאמית בהנהגת האייתוללה רוחאללה חומייני, שייסד את המשטר התאוקרטי הנוכחי. מאוחר יותר אותה שנה השתלטו סטודנטים על שגרירות ארצות הברית בטהרן, דרשו להסגיר את השאה, והציתו את משבר בני הערובה שנמשך 444 ימים וקטע את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
במהלך מלחמת איראן־עיראק בשנות ה־80, ארצות הברית תמכה בסדאם חוסיין. במהלכה תקפה את הצי האיראני במסגרת "מלחמת המכליות" ואף הפילה מטוס נוסעים איראני בטעות.
מאז התנהלו היחסים בין המדינות בתנודות בין עוינות לדיפלומטיה זהירה. הם הגיעו לשיא זמני בהסכם הגרעין של 2015, שבו הגבילה איראן את תוכניתה בתמורה להסרת סנקציות מצד ממשל אובמה. אך טראמפ נסוג מההסכם ב־2018 באופן חד־צדדי, מה שהחריף את המתיחות במזרח התיכון – שהתגברה לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023.