ארה"ב מבטיחה: נשלוט במכירות הנפט של ונצואלה "ללא הגבלת זמן"

מזכיר האנרגיה האמריקני אמר כי המכירות "יבוצעו על ידי הממשל האמריקני והכספים יוכלו לחזור לוונצואלה כדי להיטיב עם העם הוונצואלי". הבעיה? חברות הנפט עלולות לטעון שהסיכון גדול מדי - ולסרב

מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט | AFP

מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט | צילום: AFP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ממשל טראמפ הודיע אתמול (ד') כי ארצות הברית תיטול שליטה על כל התשתיות והפעולות הקשורות לנפט בוונצואלה בעתיד הנראה לעין, כחלק ממאמץ לשכנע חברות אמריקניות להשקיע בהרחבה משמעותית של קידוחי הנפט במדינה.

עוד כתבות בנושא

מזכיר האנרגיה, כריס רייט, אמר את הדברים בכנס תעשיית האנרגיה שארגן בנק גולדמן זאקס במיאמי. לדבריו, ארצות הברית תאפשר לנפט ונצואלי הכפוף לסנקציות אמריקניות לזרום מחדש — אך ורק לבתי זיקוק בארצות הברית. הוא הדגיש כי המכירות "יבוצעו על ידי הממשל האמריקני והכספים יופקדו בחשבונות שבשליטת הממשל האמריקני". "משם, הכספים יוכלו לחזור לוונצואלה כדי להיטיב עם העם הוונצואלי", אמר רייט. "אנחנו צריכים למנף ולשלוט במכירות הנפט האלה כדי להניע את השינויים שחייבים להתרחש בוונצואלה".

המסגרת שהציג רייט משקפת הסדר חסר תקדים, שבו ארצות הברית למעשה אינה מותירה למדינה אחרת ברירה אלא לשלוח את כל הנפט שלה אליה. חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה פרסמה אתמול הודעה המאשרת כי היא מנהלת משא ומתן עם ארצות הברית על הסכם כזה. עם זאת, מההודעה עולה כי ההסכם טרם נסגר סופית. אף על פי כן, בבית הלבן מתקדמים כאילו ההסכם כבר נחתם.

הכי מעניין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כתב ברשת Truth Social כי "ונצואלה עומדת לרכוש אך ורק מוצרים מתוצרת אמריקנית, באמצעות הכסף שתקבל מהסכם הנפט החדש שלנו... בחירה נבונה, ודבר טוב מאוד לעם הוונצואלי ולארצות הברית". מוקדם יותר הודיע טראמפ כי עשרות מיליוני חביות נפט ונצואלי, שלא יכלו להימכר למדינות אחרות בשל אמברגו אמריקני, יישלחו לבתי זיקוק בארצות הברית. ההנחיה הזו מאפשרת להתחיל להזרים הכנסות לוונצואלה.

רייט הציג את "עסקת הנפט" הכוללת עם ונצואלה כחיונית לשיקום תעשיית הנפט במדינה. לדבריו, ההכנסות שיופקו מהעסקה יוכלו לשמש לשיקום תשתיות הנפט המתפוררות במדינה ולמשיכת חברות אמריקניות להשקיע בה. הוא אמר כי ארצות הברית תשלוט בנפט של ונצואלה "ללא הגבלת זמן".

ונצואלה כמעט ואינה יכולה להרשות לעצמה שלא לשתף פעולה עם ההסכם, אמר שר החוץ מרקו רוביו בשיחה עם עיתונאים: "הם מבינים שהדרך היחידה שבה הם יכולים לשנע נפט, לייצר הכנסות ולהימנע מקריסה כלכלית, היא אם ישתפו פעולה ויעבדו עם ארצות הברית".

רוביו הוסיף כי ארצות הברית "לא פועלת כאן באלתור", אלא מחזיקה ב"מנוף עצום" לגישה למשאבי ונצואלה ולשווקים שלה, ולעיצוב תהליך ההתאוששות הכלכלית שלה. "הם לא מייצרים שום הכנסה מהנפט שלהם כרגע", הוא אמר. "הם לא יכולים להזיז אותו אלא אם אנחנו מאפשרים להם לעשות זאת, משום שיש לנו סנקציות".

עם זאת, ההסדר החריג הזה מותיר כמה שאלות פתוחות. הממשל טרם הבהיר היכן יוחזקו ההכנסות ממכירות הנפט הללו, כאשר במשרד האנרגיה רמזו כי הכספים יעקפו את משרד האוצר ויופקדו בחשבונות בנקאיים בשליטת הממשלה. כאשר נשאל אמש על הפרטים בריאיון ל־CNN, אמר רייט כי הסוגיות הללו טרם הוסדרו במלואן.

על פי דף מידע של משרד האנרגיה, התוכנית כוללת הקלה סלקטיבית בחלק מהסנקציות, כדי לאפשר ייצוא נפט לארצות הברית, וכן מתן היתר לוונצואלה לייבא נפט גולמי קל מארצות הברית, לצורך ערבוב עם הנפט הכבד שלה — מה שיקל על זיקוקו והובלתו. עוד נכתב בדף המידע כי התוכנית תאפשר לוונצואלה לייבא מארצות הברית "ציוד, חלקים ושירותים לשדות הנפט כדי לחפות באופן מיידי על עשרות שנים של ירידה בייצור ולהניע צמיחה בטווח הקרוב".

חברי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב מתחו ביקורת חריפה על התוכנית, והזהירו כי היא תעורר טינה בוונצואלה ועלולה בסופו של דבר לערער עוד יותר את יציבות המדינה.

"נראה שהתוכנית שלהם היא לגנוב את הנפט ולהשתמש במנוף הזה כדי לנהל את המדינה בצורה ישירה", אמר הסנאטור הדמוקרטי מקונטיקט, כריס מרפי. "זה נשמע כמו מתכון לאסון. זה שונה רק במעט מהטעויות שעשינו בעיראק ובאפגניסטן. שם השתמשנו בצבא שלנו כדי לנסות לנהל מדינה לפרטי פרטים. הם פשוט חיכו שנלך, וברגע שעזבנו — פרץ כאוס".

התוכנית מתגבשת במקביל לכך שרייט עומד גם בחזית מאמצי הבית הלבן לשכנע חברות נפט אמריקניות להשקיע בוונצואלה, כך לפי גורמים בתעשייה. לנוכח ההיסוס שמביעות החברות, הבית הלבן פועל באגרסיביות כדי למשוך אותן. טראמפ החל לרמוז למנהלי חברות הנפט המהססים כי ייתכן שיהפוך את המהלך לכדאי עבורם.

ימים ספורים לאחר ששלח כוחות מיוחדים לוונצואלה כדי לעצור את ניקולס מדורו, רמז טראמפ כי משלמי המסים האמריקנים עשויים לסייע במימון הקידוחים אל מאגרי הנפט העצומים של המדינה הדרום־אמריקנית. "יידרש סכום אדיר של כסף, וחברות הנפט ישקיעו אותו, ואז יקבלו החזר מאיתנו או דרך ההכנסות", אמר ל־NBC ביום שני.

אנליסטים בתעשייה אומרים כי שימוש בסובסידיות במימון כספי ציבור כדי לתמרץ חברות נפט לקדוח מחוץ לארצות הברית יהיה חסר תקדים. עם זאת, הבית הלבן ניצב בפני אתגר משמעותי בשכנוע החברות לקדוח במדינה בלתי יציבה פוליטית וכלכלית, שפגעה בהן בעבר כאשר הפקיעה נכסים בשווי מיליארדים והזניחה לחלוטין את תשתיות הנפט שנבנו בידי חברות אמריקניות. החברות עצמן עדיין מגבשות את דרישותיהן מהבית הלבן, כך לפי שישה גורמים המקורבים לחברות, שדיברו בעילום שם כדי לאפשר שיח כן.

מאז יום שני שוחח רייט עם מנכ"לי שלוש חברות הנפט הגדולות להן יש אמצעים ויכולת לפעול בוונצואלה: שברון, החברה האמריקנית היחידה שנותרה עם פעילות במדינה; קונוקו־פיליפס, שלה ונצואלה חייבת יותר מ־8 מיליארד דולר לאחר שנכסיה הופקעו כשעזבה לפני כמעט שני עשורים; ואקסון מוביל, שפעלה בעבר בוונצואלה - שחייבת לה מיליארד דולר. במשרד האנרגיה מסרו כי רייט ייפגש באופן פרטי עם בכירי החברות באירוע של גולדמן זאקס. קונוקו־פיליפס מסרה בהצהרה כי "מוקדם מדי להעריך או לשער לגבי פעילות עסקית או השקעות עתידיות". שאר החברות לא השיבו לבקשות תגובה. הבית הלבן סירב להשיב לשאלות מפורטות.

לדברי לוביסט אחד המעורב מקרוב בשיחות, חלק מבכירי החברות שקלו אפשרות להציע מיזם משותף עם ממשלת ארצות הברית, שבמסגרתו ישקיעו משלמי המסים האמריקנים בקידוחים בתמורה לחלק מהרווחים העתידיים. השיחות מתמקדות בשאלה כיצד ניתן להפוך להשקעה כדאית הזרמה של עשרות מיליארדי דולרים למדינה לא יציבה, בתקופה שבה מחירי הנפט נמוכים ויש חלופות רבות ובטוחות יותר לקידוח — כמו במדינה השכנה - גיאנה.

"כרגע החברות מגמגמות", אמר בכיר בתעשיית הנפט שהיה מעורב בשיחות עם הממשל. "אני לא חושב שזה היה בתכנון של מישהו כשהכינו את התקציבים התאגידיים לשנת 2026". "דיברתי עם כל המנכ"לים של החברות שיכולות להיות בעמדה להיכנס לשם", הוסיף. "לא התקיימו שיחות בין התעשייה לבית הלבן או לנשיא על מה שיקרה. אולי הנשיא אמר משהו למישהו בסגנון ‘תהיו מוכנים’ בשיחה אגבית. אם זה קרה — זה היה לפני חודשים רבים".

אותו בכיר הביע גם ספקנות בנוגע לרצון החברות לקבל סובסידיות, משום ששיתוף פעולה עם ממשלת ארצות הברית טומן בחובו סיכונים משלו. הממשל הבא עשוי להיות עוין לדלקים מזהמים, והחברות עלולות למצוא את עצמן קשורות אליו כלכלית, כאשר ההסכמים יהיו משתלמים רק אם יישארו בתוקף עשור או שניים לפחות. "אנחנו תעשייה של שוק חופשי", אמר הבכיר. "הרווחנו מכך שאין שליטה מדינתית על חברות הנפט".

ובכל זאת, החברות — החבות לטראמפ על תמיכתו הנלהבת והבלתי פוסקת בתעשייה — נתונות ללחץ משמעותי לספק תוצאות בוונצואלה, גם כאשר גורמים בחברות מזהירים בשיחות פרטיות כי ההבטחות של טראמפ להתחלת הפקה מוגברת בתוך 18 חודשים אינן תואמות את המציאות.

למרות שיתופי פעולה עסקיים נוספים שקידם הממשל ברחבי העולם, לא ברור עד כמה בכירי הממשל רציניים בנוגע למתן סיוע פיננסי לחברות המפיקות נפט. מעורבות של כספי משלמי המסים היא רגישה פוליטית וצפויה להיתקל בהתנגדות בקונגרס, כך אמרו אנליסטים בענף.

"החברות שמתבקשות על ידי ממשל טראמפ לצלול אל תוך ונצואלה מתמודדות עם סיכונים עצומים", אמר בוב מקנאלי, נשיא "רפידאן אנרג'י גרופ" - חברת מחקר המשרתת את התעשייה. "זה כמו להיכנס למפעל שננטש והוזנח במשך שניים וחצי עשורים, או כמו לשאול את עצמך: ‘עד כמה הבית שקנינו באמת הרוס?’ אני מניח שהן ירצו לצמצם את הסיכונים הללו ככל שיוכלו".

הממשל הציע תמריצים פיננסיים גם בזירות אחרות בעולם, בניסיון למשוך חברות ומדינות ליישר קו עם הבית הלבן. באוקראינה, למשל, נחתם הסכם להקמת קרן השקעות לשיקום המדינה, שבאמצעותה חברות שישקיעו שם יוכלו ליהנות מקרן שתוזן, בין היתר, מהכנסות ממשאבי טבע אוקראיניים.

טד פוזנר, שותף במשרד עורכי הדין הבינלאומי באקר בוטס, המייעץ לחברות נפט גדולות, אמר כי ממשל טראמפ עשוי לפעול באופן דומה גם ביחס להשקעות אמריקניות בוונצואלה, "כדרך להראות שממשלת ארצות הברית שמה את עצמה בתוך המשחק. היא כאן לצידכם".

ואולם, היקף ההשקעות שהבית הלבן מבקש לראות בוונצואלה — המוערך בעד כ־100 מיליארד דולר — גדול בהרבה ממה שנשקל באוקראינה, ולא ברור אם שותפויות מסוג זה יספיקו כדי לשכנע את מנהלי חברות הנפט ואת בעלי המניות הספקנים שלהם. "יש גזרים על השולחן", אמר פוזנר. "מה שאני לא יודע הוא אם יש מספיק מהם".

בכיר באחת מחברות הנפט, בעל ניסיון ישיר בהתמודדות עם האתגרים בוונצואלה, הזהיר כי התחזיות האופטימיות של הממשל מתעלמות מהמציאות בשטח. לדבריו, גם החברות שלהן ונצואלה חייבת מיליארדי דולרים יהססו לחזור, משום שהשבת ההשקעות תדרוש כמעט בוודאות השקעה של מיליארדים נוספים.

הפיצוי על נכסים שהופקעו אמור להיות באחריות חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, אך לא יהיו לה המשאבים לכך אם המדינה לא תשיב לעצמה את יכולת ההפקה שלה — יכולת שקרסה לאחר עשרות שנים של הזנחה. "הדרך היחידה להחזיר את הכסף היא באמצעות הפקת נפט גולמי", אמר הבכיר. "אבל זה לא יקרה בן־לילה. האם בסופו של דבר תקבל פיצוי מלא? אולי כן. אולי לא".

"לממשל האמריקני יהיה קשה מאוד למכור את המהלך הזה", הוסיף. "חלק מהחברות יאמרו: ‘אנחנו מעריכים את זה, אבל יש לנו אחריות כלפי בעלי המניות שלנו ואנחנו פשוט לא יכולים לעשות זאת’. חברות אחרות ידרשו ערבויות מהממשל האמריקני לכך שיפוצו אם משהו ישתבש. איך אפשר להתחייב לכך שאוצר ארה"ב יגבה מהלכים כאלה בוונצואלה? תחשבו על כל הגיאופוליטיקה שכרוכה בכך. רק הנושא הזה לבדו עלול להיתקע אצל עורכי דין במשך שנה שלמה".

בעוד מנהלי חברות הנפט מנסים להתמודד עם אי־הוודאות הזו, טראמפ ממשיך לשדר כי הוא מצפה מכולם להתיישר עם תוכניותיו. ביום שלישי אמר לעיתונאים כי הוא עצמו ייפגש עם נציגי החברות. "אתם יודעים על מה זה", אמר, ברמיזה לוונצואלה. "יש לנו הרבה נפט לקדוח, וזה הולך להוריד את מחירי הנפט עוד יותר".

עוד כתבות בנושא