פקיעת הסכם ניו־סטארט בפברואר וכישלון צפוי בוועידת ה־NPT באפריל מאיימים להחליש את מנגנוני הפיקוח הגרעיני בעולם. במקביל, מתיחות בין ארה״ב, רוסיה וסין וטכנולוגיות חדשות מגבירות את הסיכון למשבר
המסגרת המשפטית הגלובלית השברירית לפיקוח על נשק גרעיני צפויה לספוג מהלומות נוספות בשנת 2026, מה שיחליש עוד יותר את מנגנוני ההגנה שנועדו למנוע משבר גרעיני. המחצית הראשונה של השנה תעמוד בסימן שני אירועים מרכזיים: ב־5 בפברואר יפוג תוקפו של הסכם New START הדו־צדדי בין ארצות הברית לרוסיה, ובאפריל תארח ניו יורק את ועידת הסקירה (RevCon) של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) — אבן היסוד של משטר הביטחון הגרעיני העולמי.
ועידת הסקירה, המתכנסת אחת לארבע עד חמש שנים, נועדה לשמר את ה־NPT בחיים. אולם בשתי הוועידות האחרונות כשלו 191 המדינות החתומות להגיע להסכמה על מסמך סיכום, ומומחים מעריכים כי גם באפריל לא תושג הסכמה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
“אני חושבת שזו הולכת להיות ועידת סקירה קשה”, אמרה אלכסנדרה בל, ראש הארגון האמריקני לביטחון עולמי Bulletin of the Atomic Scientists, בכנס מקוון של האו״ם שנערך בתחילת דצמבר. “מצב ארכיטקטורת בקרת הנשק הגרעיני והתחזיות לעתיד הקרוב קודרים מאוד”, הוסיפה.
אנטון חלופקוב, מנהל מכון החשיבה הרוסי CENESS, הציג עמדה חריפה אף יותר ואמר באותו כנס כי “אנחנו נמצאים בנקודה של כמעט פירוק מוחלט של ארכיטקטורת בקרת הנשק”. “צריך להיות מציאותיים בנסיבות הנוכחיות. במקרה הטוב, נוכל לנסות לשמר את מה שנותר”, אמר.
אמצעי ההגנה מתפוררים
מהתקיפות האמריקניות על אתרי גרעין באיראן, דרך ניסוי הטיל הגרעיני החדש של רוסיה מסוג בורבסטניק, ועד לאמירות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על אפשרות חידוש הניסויים הגרעיניים — הזירה הגרעינית הבין־לאומית החשיכה בשנת 2025. במקביל, “ארכיטקטורת בקרת הנשק מתפוררת”, אמרה ל־AFP עמנואל מטר מקרן המחקר האסטרטגי של צרפת.
טילים בליסטיים במצעד ניצחון בבייג'ין, ספטמבר 25 | צילום: AFP
אתגר מרכזי נובע משינוי במאזן היחסים הגלובלי. בקרת הנשק הגרעיני נבנתה לאורך עשורים סביב הציר מוסקבה–וושינגטון, אך עליית כוחה של סין והתקדמות טכנולוגית מהירה שינו את כללי המשחק הבין־לאומיים — שממילא מצויים במתח גובר.
“ההשתלבות ההולכת וגוברת בין כוחות גרעיניים וקונבנציונליים והופעת טכנולוגיות משבשות, כמו מערכת ההגנה האמריקנית ‘כיפת הזהב’ ונשק היפרסוני חדש, הפכו את ההרתעה הגרעינית המסורתית למושג רב־זירתי, במיוחד בעולם רב־קוטבי”, אמרה חואה האן מאוניברסיטת פקינג.
“התצורה התלת־צדדית הזו יוצרת מורכבות רבה בהרבה מהמודל הדו־צדדי של תקופת המלחמה הקרה. שיתוף הפעולה ההולך ומעמיק בין סין לרוסיה מסבך עוד יותר את חישובי ההרתעה, במיוחד בשתי הזירות המרכזיות: אירופה והאזור האסייתי־פסיפי”, הוסיפה, על פי פרוטוקול כנס שנערך באפריל במכון הפקיסטני למחקרים אסטרטגיים.
שיגור טיל - אילוסטרציה. | צילום: AFP
אחת התוצאות הסבירות של השינוי בזירה היא פקיעת הסכם New START, שקובע מגבלות נשק וכולל מנגנוני פיקוח. “כל רכיב הפיקוח כבר אינו מתפקד — ההתרעות על תנועת טילים וכדומה נעלמו. מה שנותר הוא רק התחייבות וולונטרית לעמוד בתקרות”, אמרה מטר.
“פתרונות קולקטיביים”
לדברי רוברט פיטרס מקרן Heritage האמריקנית, פקיעת ההסכם אף משרתת את האינטרס האמריקני, משום שאינה כובלת את וושינגטון להסדר דו־צדדי עם מוסקבה בלבד — עמדה הרווחת בקרב חלקים נרחבים בקהילה האסטרטגית בארצות הברית. סין, שלה כיום פחות ראשי נפץ, סירבה עד כה להצטרף לשיחות פירוק נשק תלת־צדדיות.
“סין היא המעצמה הגרעינית הצומחת במהירות הגבוהה ביותר בעולם. היא בונה כ־100 ראשי נפץ חדשים בשנה, וכיום יש לה יותר ממגורות טילים בין־יבשתיים מאשר לארצות הברית יש טילי מיניטמן III פעילים”, אמר פיטרס בכנס מקוון של המכון הבין־לאומי למחקרים אסטרטגיים. “New START לא נותן מענה לבעיה הזו”, הוסיף.
עם זאת, מטר הדגישה כי פקיעת ההסכם אינה צפויה להביא להשלכות חמורות כבר ב־6 בפברואר. בוושינגטון ובמוסקבה יש “מרווח קטן” להחזרת אמצעי לחימה לשירות, אך לדבריה, “המספרים לא יכולים להיות משמעותיים מאוד. קיימים צווארי בקבוק שיבלמו כל מרוץ חימוש”. גם היעדר מסמך סיכום מוועידת הסקירה לא צפוי לגרום ל“נזק מיידי” ל־NPT.
אולם, הזהירה, צמצום אמצעי ההגנה עלול להשאיר את העולם ללא כלים דיפלומטיים להתמודדות עם מתחים. “ככל שה־NPT פחות מתפקדת, כך קשה יותר לגבש פתרונות קולקטיביים בעת משבר”.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא